חודש לאחר הגשת כתב אישום נגד שני צעירים משדרות בתיק נשק וירי על רקע סכסוך בין עבריינים, בית המשפט העליון הורה לבחון את שחרורו של אחד מהם.
בסוף חודש יולי הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד איתי פינטו (30) ואלעד בן חמו (20) משדרות, המייחס להם נשיאה והובלת נשק, ירי באזור מגורים, שינוי זהות ברכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, ועוד.
ברכבם של הנאשמים נתפסו גרזן ושכפ"צים ממוגני ירי, ואחד מהנאשמים הסתיר אולר בתחתוניו. החקירה העלתה כי הרקע לירי הוא סכסוך בין עבריינים. לצד כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים.
בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נקבע לגבי פינטו, המיוצג על ידי עו"ד עינב יתח, כי עוצמת הראיות לגביו גבוהה יותר (22 באוגוסט). לבקשת הסנגורית, הוא נשלח לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן והדיון בעניינו נקבע ל-22 בספטמבר.
לגבי בן חמו, המיוצג על ידי עו"ד רובי גלבוע ועו"ד רועי חמו, נקבע כי קיימת תשתית ראייתית וגם הוא נשלח לקבלת תסקיר. עד לקבלתו, כך נקבע, הוא יישאר במעצר. על כך הגיש עו"ד גלבוע ערר לבית המשפט העליון.
בבית המשפט העליון, השופטת רות רונן קבעה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי, למרות שמדובר בערר על החלטה הנוגעת לקיומן של ראיות לכאורה, אשר הוגש בטרם ניתנה החלטה סופית בשאלה האם ניתן לשחרר את בן חמו לחלופת מעצר.
השופטת הוסיפה כי חומר הראיות בעניינו של בן חמו גבולי, מה שמחייב בחינה מיידית של חלופת מעצר – מעצר בית מלא. השופטת ציינה בהקשר זה כי אין ראיות ישירות הקושרות את בן חמו לעובדות כתב האישום, והראיות הקיימות הינן נסיבתיות בלבד.
כך למשל, התביעה מתבססת על הימצאות שרידי ירי על גופו של בן חמו, אלא ששרידי ירי אלה אינם תואמים את הקליעים שנמצאו בזירה. עוד ציינה השופטת, כי המשטרה תפסה בזירה שני תרמילים בלבד למרות שבפועל נורו חמש או שש יריות. בנוסף, אדם שהיווה לכאורה שותף נוסף לעבירות ירד מהרכב של היורים בשלב מסוים, וגם הנשק שבאמצעותו בוצע הירי לא נתפס.
בשל כל אלה קבעה השופטת כי ישנן אפשרויות עובדתיות נוספות העשויות להסביר את קיומם של שרידי ירי מנשק אחר. בהקשר הזה התייחסה לטיעוני הסנגור והסכימה איתו: האפשרות לפיה נורו בזירה יריות ממספר כלי נשק ולא רק מאחד, היא אפשרות שלא צוינה בכתב האישום.
ראיה נוספת אליה התייחסה השופטת (ואליה גם בית המשפט המחוזי התייחס) היא העובדה שבן חמו נמצא ברכב ממנו בוצע הירי כשעה או כשעתיים לאחר ביצועו. הירי בוצע בעיר שדרות בעוד שבן חמו נתפס ברכב באשקלון. בהקשר הזה ציינה השופטת כי לא מדובר ב"ראיית זהב" – שכן ישנה אפשרות שבן חמו הגיע למכונית רק לאחר הירי – אולם סייגה: מדובר בראיה רלוונטית שאינה נטולת משקל ויש להביאה בחשבון במסגרת המארג הראייתי הכולל.
הערכאות השיפוטיות ציינו בהחלטותיהם כי בן חמו שמר בחקירתו על זכות השתיקה ולא סיפק הסבר להימצאותו ברכב ממנו נורו היריות, לא לכך שהוא ושותפו לכתב האישום לא עצרו את הרכב כאשר התבקשו על ידי השוטרים, ולא לכך שברכב נמצאו גרזן ושני שכפ"צים ממוגני ירי.
השופטת קינן קבעה בסופו של דבר כי חומר הראית נגד בן חמו גבולי ומצוי ברף הנמוך של הראיות לכאורה. לפיכך, השופטת הורתה לבית המשפט המחוזי לקיים דיון בחלופת מעצר שתאפשר לבן חמו להשתחרר למעצר בית.
