
בתחילת חודש יוני דווח באתר "פוסטה" כי בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר משנתיים לשלוש שנות מאסר בפועל את עונשה של אילנית יהב בלילה (48), שהורשעה בניהול בית בושת ברחוב המסגר בתל אביב במשך שמונה שנים. בית משפט העליון קבע כי יש להחמיר את רף הענישה בעבירות הקשורות לזנות.
בשבוע שעבר הגיע לסיומו בבית המשפט המחוזי בתל אביב גם התיק נגד עדי רייטן (46), מי ששימשה כפקידת קבלה בבית בושת וכעוזרת של יהב בלילה.
החל מאוקטובר 2010 ועד לחודש מרס 2018, יהב בלילה הפעילה וניהלה בית בושת ברחוב המסגר. בנוסף, יהב בלילה העמידה בחזית העסק אשת קש (ס"מ) במטרה להסוות ולהסתיר את הפעילות במקום ואת מקור הכנסתה. אשת הקש היתה אחראית לניהול השוטף תמורת אלפי שקלים בחודש.
לפי כתב האישום המתוקן שהוגש נגד רייטן במסגרת הסדר טיעון, היא עבדה בבית הבושת מאז פתיחתו בשנת 2010 ועד לסגירתו בשנת 2018, ארבע חמש פעמים בשבוע, בעיקר במשמרות בוקר, ובין היתר היתה אחראית לפתוח את המקום. תפקידה כלל גם מענה לטלפונים ומתן הסבר ללקוחות, קבלת נשים לעבודה, עריכת סידור עבודה וגביית תשלום. היא קיבלה עבור עבודתה בכל חודש 10,000 שקל במזומן או בהעברה בנקאית, והונפקו לה תלושי שכר.
במסגרת ההסדר בין הפרקליטות לבין סנגורה של הנאשמת, עו"ד אורן שי, הופחתה תקופת עבודתה במקום לחמש וחצי שנים בלבד, בנימוק שלא היה מדובר בתקופת עבודה רציפה.
בעקבות הרשעתה של רייטן (בסיוע לסרסרות למעשה זנות והחזקת מקום לשם זנות) היא נשלחה לתסקיר מבחן, בו נכתב כי מזה כשנתיים עובדת הנאשמת בחברת סיעוד ומטפלת בקשישים. התסקיר שטח נסיבות חיים קשות של הנאשמת, ונכתב בו גם על נסיבות ההיכרות שלה עם יהב בלילה דרך חברים משותפים.
שירות המבחן התרשם כי הנאשמת עברה טיפול מעמיק, ערכה שינוי בחייה וכיום היא מנהלת אורח חיים יציב ונורמטיבי וממשיכה לשמור על מסגרת תעסוקתית וניקיון מסמים. לאור השינוי, שירות המבחן המליץ על צו מבחן ועבודות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף משמעותי, ללא עבודות שירות או מאסר.
עם זאת, עו"ד מרדית שיבאן פרנקל מפרקליטות מחוז תל אביב ביקשה מבית המשפט לגזור על הנאשמת 16-30 חודשי מאסר לצד קנס כספי משמעותי.
עו"ד שי ביקש לאמץ את מסקנות שירות המבחן.
הנאשמת עצמה הביעה צער על מעשיה וביקשה להתחשב במצבה האישי והמשפחתי, כמו גם בדרך השיקומית שעברה.
השופטת מעין בן ארי ציינה בגזר הדין את ההודאה ונטילת האחריות, וגם כי "אין מדובר במי שעמדה בראש הפעילות אלא נמנית על דרג הפקידות". עם זאת הוסיפה השופטת כי "לא ניתן להימנע מהטלת מאסר לתקופת מסוימת, שיכול שתרוצה בעבודות שירות". השופטת אמרה כי אלמלא ההליך השיקומי, היתה גוזרת על הנאשמת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
לבסוף, השופטת הטילה על הנאשמת שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס כספי בסך 15 אלף שקל ומאסר על תנאי.
עו"ד שי מסר בתגובה: "אנו שוקלים את צעדינו להגיש ערעור לבית המשפט העליון. צר לנו שבית המשפט לא קיבל את הגישה השיקומית של שירות המבחן ואנו כאמור שוקלים הגשת ערעור".
יש לציין כי בפרשה הורשעו נאשמות נוספות מלבד יהב בלילה ורייטן.
מישל שווימר ואיריס ויצמן, שעבדו אף הן כפקידות בבית הבושת למשך תקופות קצרות של מספר חודשים, הורשעו בסיוע לסרסרות למעשה זנות והחזקת מקום לשם זנות ונשפטו לעבודות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי וקנס כספי.
נאשמת נוספת בפרשה, בלה טוקמן, הואשמה בנפרד. היא ועדת התביעה ס"מ הורשעו ובזמן הקרוב אמור להתקיים בעניינן דיון טיעונים לעונש.








