הורים חסרי דת שנישאו בנישואים אזרחיים הביאו לעולם ילד משותף שכיום הנו בן 14. בשנת 2012 נקבע (בהסכמה) שהאב ישלם מזונות בסך 1,500 שקל, והילד היה באחריותה הבלעדית של האם, תוך שנקבעו זמני שהות לאב.
בשנת 2021, לאחר תהפוכות ותלאות רבות, הקטין עבר להתגורר בבית אביו, בעקבות מסכת אירועים קשה ואלימה שננקטה כלפיו על ידי האם ובן זוגה לחיים. בשנת 2022 ניתן פסק דין בו נקבעה אחריותו הבלעדית של האב על הקטין.
האב, באמצעות עו"ד בלה מירקוביץ, הגיש תביעה למזונות הילד בסך של 5,000 שקל בחודש ( 4,055 מזונות ועוד 30 אחוז מדמי המדור בסך של 956 שקל). עוד ביקש האב לחייב את האם בתשלום עבור טיפול פסיכולוגי בסך של כ-350 שקל לחודש, ומחצית החזר עבור מחשב שקנה לבנו בשווי 9,200 שקל. האב טען, כי האם אינה מבקרת את הקטין וכל נטל הטיפול נופל עליו. עוד הוא טען, כי נאלץ לשכור דירה גדולה יותר על מנת שלילד יהיה חדר משלו.
האם, באמצעות עו"ד שלמה הניה, טענה כי בעבר האב חויב במזונות הקטין בסך של 1,500 שקל לחודש, ולפיכך אין לחייב אותה בסכום גבוה יותר, ודאי כאשר האב משתכר כמעט פי שניים ממנה.
נקודת המוצא להכרעת בית המשפט: מאחר שהצדדים הם חסרי דת, חל עליהם סעיף 3א לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט-1959, ועליהם לשאת בצרכי הקטין ביחס ישיר להכנסותיהם ולזמני השהות. במקרה זה שכרו של האב הועמד על 10,000 שקל בחודש, ואילו של האם על 5,450 שקל, לפיכך נקבע כי יחס ההשתכרות של ההורים הוא 65:35 לטובת האב. מבחינת זמני השהות, בית המשפט התרשם כי בשלב זה האב מגדל את הילד לבדו, כאשר האם פוגשת בו לעתים רחוקות.
על אף שהנטל הכלכלי, הרגשי והפיזי מוטל כולו על כתפי האב, השופט נחשון פישר קבע כי האם תשלם רק 1,300 שקל מזונות לחודש (1,500 שקל צרכים הכרחיים בניכוי הקצבה שמקבל האב מביטוח לאומי), וזאת ללא תוספת דמי מדור. עוד נקבע כי הצדדים יישאו בהוצאות חינוך ובהוצאות הרפואיות החריגות בהתאם ליחס ההשתכרות ביניהם ולא חצי חצי. האם גם לא חויבה להשתתף ברכישת המחשב לילד.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
