מיכאל אלחזוב, קבלן התקנות של תשתית אינטרנט וכבלים, נאשם כי הוציא 84 חשבוניות מס עבור עסקאות בחמישה מיליון שקל, מבלי לדווח עליהן למע"מ ומבלי לשלם את המס בגינן. בתקופה הרלוונטית הגיש אלחזוב, אשר היה רשום כעוסק מורשה, שני דוחות תקופתיים באמצעות רואה החשבון שלו – אשר דיווח על אפס עסקאות.
בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בבאר שבע על ידי תביעות מכס ומע"מ, יוחסו לאלחזוב 84 עבירות עקב הוצאת חשבוניות מס מבלי לשלם את המע"מ בהיקף 725 אלף שקל, ביחס לעסקאות במיליוני שקלים כאמור.
הנאשם, באמצעות סנגורו עו"ד אליהו סרור, טען במהלך ניהול התיק כי העסק הקבלני נוהל בפועל, בהיבט ניהול הכספים, על ידי אדם אחר – ד' אשר היה איש הכספים של אלחזוב וכן ניהל עבורו את הקשר מול קבלני משנה. תיק העוסק היה על שם אלחזוב שעסק בעבודה בשטח, אך בפועל הדמות הדומיננטית היה ד', אשר ניהל גם את הקשר עם רואה החשבון שהגיש את הדוחות מטעם אלחזוב.
לטענת ההגנה, ד' רימה את אלחזוב והציג לו חשבוניות פיקטיביות מספקים ומקבלני משנה המייצגים את הוצאות העסק, וכך לקח לכאורה מאלחזוב את כל רווחי העסק והכנסותיו עבור תשלום לספקים פיקטיביים. רואה החשבון שהגיש את הדוחות בשם אלחזוב, וקיבל מ-ד' את אותן חשבוניות בגין תשומות העסק כביכול, סירב לכלול אותן בדוחות.
למרות תפקידו הדומיננטי של ד' בדיווחי העסק, גם על פי עדות רואה החשבון – ד' לא נחקר כלל בתיק על ידי חוקרי מע"מ. עו"ד סרור תקף את גורמי מע"מ על מחדלי החקירה והעובדה כי האיש הדומיננטי בניהול הכספים וניהול הקשר עם רואה החשבון המדווח, לא נחקר. תיק העוסק במע"מ היה של אלחזוב, כאמור – עליו הוטלה בלעדית האחריות הפלילית על אי דיווח העסקאות ואי תשלום המס. ההגנה טענה כי ד' היה הגורם המניע לעבירה, ובהקשר של עבירות חמורות נוספות.
הסדר הטיעון בין הצדדים שהוצג לבית המשפט לא כלל הסכמה על העונש: התביעה ביקשה להטיל על אלחזוב שנה מאסר בפועל, וציינה לחומרה כי הנאשם לא הסיר מחדלים ולא שילם את חוב המס עד כה.
ההגנה טענה כי אין מקום לענישה מאחורי הסורגים. עורכי הדין סרור ו-ורד בן שטרית ממשרדו שבו וטענו כי ד' גנב את הכסף, והותיר את הנאשם לשאת לבד באשמה – ומע"מ נקטה באכיפה בררנית כאשר אדם זה לא נחקר. הסנגורים הגישו את הודעתו של רואה החשבון, אשר אישר כי מרבית הקשר שלו עם עסקו של אלחזוב היה באמצעות ד'. לדברי הסנגורים, לאלחזוב נודע על מחדלי הדיווח רק כאשר רשויות מע"מ יצרו עימו קשר, ומיד לאחר מכן העביר לרשויות את כל החשבוניות ושיתף פעולה.
שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, נועה חקלאי, כתבה בגזר הדין: "נתתי דעתי לכך שהדוחות הוגשו על ידי רואה החשבון, מבלי שרואה החשבון פנה אל הנאשם על מנת לברר את היקף הפעילות. נתתי דעתי לחלקו של ד' בפרשה כפי שנלמדת מטיעוני ההגנה ומהמסמכים שהוגשו לעיוני, לפיהם, ככל הנראה, ד' היה הגורם הפעיל בכל הטיפול בדיווחי המס לרשויות. נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו ללא תחכום, ללא אינדיקציה לתכנון מוקדם. הגם שהדוחות הוגשו על סכום אפס, התרשמתי כי הנאשם לא ניסה להסתיר את פעילותו אלא הדבר נבע מהתנהלות לא תקינה בכל הנוגע להנהלת החשבונות, ומיד כשרשויות המס התקשרו אליו הציג את כל החשבוניות".
למרות אי הסרת המחדלים בתשלום המס, השופטת קיבלה את בקשת ההגנה להימנע ממאסר בפועל, והטילה על הנאשם שמונה חודשי עבודות שירות וקנס של 50 אלף שקל.
