על החיים ועל המוות במרפאה של כלא צלמון

במהלך חודש נובמבר החל אסיר בכלא צלמון לסבול מכאבים עזים ביותר בבטנו, כולל הקאות ושלשולים מספר פעמים ביום. במקומות שונים בגופו נמצאו שטפי דם בלתי מוסברים, כשמאחורי כל אחד מהם "גולה גושית קשה". האסיר התלונן בפני הסוהרים בכלא כי הוא חש בכיבים בלשון ובקשיי נשימה קשים, שהקשו גם על הליכתו. הוא חש גם תחושת נימול בגפיים, ובהמשך גם הופיעו נקודות שחורות על פניו.

במקביל, האסיר ביקש גם את התערבות הסנגורית שלו, עו"ד רויטל סבג שקד. הסנגורית שוחחה עם קצין האסירים בכלא ושלחה מכתב בהול בנושא להנהלת בית הסוהר. בעקבות המכתב פונה האסיר למרפאה, שם קבע הרופא כי עליו להתפנות בדחיפות לבית חולים. אולם, חרף המלצת הרופא האסיר לא פונה למרכז רפואי מקצועי, ועו"ד סבג שקד פנתה שנית לקצין האסירים, שציין בפניה כי האסיר יפונה בהמשך השבוע נוכח עומס בפינויים שהצריכו ליווי באותם ימים.

האסיר, בן 29 המרצה שנתיים מאסר עקב הרשעתו בתיק חטיפה וסחיטה, נקלע לחרדות לגבי מצבו ויצא למרפאה שוב ושוב כדי לדרוש המשך טיפול. לטענת עו"ד סבג שקד, בשלב מסוים נאמר לו כי במידה ויגיע שוב למרפאה הוא יועבר לצינוק. בימים שלאחר מכן היא פנתה שוב ושוב לגורמים בשב"ס ודרשה להעניק לאסיר את הטיפול הרפואי הנדרש בבית חולים.

רק ב-2 דצמבר פונה האסיר לבית חולים לצורך לקיחת ביופסיה (דגימת רקמה) במרפאות חוץ. כירורג שבדק את תוצאות הבדיקות קבע כי אין מדובר ב"תהליך ממאיר" והמליץ לאסיר להקפיד על היגיינה אוראלית, לצחצח שיניים כראוי ולשטוף את הפה עם מי מלח.
ב-5 דצמבר נבדק האסיר שוב על ידי רופא במרפאת בית הסוהר, ושוב נקבע כי הוא אינו סובל מ"מצב חריג".

בעקבות המשך התלונות של האסיר, ומתוך דאגה לשלומו, עוד באותו היום עו"ד סבג שקד הגישה עתירה לבית משפט המחוזי בנצרת בה דרשה להעניק לו טיפול רפואי בהול (5 דצמבר).
בעתירה נטען, כי שב"ס אינו מעניק לאסיר את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק ומזלזל עד מאוד במצבו, "שב"ס גורם בהתנהלותו זו למצב שיש בו כדי לסכן חייו של האסיר", טענה עו"ד סבג שקד בעתירה.

לאחר שהעתירה הוגשה ניתנה הוראה לבדוק אותו שוב במרפאת בית הסוהר, והפעם הוחלט לערוך לו בדיקות דם (6 דצמבר), ונציגי שב"ס בקשו מבית המשפט לדחות את מועד הדיון בטענה של "היעדר כל דחיפות לדון בה". בתשובת שב"ס לבית המשפט נאמר כי האסיר "זוכה לטיפול רפואי תדיר וראוי ביותר, בהתאם למצב הרפואי ולהמלצות הרופאים המומחים בעניינו, ומשכך לא קיימת כל דחיפות לדון בעתירה זו".
בתשובה פירטו נציגי שב"ס את כלל הבדיקות שעבר האסיר, וטענו כי "למעלה מן הצורך ובעקבות הטענות (שאינן מבוססות) שהעלה העותר, יזומן העותר למרפאת הכלא לצורך בדיקה ונטילת בדיקות דם". כמו כן צוין כי האסיר נמצא במעקב רפואי "תדיר ביותר".

על רקע תגובות שב"ס לעורכת הדין ולבית המשפט אפשר לציין כי התלונות על האדישות של שב"ס לתלונות אסירים על בעיות רפואיות חוזרות על עצמן שוב ושוב, אסירים מתלוננים כי הם תמיד נתקלים ביחס חשדני כאילו הם מרמים את החובש והרופא, ומהטעם הזה נדחים טיפולים ובדיקות שמן הראוי לבצע אותן.

