סאלם אבו עיסא (38) מתל שבע ועזאת אבו כף (20) משבט באום בטין נעצרו על ידי שוטרי תחנת עיירות בנגב, בטענה שהופללו בעבירות סמים על ידי שוטר סמוי. בתום החקירה הוגש נגד השניים כתב אישום, המייחס לאבו עיסא אישום אחד של מכירת קנאביס לסוכן, ולאבו כף ארבעה אישומים של מכירות קנאביס וניסיון נוסף למכור כמות גדולה של סמים תמורת כ-15 אלף שקל.
עם הגשת כתב האישום, התביעה המשטרתית ביקשה להאריך את מעצרם של השניים עד תום ההליכים. מבקשת המעצר עלה כי באמתחתם הרשעות קודמות במגוון עבירות, ומאסרים בפועל. אבו עיסא נושא באמתחתו עבירות אלימות וסחיטה, בעברו של אבו כף הרשעה בגרימת מוות ברשלנות.
סנגורו של אבו כף, עו"ד סמיר אבו עבד, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולא הציג חלופת מעצר, ועל כן מעצרו הוארך עד תום ההליכים.
לעומת זאת, סנגורו של אבו עיסא, עו"ד אמיר נבון, עתר לשחרר את מרשו עקב קשיים ראייתיים ממשיים בתיק החקירה. לדברי עו"ד נבון, אבו עיסא כלל לא נכח בעסקה, ואף לא היווה יעד של המשטרה בחקירה זו. הסנגור הוסיף וטען, כי לא ניתן לקבוע על סמך הראיות בתיק שאבו עיסא נכח במקום בעת ביצוע העסקה, מה גם שאי אפשר לקשור אותו להתכתבויות עם הסוכן לפני העסקה.
השופט אמיר דורון הסכים עם הסנגור וציין כי התשתית הראייתית נסמכת בעיקרה על זיהוי הנאשם על ידי הסוכן, ללא חיזוקים מעבר לכך. "קיימת בעייתיות לא מבוטלת לאפשרות יחוס הטלפון שביצע את ההתקשרויות הקודמות לסוכן באמצעות הודעות טקסט, אל הנאשם עצמו", קבע השופט והוסיף כי "קיימת גם בעיית זיהוי משמעותית באשר למיקום הנאשם בביצוע העבירה".
לאור קביעות אלו, השופט הוסיף כי "אלה הן עובדות הפוגעות פגיעה משמעותית במיוחד בתשתית הראייתית הרלוונטית בעניינו של הנאשם, באשר לזיהויו ובאשר למעורבותו בביצוע העבירה". לכן השופט הגיע למסקנה כי הגיע העת לבחון את שחרורו של אבו עסא בתנאים מגבילים. לצורך איתור חלופת מעצר ראויה, הדיון בעניינו נדחה ל-23 בפברואר, כשבמועד זה תציג ההגנה את חלופת המעצר שתיבחן על ידי בית המשפט.
