בכתב אישום שהגישה הפרקליטות בדצמבר 2021 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, היא ייחסה לאוראל אוחיון (36) מהיישוב ניצן עבירת שוד בנסיבות מחמירות. לפי כתב האישום המקורי, אוחיון ודניאל ג'ינר (28) שדדו באיומי "חפץ שנחזה להיות אקדח" חנות חנות נוחות בתחנת דלק באזור התעשייה בבאר שבע, ויצאו מהמקום עם שלל של 3,370 שקל.
ג'ינר הורשע במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו תשעה חודשי עבודות שירות. במקביל נמשכו ההליכים נגד אוחיון, עד שביום ראשון הושמע בבית המשפט גם גזר הדין בעניינו (10 ספטמבר).
במסגרת הסדר טיעון בין התביעה לבין סנגורו של אוחיון, עו"ד קובי בן שעיה, הנאשם הודה בעובדותיו של כתב אישום מתוקן והורשע בעבירת מופחתת – "דרישת נכס באיומים בצוותא חדא". עם זאת, הצדדים לא הסכימו לעניין העונש.
לאחר שאוחיון הודה והורשע במיוחס לו, הוא נשלח לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר, ובמקביל השתלב בקהילה טיפולית.
שירות המבחן ציין בין היתר כי כבר בצעירותו נחשף אוחיון לגורמים עבריינים בעת שהחל לעבוד במועדון ביליארד. הוא סבל מקשיי הסתגלות בצבא, חיפש פרנסה ומעמד חברתי, אך נכשל ועבר לעיסוקים עברייניים כגון גידול קנאביס. בהמשך הוא השתלב בתפקיד מרכזי בחברת אחזקות, אבל החברה התפרקה והוא פתח עסק בתחום הנדל"ן, שנסגר בעקבות משבר הקורונה. העסק הזה, צוין בתסקיר, איפשר לנאשם להרוויח סכומים גבוהים שאותם בזבז על שימוש בסמים וניהול אורח חיים התמכרותי.
בתסקיר משלים של שירות המבחן נכתב כי חלה נסיגה במצבו הטיפולי, היו לו מספר הפרות משמעת, עד כדי כך שנעצר על ידי שוטרים והוחלט לסיים את הטיפול שלו. שירות המבחן התרשם כי "לנאשם דפוסי התמכרות עמוקים ומערכת אישיותית לא יציבה, והערכתו היא שקיים סיכון גבוה להישנות עבירות".
בשלב הטיעונים לעונש, עו"ד לימור הלל מהפרקליטות עתרה לעונש של 30 חודשי מאסר והדגישה את התכנון שקדם לביצוע העבירה, חלקו העיקרי של הנאשם והנזק הנפשי שנגרם למוכר בחנות הנוחות.
עו"ד בן שעיה התייחס למצבו האישי והמשפחתי של אוחיון ולהתנהלותו הנורמטיבית לפני ביצוע העבירה, כמו גם לנסיבות ולמשבר שהביאו להתדרדרותו. הסנגור הוסיף כי עברו הפלילי של הנאשם מינורי וכולל הרשעה אחת בלבד משנת 2011. לדברי הסנגור, הנאשם הביע חרטה ועשה חשבון נפש, וכי לאחר שחרורו הוא מתכנן לעבוד בתחום הנדל"ן ולהמשיך בטיפול במסגרת קבוצתית.
בהתאם לכך ביקש הסנגור להטיל על הנאשם 11 חודשי מאסר בלבד.
השופט יובל ליברדו ציין כי "לנאשם דפוסי התנהגות התמכרותיים עמוקים. חרף המוטיבציה שגילה והמאמצים של גורמי הטיפול לא היה בכוחו של הנאשם לעמוד בתוכנית הטיפולית שהתגבשה בעניינו ובכללי המסגרת…". עוד הוסיף השופט, "הנאשם לא ניצל היד הטיפולית שהושטה לעברו, והסיכון הנשקף ממנו לחברה נותר".
לדברי השופט הוא נתן משקל לעונשו של הנאשם האחר (ג'ינר), אך הוסיף: "קיים שוני מהותי בין הנאשמים המצדיק הטלת עונש שונה וחמור יותר לנאשם. ראשית, חלקו של הנאשם בביצוע העבירה היה דומיננטי יותר מחלקו של האחר. הנאשם הוא זה שנכנס לחנות, הוא זה שדרש מהמתלונן באמצעות חפץ הנחזה לאקדח את הכסף תוך כדי איום, הוא זה שלקח את הכסף מהמתלונן והוא זה שקיבל את רוב הכסף בעת חלוקת השלל"
לבסוף, השופט גזר על הנאשם 17 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 2,000 שקל ופיצוי של 3,000 שקל למתלונן.