באותו היום האסיר נבדק שוב במרפאת הכלא, אלא שהפעם בהמלצת הרופא הוא פונה בדחיפות לחדר מיון במרכז הרפואי זיו בצפת, ומשם עקב ממצאים מדאיגים הוא הועבר למרכז הרפואי רמב"ם, שם הוא אושפז בבידוד במחלקת ההמטולוגיה ונערכו לו בדיקות. למחרת התברר כי הוא סובל ממחלה ממארת – לוקמיה (8 דצמבר).
בינתיים, באותו יום הוגשה התייחסות משלימה של שב"ס לבית המשפט עם התייחסות הרופא מכלא צלמון. גם הפעם פירטו נציגי שב"ס את השתלשלות הבדיקות שנערכו לאסיר לאורך הדרך, עד שאובחן כסובל מלוקמיה. בתשובה זו לבית המשפט, שבו נציגי שב"ס והדגישו: "לא נפל פגם בהתנהלות גורמי הרפואה בכלא צלמון, העותר טופל על ידי גורמי הרפואה בצורה הראויה והמיטבית ביותר, תוך הפנייתו לבדיקות הרלוונטיות".

יחד עם זאת, נציגי שב"ס שלאורך כל הדרך טענו כי האסיר טופל בצורה ראויה שינו את עמדתם בצורה קיצונית. הם הזדרזו לפנות לוועדת השחרורים עם בקשה לשחרור מוקדם של האסיר על תנאי, לא פחות, לצורך העברתו לטיפול רפואי בבית חולים נוכח "מצב מסכן חיים" בו הוא שרוי.
"מדובר באסיר שסובל מלוקמיה חריפה עם התייצבות סוערת ופרוגנוזה לא טובה עם פוטנציאל לסיבוכים מיידים ומאוחרים עד כדי סכנת חיים מידית", כתב קצין הרפואה של מחוז צפון בשב"ס. "האסיר פיתח מצב קשה, התחיל טיפול בכימותרפיה אינטנסיבית, על האסיר לקבל טיפול שיכול לסכן את חייו באופן ממשי וכן, הטיפול מלווה בירידה ניכרת בתפקוד וסבל רב, ולכן מצבו של האסיר עונה לקריטריונים הקבועים לחוק שחרור על תנאי ממאסר".

ביום חמישי האחרון התקיים בוועדת השחרורים דיון בבקשה. עו"ד סבג שקד הזכירה לוועדה והכאב היה ניכר בקולה, כי עד לקבלת תוצאות הבדיקות אף אחד בשב"ס לא האמין לאסיר ולפרקים גם לא התייחס לבקשותיו. לטענתה, אילו הגורמים הרלוונטיים בשב"ס היו קשובים לאסיר, ניתן היה למנוע את הגעתו למצב הנוכחי באמצעות אבחון מוקדם, או לכל הפחות – התפשטות מחלתו המתקדמת היתה נמנעת.
הוועדה בראשות השופטת בדימוס ברכה סמסון קיבלה את חוות הדעת הרפואית מטעם שב"ס ולאור דבריה של עו"ד סבג שקד הורתה לתמלל את פרוטוקול הדיון תוך עשרה ימים ולהעבירו למפקד כלא צלמון, כדי שיבחן את התנהלות האגף והמרפאה בבית הסוהר אותו הוא מנהל.

משב"ס נמסר ל"פוסטה" בתגובה: "המערך הרפואי של שב"ס משקיע מאמצים רבים במתן מענה רפואי ראוי ומועיל ככל הניתן לאסירים ועצורים. מיום תלונתו הראשון ועד להוצאתו הראשונה לבדיקת רופא מומחה עברו שלושה ימי עבודה. מענה לבדיקה הגיע מהר מהמקובל בזכות מאמצים שנעשו על ידי רופא היחידה. תלונות נוספות של האסיר קיבלו מענה מיידי ואבחון מחלתו נעשה בזכות בדיקות אליהן נשלח על ידי שב"ס, למרות אי שכיחות המחלה לאדם בעל מאפיינים כשלו. גם הטיפול שהחל לקבל התקבל במהירות גדולה מהמקובל בזכות טיפול מזורז של שב"ס.
"מבלי להכנס לפרטים המפרים חסיון רפואי, נדגיש כי עברו שבוע וחצי מיום תלונתו המקורית ועד ליום אבחון מחלתו. אין עוררין כי מדובר באבחון מהיר מאוד. נדגיש כי הצוות הרפואי לא איים עליו בהוצאה לבידוד, ההיפך הוא הנכון, האסיר טופל באופן מלא ומתוך רצון לסייע ככל הניתן. אנו מאחלים לו בריאות".