בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה, כי עיריית תל אביב אינה רשאית לגבות מס ארנונה מתושבים באופן רטרואקטיבי.
לפסיקה קדם סיפורם האבסורדי של בני הזוג חמדה ז"ל ויעקב מזרחי, המתגוררים בכפר שלם בעיר. הכל החל בסופה של שנת 2013, אז קיבלו בני הזוג חיוב ארנונה רטרואקטיבי מאז משנת 2009. יעקב, המתגורר בביתו מאז שנת 1948 כשהיה ילד ולימים ירש את הדירה מהוריו, הופתע לגלות דרישת תשלום בסך של 823 אלף ו-348 שקלים. אם זה לא הספיק, לפתחו הגיעה דרישת תשלום נוספת בסך של 167 אלף ו-237 שקלים עבור שנת 2014.
לטענת העירייה, החיוב הגבוה נבע מהעובדה כי בביתו של מזרחי פעל בעבר מוסך וכידוע, תעריף מס הארנונה עבור בית העסק גבוה יותר מזה של מגורים. על כן ביקשה העירייה לחייב את בית משפחת מזרחי בתשלום רגיל, ולחייב מס ארנונה לבית עסק, על מבנה המוסך. זה המקום לציין כי גם שכניו של יעקב בבתים אחרים בכפר שלם, קיבלו דרישת תשלום דומה.
בתחילה, נאלצו בני הזוג מזרחי, שחיו מקצבת זקנה, לשלם סכום של 6,000 שקלים, זאת מאחר והוטל עיקול על חשבונם. במקביל, הגישו בני הזוג ערר לעיריית תל אביב ועתירה מנהלית. עם זאת, בהמלצת בית המשפט ובהסכמת הצדדים נמחקה העתירה, על מנת לאפשר למצות הליכים מול ועדת ערר.
בני הזוג טענו כי המוסך נמצא במבנה שלא פעיל החל משנת 2009 וכיום, מבנה המוסך משמש כמחסן של בית המגורים. וועדת הערר דרשה לפנות את המוסך ולא דנה בחיוב הרטרואקטיבי. בשנת 2016 דחתה וועדת הערר את רוב הטענות של בני הזוג והם נדרשו לפנות את המוסך.
עקב החלטה זאת ובאמצעות עו"ד פיני רובינשטיין, הגישו בני הזוג עתירה מנהלית בטענה כי העירייה ידעה על קיומו של המבנה לפחות משנת 2003. על כן מדובר בפרקטיקה בלתי חוקית ופסולה, מאחר ולא ניתן לחייב אותם בתשלום ארנונה רטרואקטיבי והרי שבני הזוג מעולם לא נדרשו לשלם בגינו ארנונה. כמו כן נטען בעתירה, כי בתקופה הרלוונטית של חיוב הארנונה המוסך לא היה קיים ועל כן לא ניתן לגבות ארנונה בגין בית עסק. לטענתם, התנהלות העירייה נגועה בחוסר תום לב משמעותי. לאחר שהוגשה העתירה נגד עיריית תל אביב, הלכה חמדה מזרחי לעולמה.
מנגד, טענה העירייה כי לא ידעה על קיומו של הנכס בעבר הרחוק. בתגובה לעתירה נכתב כי בשכונת כפר שלם עמדו נכסים רבים שלא היו ידועים לעירייה, זאת בין היתר נוכח העובדה כי בעלי המבנים מעולם לא דיווחו עליהם. לטענת העירייה, נודע לה על קיומו של הנכס בבית משפחת מזרחי רק בעקבות פעילות חברת חלמיש בשכונה, שביצעה בה עבודות תשתית. כמו כן נטען, כי עוד בשנת 2011, זמן לא רב לאחר שנודע לה על קיומו של המוסך, פנתה העירייה אל בני הזוג במכתב דרישת תשלום.
השופטת מיכל אגמון- גונן קבעה, כי העירייה לא סיפקה אסמכתא המוכיחה כי הוגשה לבני הזוג דרישת תשלום בשנת 2011. על כן, העירייה לא הרימה את נטל ההוכחה כי בני הזוג ידעו על דרישת התשלום כבר בתקופה ההיא. מעבר לכך קבעה השופטת כי המועד הראשון שבו העירייה יכולה להוכיח את משלוח דרישת תשלום לבני הזוג הוא מחודש יולי 2013, על כן יש לגבות את מס הארנונה ממועד זה.
כמו כן קבעה השופטת אגמון- גונן כי יש לגבות ארנונה עבור מגורים ולא עבור בית עסק. בנוסף קבעה השופטת, כי כל סכום שבני הזוג שילמו מאז תחילת התהליך, מהווה תשלום עבור הארנונה.
עו"ד פיני רובינשטיין מסר בתגובה לפסיקה: "אני שמח שבית המשפט קיבל את רוב טענותינו. מדובר על פסק דין שיש לו השלכה רוחבית על חלק ניכר בתי המגורים בכפר שלם ושכונות אחרות בתל אביב, שהעירייה לא גבתה בהם ארנונה, בטח כאלו שניהלו בהם עסקים בעבר וחויבו רטרואקטיבית".
מעיריית תל אביב – יפו נמסר בתגובה: "פסק הדין הנ"ל נמצא בבחינה ובטיפול השירות המשפטי, בכדי ליישמו מול אגף חיובי הארנונה".
