גבר ואישה שניהלו קשר מיני מזדמן לפני שנים, נפרדו כאשר האישה הודיעה לגבר כי היא בהריון מבן זוג אחר שאתו ניהלה יחסים במקביל. התפנית הזו הביאה לניתוק הקשר בין האישה לגבר, שהמשיך בחייו, התחתן ונולדו לו ילדים.
כשש שנים לאחר ניתוק הקשר פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה וטענה כי הגבר שאיתו ניהלה קשר מיני מזדמן, הוא אביו הביולוגי של בנה, שבינתיים מלאו לו שש שנים. היא ביקשה מבית המשפט להורות על ביצוע בדיקה גנטית שתוכיח זאת.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד אליק ביטר מטעם הסיוע המשפטי, טענה כי אין לה כל ספק שהנתבע הוא האב. היא ציינה כי הגישה תביעות אבהות נוספות נגד בן זוג אחר שאיתו ניהלה קשר, שבה טענה כי שלושת ילדיה (ביניהם זה בן השש) הם שלו. היא הוסיפה שלאחר ביצוע בדיקה גנטית נקבע שהבן זוג הנוסף הינו אביהם של שני הילדים, אך לא של זה בן השש. בעקבות הגילוי הזה היא הגישה את התביעה הזו.
הנתבע הופתע מפניית האישה לאחר שש שנים והתנגד לה בתוקף. הוא טען באמצעות עו"ד גאזי עדוי שהאישה הצהירה בפניו כי היא רוצה לנהל את חייה עם בן זוגה ולהמשיך ולגדל את הילד, ומאז הם לא היו בקשר.
הנתבע הדגיש כי אין לו כל קשר עם הילד והוא גם אינו מעוניין בקשר כזה בעתיד. לטענתו, הבדיקה עלולה להסב לו נזק כבד ככל ויתברר שהוא האבא.
הדבר הראשון שבית המשפט נדרש לבדוק הוא האם בירור זהות אביו הביולוגי של הילד אינה מנוגדת לטובתו ולשם כך נדרש לעמדת היועמ"ש. תשובת נציג היועמ"ש היתה שאין חשש ממזרות או חשש אחר לפגיעה בכשרות או שלום הקטין, והוא המליץ לבצע את הבדיקה הגנטית.
לאחר שהוסר החשש מפני נזק לילד, בית המשפט לענייני משפחה בדק האם בדיקה כזאת תואמת את טובתו מכל בחינה אחרת, והורה ללשכת הרווחה להגיש תסקיר. העובדת הסויציאלית שהגישה את התסקיר המליצה על עריכת בדיקת רקמות, בנימוק שתוצאות הבדיקה יתרמו לחקר האמת ויסייעו במימוש זכות הילד להכיר את זהות אביו הביולוגי והשתייכותו המשפחתית.
השופט מחמוד שדאפנה מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת החליט לכפות על הנתבע לבצע בדיקת אבהות.
"באיזון הראוי ובבחינן כל השיקולים הרלוונטיים ובהתייחס להוראות החוק והפסיקה, זכותו של הקטין במקרה שבפניי גוברת על כל שיקולים אחרים", נכתב בפסק הדין.
השופט הוסיף כי לא מצא בטענות הנתבע הסבר משכנע ומספק לאותו נזק שלטענתו עלול להיגרם לו וגם לקטין כתוצאה מביצוע בדיקת הרקמות. "נהפוך הוא, בית המשפט סבור, כי ביצוע הבדיקה יכול לתרום להגעה לחקר האמת ולכך שהקטין יוכל לדעת מי הוא אביו הביולוגי. עריכת בדיקה כזו יש בה למנוע גם נזקים רגשיים, נפשיים והתפתחותיים העלולים להתרחש עם קטין שאבהותו מוטלת בספק", הסביר השופט את החלטתו.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
