
בית משפט העליון הפחית את עונשה של חברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום מעשר שנות מאסר ל-7.5 שנות מאסר, ואת עונשו של מקורבה רמי כהן שהיה מנכ"ל משרד החקלאות הפחית מ-30 חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר.
שני הנאשמים, מבכירי מפלגת "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן, הורשעו בלקיחת שוחד עבור חלוקת כספים קואליציוניים מתקציב המדינה לגופים שונים.
את הערעור על עונשם, הגישה קירשנבאום באמצעות עורכי הדין גיורא ואורן אדרת ועודד גזית
ורמי כהן באמצעות עורכי הדין אבי חימי וז'ק חן.
בהמלצת השופטים עמית, ברון ושטיין, חזרו השניים מהערעור על ההרשעה והתמקדו בערעור על העונשים.
לגבי פאינה קירשנבאום, יד ימינו של ליברמן במפלגה, נקבע בהכרעת הדין כי היא הייתה אמונה על חלוקת כספים קואליציוניים של המפלגה בסך של 1.2 מיליארד שקל במשך שש שנים לגופים שונים.
תמורת הקצאת הכספים עליהם חלשה, היא דרשה ולקחה שוחד משמונה גופים באופן ערמומי ומתוחכם. סך השוחד שלקחה – שני מיליון שקל אשר שימשו אותה, את בני משפחתה, את המפלגה ואת מקורביה.
"ממרום מעמדה כבעלת שררה, החולשת על הקופה הציבורית, ניצלה פאינה קירשנבאום לרעה את המנדט שניתן לה, תרמה לתרבות של שחיתות ושוחד שפשתה במקומותינו", כתבה השופטת ענת ברון.
"לא בכדי התרחבה עבירת השוחד במהלך השנים", כתב השופט יצחק עמית. "פעם הדברים היו פשוטים והשוחד התבטא ב'בקשיש' במעטפה. עם חלוף השנים ושינויי העיתים, השוחד שינה את פניו, ודרכי השוחד הפכו רבות ומגוונות". לדברי השופט, התיק הזה מדגים עד כמה פושט ולובש השוחד פנים שונות – קירשנבאום ביקשה סוגי מתת שונים:
מתת בכסף, מתת בשווה כסף, מחשב, טלפונים סלולריים, מצלמה, וגם מתת בטובות הנאה שנועדו לרומם את מעמדה הפוליטי של קירשנבאום במפלגה: מימון יחסי ציבור, דרישת העסקה לאנשי המפלגה ומקורביה – ופרשה נוספת בה היא הורשעה עקב לקיחת שוחד על מנת לממן סיקור חיובי באתר אינטרנט.
"פרשת עמותת 'איילים' היא דוגמה לדרך העקלקלה שמצאה המערערת על מנת לממן לעצמה יחסי ציבור", כתב השופט. עמותת איילים העוסקת בהקמת כפרי נוער נדרשה להעביר כסף לעמותה אחרת ששילמה עבור משרד היח"צ של חברת הכנסת קירשנבאום.
לאותה מטרה של יחסי ציבור וסיקור אוהד, התנתה החכ"ית העברת כספים לאתרי תיירות בים המלח, תמורת העברת כסף מהמועצה האזורית מגילות לאתר החדשות בשפה הרוסית "יזרוס". לצורך כך, התקשר קיבוץ קליה בהסכם פרסום פיקטיבי עם האתר, שנחשב כמקור חדשותי המשפיע על דעת הקהל של דוברי הרוסית.
לדברי השופט עמית, העוזר של קירשנבאום נהג לשוחח עם מנהלי האתר על התכנים "במטרה לחזק את תדמיתה של מפלגת ישראל ביתנו, ואת תדמיתה ומעמדה של חברת הכנסת קירשנבאום".

גם עמותת "איילים" שילמה מיליון שקל במצטבר לאתר "יזרוס". מפלגת אביגדור ליברמן פרסמה באתר בעיקר לקראת מערכות בחירות, כאשר על חלק מההסכמים חתמה קירשנבאום בשם המפלגה. "מכאן מובנת החשיבות שייחסה קירשנבאום לאתר והסיבה בשלה חפצה להיטיב עמו", כתב השופט. "לנבחר ציבור יש אינטרס מובהק בסיקור תקשורתי של פעילותו, על אחת כמה וכמה סיקור תקשורתי אוהד, ולפנינו דוגמה נוספת לפניה המגוונות של טובת הנאה".
קירשנבאום הורשעה בפרשות שוחד נוספות בהן דאגה לעצמה ולמפלגה. כך, תנועת "עזרא" שקיבלה כסף מידיה של חברת הכנסת, מימנה סקר עבור המפלגה. עמותת "איילים" התבקשה לממן ייצור מדליות עבור הווטרנים, שהם מצביעים פוטנציאליים. ב"פעולות אלה היה כדי לרומם ולקדם את מעמדה של המערערת כ'כל יכולה' במפלגה", ציינו השופטים בסקירת ההרשעות.
לדברי השופטים, מעשיה של קירשנבאום והיקף השוחד מחייבים ענישה מחמירה. עם זאת, הוחלט להקל במידת מה בעונש חסר התקדים של עשר שנות מאסר, שניתן על ידי השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההקלה ניתנה על מנת ליצור "אחידות ענישה" לאור העונש הקל יותר של שש שנות מאסר שנגזר על יד-ימינה של קירשנבאום במפלגה, דאוד גודובסקי. כן נלקחו בחשבון גילה של קירשנבאום (67) והעובדה ששיטת הכספים הקואליציוניים היתה מושחתת מיסודה: "פרצה קוראת לגנב", כלשון השופט עמית.
