העונש שנגזר על שני צעירים מחיפה שהורשעו בהשלכת רימון בשכונת יוקרה

בית המשפט המחוזי בחיפה, בפני הנשיא אבי לוי, גזר היום (25 במרץ) עונשי מאסר בפועל על איבראהים אבו שקר (24) ואחמד שינאוי (23) – תושבי חיפה, לאחר שהורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירת היזק בחומר נפיץ.

הרקע לאירוע, על פי עובדות כתב האישום המתוקן: ביום 3 בפברואר 2024 בשעות הצהריים, הגיעו שני הנאשמים למוסך שבבעלות אביו של אבו שקר ברחוב דרך בר יהודה 43 בחיפה. הם נכנסו ויצאו ממנו כמה פעמים, כשהם נראים מכינים עצמם למהלך.

בשעה 15:11 השניים עזבו את המוסך כשהם רכובים על קטנוע (אחד מהם נוהג והשני ישוב מאחוריו), כשברשותם רימון רסס קטלני. ב-15:25 הם הגיעו לרחוב גרשון שופמן בחיפה, בשכונת דניה בחיפה. שם ירד שינאוי מהקטנוע, התקרב לגדר הבית, שלף את הנצרה וזרק את הרימון לעבר חצר הבית.

הרימון נחת ב חצר בית שכן, שבו שהתה באותה עת אישה עם בנותיה, התפוצץ וגרם נזק לדלת זכוכית ולמראה בבית. הנאשמים נמלטו מהמקום במהירות.
היעד היה איש עסקים בפעולה שעל פי החשד היוותה ניסיון סחיטה.

ב"כ המאשימה, עו"ד יהודה דיין, טען: "מדובר במעשה מסוכן וחסר אחריות המסכן חיי אדם. גם אם לא הייתה אינדיקציה שהנאשמים ידעו אם יש מישהו בבית – בפועל היו שם אנשים. העובדות מדברות בעד עצמן."

בעקבות עובדות כתב האישום, דרשה הפרקליטות מאסר משמעותי של 48 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה עתידית ופיצוי. "מתחם הענישה הראוי הוא 60–42 חודשי מאסר, והעונש המתבקש הוא 48 חודשי מאסר בפועל."

עו"ד תומר נוה, סניגורו של אבו שקר, טען כי הנאשם נעדר עבר פלילי, נמצא במעצר בתנאים קשים באזור המרכז, רחוק ממשפחתו, כאשר אמו מאושפזת פסיכיאטרית ואחיו סובל גם הוא מבעיות נפשיות. "מדובר באדם שעבד במשלוחים, חי חיים נורמטיביים והאירוע מנותק לחלוטין מאורחות חייו."

עו"ד דניאל דרוביצקי, סנגורו של שינאוי, הציג מסמכים רפואיים אודות מצבה הנפשי הקשה של אמו והסביר כי הנאשם תמך בה כל חייו. גם הוא עצמו סובל מבעיות רפואיות. הנזק בפועל היה קל ואין אינדיקציה שידעו שהיה מישהו בבית."

בנוסף, הביאו הסניגורים עדי אופי אשר הסבירו, כי מדובר בבני משפחות טובות שהתמודדו בצורה מכובדת עם נסיבות חיים קשות. כל אחד מן הנאשמים ביקש להביע חרטה לפני שייגזר דינם. אבו שקר: "אני מבקש סליחה ולקבל הזדמנות מבית המשפט. לא אאכזב אותך." שינאוי: "אני מבקש סליחה. אני מאורס, רוצה לבנות חיים טובים. לא אחזור על זה."

לאחר הדברים, קבע השופט אבי לוי: "אין ספק שהטלת רימון רסס הוא מעשה מסוכן וחסר אחריות המסכן חיי אדם וכמובן מסכן רכוש. המניעים לביצוע המעשה לא התבררו – אך אין למצוא כל הצדקה לביצוע מעשה ממן זה.

"הוסכם על דעת הצדדים שהנאשמים לא ידעו, כי כאשר הם משליכים את הרימון מצויים שם אנשים. ראוי בנסיבות המקרה לתת משקל רב להודאה. עמדו בעיות ראייתיות בדרכה של המאשימה. ועמדו לזכותם של הנאשמים מעבר להודאתם – הסתבכותם הראשונה, גילם הצעיר, והאפשרות לשיקום."

לאור כל זאת, גזר בית המשפט את העונשים הבאים:
38 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהנאשמים
(אבו שקר – מיום 3.3.24. שינאוי – מיום 5.9.24)
10 חודשי מאסר על תנאי
פיצוי של 1,500 ש"ח לקורבן העבירה.

לאחר הקראת גזר הדין הביעו הסניגורים סיפוק מן התוצאה. עו"ד דרוביצקי: "מדובר בתוצאה מקלה ביותר ביחס למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות נשק, לא כל שכן עת עסקינן בהשלכת רימון רסס. אין לי אלא לברך את ביהמ"ש הנכבד ששם ליבו לכלל הנסיבות".

עו"ד נוה: "ביהמ"ש קיבל את עמדתנו וקבע את עונשו בחלק התחתון".