תיק נגד שני נאשמים שהחל בכתב אישום על החזקת כ-1,000 סרטוני פדופיליה על ידי שוטר לשעבר, ו-10,000 סרטוני פדופיליה ותמונות על ידי נאשם אחר, הסתיים בתוצאה של אי-הרשעה לשוטר, ועבודות שירות לנאשם השני.
התיק נפתח בשנת 2017 בעקבות פנייה מהאינטרפול, על כך שכתובות המחשבים של שני הנאשמים "הופללו" בהורדת קבצים באמצעות תוכנת אימיול מאתרי פדופיליה. הנאשם מספר 1, בן 52 כיום, שירת במג"ב עשר שנים ומתפרנס כקב"ט ולאחרונה כעובד גוף ציבורי. הוא טען כי הקבצים שנתפסו במחשבו היו שם בטעות. לדבריו, העתיק סרטים עלילתיים ממחשבו של הנאשם השני, קרוב משפחתו, ויחד עם הסרטים הוא הוריד ממחשבו גם את התכנים הפדופיליים, מבלי שידע שהם נמצאים שם. לטענתו, בהמשך נחשף אליהם רק כשפתח לצפייה את אחד הסרטים שהעתיק.
הנאשם השני, שהחזיק כאמור בכמות גדולה ועצומה של חומר, טען כי התכנים הורדו למחשבו ללא כוונה, תוך שימוש בתוכנה להורדת מוסיקה, סרטי קולנוע ושיתוף קבצים.
סנגורם של הנאשמים, עו"ד גל שר טוב, הציג קשיים ראייתיים והגיע להסדר טיעון עם התביעה, במסגרתו תוקן כתב האישום בעניינו של השוטר לשעבר, כך שיוחסה לו החזקת כמות "קטנה" של תמונות וסרטונים פדופיליים. באשר לנאשם השני, נקבע כי החזיק כ-10,000 תמונות וסרטונים שבחלקם קטינים מקיימים אקט מיני.
שני הנאשמים הודו בעבירה של החזקת חומרי תועבה ובהם דמותו של קטין ונשלחו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקירים. כמו כן, למרות שהכחישו סטייה מינית, הם הופנו לטיפול פרטי. כיום נמצא הנאשם השני בטיפול במרכז מורשה לשיקום עברייני מין. במהלך הטיפול התברר כי הוא חווה פגיעה בצעירותו.
המטפלים הפרטיים וקצינת המבחן התרשמו לחיוב משני הנאשמים, רווקים בשנות ה-50 לחייהם שניהלו מערכות יחסים זוגיות, ובחוות דעת שהוגשו לבית המשפט צוין התפקוד הנורמטיבי שלהם.
למרות זאת, הפרקליטות דרשה להטיל "עונשים של ממש" על שני הנאשמים.
מנגד, עו"ד שר טוב ביקש לבטל את ההרשעה בעניינו של השוטר לשעבר, וציין את הפגיעה הקשה הצפויה לו אם יורשע. כך למשל, לאחר פתיחת החקירה נשלל רישיונו להחזיק אקדח. בעקבות עתירה שהגיש לבית המשפט המחוזי, רישיונותיו הושבו לו זמנית עד למתן הכרעת דין, אך הרשעה עשויה לגרום לשלילה קבועה של רישיון הנשק, כך שלא יוכל להתפרנס מעבודות בהן החזיק ב-20 השנים האחרונות.
במהלך הטיעונים לעונש הובא לעדות מטעם ההגנה רכז ביטחון שוטף בישוב בו הנאשם מתגורר. גם מעדות הקרימינולוגית המטפלת בנאשם עלה כי נשיאת נשק היא חלק בלתי נפרד ממשלח ידו, וככל שרוצים לשמור עליו כאדם פרודוקטיבי בחברה – סוגיית ההרשעה קריטית בעניינו.
בנוגע לנאשם השני הדגישה ההגנה את ההמלצות השיקומיות, על הרקע המורכב וההתמודדויות של חייו, וחוות דעת לפיה מסוכנותו המינית בסופו של דבר נמוכה. לשני הנאשמים, כך צוין, אין עבר פלילי.
השופטת אליאנא דניאלי קבעה כי נוכח המלצות גורמי הטיפול והעדויות מטעם ההגנה, יש לתת עדיפות לשיקולי שיקום על פני ענישה. בעניינו של השוטר לשעבר התקבלה הבקשה לאי-הרשעה, והוא חויב בביצוע עבודות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף 100 שעות ובפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
על הנאשם השני נגזרו חודשיים עבודות שירות ופיקוח תחת צו מבחן, גם כן למשך שנה.