מדובר בכספים המוקצים למפלגות בהתאם להסכמים הקואליציוניים, על מנת שכל מפלגה תשלוט בחלוקת כספים לגופים המשרתים את האג'נדה שלה. השופט עמית כתב כי "כיום, הכול מבינים כי כספים קואליציוניים ניתנים לשליטת גורם פוליטי, אך עליהם להיות מוקצים בהליך שוויוני, סדור ומפוקח.
"יחד עם זאת", כתב עמית, "לא ניתן להתעלם מהתחושה לפיה בעבר, בימים בהם המערערת ביצעה את המעשים, הלך הרוח היה כי המפלגות רשאיות לעשות בכספים כרצונן. ואם לא די בכך, מתברר כי במפלגת ישראל ביתנו לא היה כל מנגנון או ועדה או הליך מוסדר לקביעת אופן חלוקת הכספים הקואליציוניים, וכך מצאה עצמה המערערת 'יושבת על הקופה' עם סמכות להקצות כספים בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי".
השופט עמית ייחד מספר מילים גם לגבי ענישת נשים וכליאתן. "מספר האסירות הפליליות בישראל עומד על פחות מאחוז ממספר האסירים הפליליים. בשל המספר הקטן של האסירות, כולן מרוכזות כולן בבית הסוהר נווה תרצה, כאשר הרוב המכריע של האסירות כלואות בגין עבירות רצח והריגה, אלימות, רכוש וסמים, ורק כעשרה אחוז מהן כלואות בגין עבירות מרמה וצווארון לבן. בכך קשה מצבן של אסירות נשים לעומת אסירים גברים, המחולקים בין בתי הסוהר בהתאם למאפייניהם האישיים, לסוג העבירה ולאוכלוסיית האסירים בבית הסוהר".
כאמור בית המשפט קיבל גם את ערעורו של רמי כהן, הפעיל הבכיר של המפלגה, אשר הורשע בחמישה אישומים של הפקת טובות הנאה אישיות מחלוקת הכסף הקואליציוני. באחד האישומים, הורשע כהן כי בזמן ששימש יועץ לשר התיירות סטס מיסז'ניקוב, הוא ביקש לקבל 100 אלף שקל תמורת השפעתו על החלטת השר להקצות תקציב של מיליון וחצי שקל לאתר התיירות "שילה". במקרה אחר קיבל כהן "עמלה" בסך 100 אלף שקל מאיגוד הכדורסל תמורת שכנוע חברת הכנסת קירשנבאום לתת כסף לאיגוד.
השופט אלכס שטיין כתב כי יש לזקוף לזכותו של כהן (72) את לקיחת האחריות בשלב הערעור, ואת תרומתו לבטחון המדינה ב-24 שנים בהן שירת אל"מ (מיל') כהן בצה"ל, בין היתר כקצין אג"ם בסיירת מטכ"ל וכמפקד יחידה 669. כאמור עונשו של כהן הופחת לשנה וחצי מאסר.











כרגיל -שופטים פחדנים עוזרים לפושעים.
רוב השוטרים בארץ לא היו מתקבלים בשום מקום.
לא מכירים את החוק אותו הם מיצגים.
הפרקליטות: משקרים במצח נחושה בבתי המשפט.
לא חוקרים תיקים כראוי. וגם כאשר הם טועים הם לא מוכנים להודות בטעות
שופטים: חזקים על חלשים. מתחשבים באנשים מקושרים. ומחמירים עם אנשים
מסכנים.
כך מתחילה הדרך שהיהודים מומחים בה. הרס כל דבר טוב.
הימין שונא את השמאל והשמאל את הימין ורוב רובו של העולם שונא ואפילו מתעב אותנו. לדעתי בצדק כי
ישראל מובילה בראש
1. יוקר המחיה
2.השירות שמקבל אזרח מהמדינה מהגרועים ביותר.
לדוגמה: בביטוח לאומי בירושלים ישנם בערך 100 עובדים
פעם היה קבלת קהל חמישה ימים בשבוע. היום רק יומיים בשבוע
מקבלים אולי 20 איש.
כך גם משרד הפנים. סיוע משפטי. וכך גם בבניין ראש העיר.
כאשר מגיעים לאחד מהמקומות אתה נתקל בכל רגע במאבטח.
נראה שיש יותר מאבטחים מאשר עובדים.
העובדים מחתימים כרטיס ויוצאים לקניות רואים אותם יושבים בבתי קפה
חבורות חבורות. מי שעובד באמת והרבה הם הפקחים.
פקחים הם זן מיוחד. לא חכמים. רגשי נחיתות מובנים. והמון רוע
כולם משקרים מרמים וגם גונבים. מהמנהלים הבכירים ועד בכלל .
שומרים אחד על השני
ביבי לפיד וכול השאר יספרו לכם שרק תבחרו בהם ויהיה כאן גן עדן.
אף פעם לא היה טוב בארץ . אותם אנשים שלא תורמים כלום ושום דבר
למדינה [ומקבלים יותר מכולם] קובעים לרוב איך לחיות.
.מה אסור ומה מותר . ארץ זבת חלב ודבש הבטיחו. אז הבטיחו ביג דיל.
היום כולם מבטיחים ואפילו חותמים על הסכמים. ולבסוף מנגבים את התחת
עם ההסכמים/הטחות. המדינה נמצאת על פי תהום מספיק דחיפה קטנה
[בן גביר וכדומה]
ושיהיה לנו בהצלחה.