תושב בית שמש נעצר על ידי המשטרה בשעת צהריים בחשד לעבירות הסגת גבול וגניבת כלבה (17 מרס). זאת לאחר שבני המשפחה שהחזיקו בכלבה הגישו תלונה לפיה הוא נכנס לשטח הנכס בו שהתה הכלבה, ולקח אותה.
החשוד עוכב על ידי משטרת בית שמש והועבר משם לתחנת עיירות בבאר שבע. הוא חיכה במשך מספר שעות, עד שבערך בשמונה בערב התקבלה החלטה לעצור אותו, והחלה חקירתו. החשוד טען כי מדובר בכלבה שלו, וצעק במהלך שהותו בתחנה "בחיים לא תראו את הכלבה" – מה שלטענת המשטרה עשוי לרמוז על כוונתו לפגוע בכלבה וחשד לעבירת "התעללות והיזק לבעלי חיים".
אלא שבשלב זה, עו"ד בני גריקו שמייצג את החשוד הגיש לבית משפט השלום בבאר שבע ערר על החלטת המשטרה לבצע את המעצר. בעקבות הגשת הערר הופסקה חקירתו של החשוד והוא הובא לבית המשפט לצורך הדיון בערר.
החשוד וסנגורו הציגו בדיון מסמך המעיד כי החשוד הוא הבעלים של הכלבה במשותף עם המתלונן, בכפוף להסכם בין הצדדים. הסנגור הוסיף וטען כי מדובר במעצר לא חוקי, וכי מדובר בחקירה פשוטה שניתן היה לקיים בבית שמש מבלי להעביר את החשוד מרחק רב כל כך. לטענתו, החשוד הוחזק ללא ביגוד מתאים וללא מזון במשך מספר שעות בטרם החלה החקירה, ומבלי שנערך לו שימוע על ידי קצין כמתחייב על פי חוק. במידה ויש טענות כלשהן לגבי הפרת הסכם, טען הסנגור, הרי שמדובר במחלוקות אזרחיות ולא בסיבה למעצר.
מנגד טענה המשטרה כי "מדובר בתיק ערכי של משפחה שהכלבה היתה אצלה חמש שנים בהסכמת הצדדים, ויום אחד קם החשוד והחליט שהוא לוקח את הכלבה מהמשפחה. זה כמו (לקחת) בן משפחה אחרי חמש שנים. ילדים נפגעו מזה. יש דרך".
נציגי המשטרה, חוקריו של החשוד, הוסיפו כי ההחלטה האם לעצור חשוד נתונה למשטרה לפרק זמן של 24 שעות. לטענתם, הוראות החוק מאפשרות מעצר חשוד לתקופה של עד 24 שעות מבלי שיובא בפני שופט.
השופטת שרה חביב ציינה בהחלטתה כי "הנחת העבודה היא שקצין לא יקבל החלטה על מעצר בהעדר ראיות ובהעדר עילה. הנתונים שבבסיס שיקול הדעת צריכים להיות סבירים. הדבר איננו מעניק ליחידה החוקרת ולקצין מטעמה את האפשרות שלא להסביר את הנתונים והשיקולים שעמדו בפני הקצין שקיבל את החלטת המעצר, שעה שמוגש ערר המבקש לבחון את אותו שיקול דעת ממש… לא כל עבירה היא בת מעצר, ולא כל חשוד מוצא את עצמו במעצר. ישנם מקרים שהחלטת המעצר תהא בלתי סבירה בעליל…". תגובת המשטרה לערר, ציינה השופטת חביב, "איננה יכולה להיחשב כמספקת".
"לא מצאתי בתיק החקירה החלטה על הארכת משך העיכוב, או הסבר אחר לעובדה כי לפי טענת היחידה החוקרת העורר הוחזק כמעוכב בין השעות 14:00 ועד 20:00. גם לא מצאתי נימוקים המצדיקים מעצרו של העורר בנסיבות העניין", כתבה השופטת בהחלטתה, "אין מדובר במצב שניתן להגדירו סביר, בוודאי לאור העבירות בהן נחשד העורר".
"נראה שהעורר מוחזק שלא כדין במעצר שאיננו כדין", הוסיפה השופטת, "אין לקבל החלטת מעצר לפני שייערך שימוע בפני קצין… לא היתה סיבה שלא לקיים שימוע שכזה בעניינו של העורר… אין זה סביר שהעורר נעצר בשעה 20:00 או בסמוך לה, בטרם נחקר, ושימוע לא נערך לו עד השעה 23:00 לערך, אז הופסקה חקירתו כדי להביאו לבית המשפט לדיון בערר זה, והכל כאשר העורר שוהה בתחנת המשטרה".
"הלב יוצא אל הילדים שאיבדו את כלבתם, ואל המשפחה שאיבדה את אותה כלבה", כתבה השופטת חביב אבל הוסיפה כי ישנם סימני שאלה מהותיים לגבי בעלות על הכלבה. גם אם בוצעו עבירות, לא היה מקום לקיים את החקירה כשהחשוד במעצר או מעוכב לפרק זמן ארוך מזה הדרוש לחקירה פשוטה שלו. לדברי השופטת, ניתן היה לחשוב על פתרון של חקירת החשוד בבית שמש, כדי להקל עליו ועל היחידה החוקרת, "ועל מנת לאפשר חקירה הגיונית בתיק פשוט וללא אמצעים קיצוניים כמעצר", לשון החלטת השופטת.
סיכומו של דבר, השופטת הורתה על השלמת החקירה כבר באותו ערב, ולאחר מכן לשחרר את החשוד לאלתר.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל רואה בחומרה מעשי גניבה של בעלי חיים ועל כן כל תלונה המתקבלת בנושא נבדקת ביסודיות ובמקצועיות. בעקבות תלונה שהתקבלה במשטרה בחשד להסגת גבול וגניבת בעל חיים, נפתחה חקירה והחשוד במעשה נעצר לחקירה. הערר הוגש לבית המשפט עוד בטרם ההחלטה על כליאתו של החשוד ותוך כדי חקירתו – שלב מקדמי שבו לא נדרש שימוע בפני קצין ועל כן לא בוצע הליך שכזה. עם סיום החקירה וללא קשר להחלטת בימ"ש, החשוד שוחרר והחקירה בעניינו נמשכת במטרה להגיע לחקר האמת".
