לבית משפט השלום בתל אביב הוגש כתב אישום נגד ארבעה גברים, בטענה שסחטו באיומים עורך דין במשרדו בתל אביב.
הנאשמים שנעצרו על ידי שוטרי מרחב איילון הם:
אלי הרוש (27) מראשון לציון.
שלמה הרוש (55) מראשון לציון.
יוסף פינחסוב (27) מרמלה.
ראזי אבו סייף (22) מראשון לציון.
מחקירת המשטרה עלה, כי המניע לסחיטה קשור בפיטוריו של שוהה בלתי חוקי אשר עבד אצל סבו של אחד הנאשמים. לאחר שנפטר הסב, ילדיו החליטו לפטרו ללא פיצויים, בטענה שעבד ללא אישורים בארץ ואינו זכאי לפיצוים. העובד המפוטר החל בהליך משפטי לתביעת שכרו, ושכר את שירותו של עורך הדין. בסיום התביעה, הצדדים הגיעו לפשרה לפיה הוא זכאי לפיצויים בסך 180 אלף שקל.
מכתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות עולה, כי ב- 5 ביולי יצר אלי הרוש קשר עם סנגוריהם של שניים מהנאשמים, וביקש ממנו לתאם פגישה עם עורך דינו של העובד שפוטר, על מנת להסדיר את תשלום הפיצויים.
נטען כי לאחר תיאום הפגישה הגיעו הנאשמים למשרדו של העורך דין המתמחה בדיני עבודה, ונכנסו למשרדו, שם התיישבו הנאשמים הרוש ופינחסוב מול העורך, דין בעוד שאבו סייף עמד לצד דלת הכניסה למשרד.
לפי כתב האישום, אלי הרוש סגר את דלת הכניסה, רכן לעבר העורך דין ושאל היכן לקוחו (העובד המפוטר). כאשר זה השיב כי הוא אינו במשרד, נטען כי אלי הרוש איים עליו: "אתה לא מכיר אותי, יא בן ז**ה. יש לך שתי שתי אפשרויות, עכשיו או שאתה עושה מה שאני אומר או שאני מז**ן לך את הצורה במקום". נטען כי הוא הוסיף ואיים, שבמידה והעורך דין לא יעשה כדבריו – ישחט אותו וישרוף את משרדו.
בכתב האישום נטען כי העורך דין ניסה לדבר לליבם של הנאשמים ולהסביר כי פעל כעורך דין המייצג צד בהליך, אך אלי הרוש המשיך ואיים להרוג אותו.
הפרקליטות טוענת כי על רקע האיומים הורה שלמה הרוש לעורך דין להכין מסמך בו יירשם כי העובד שפוטר מוותר על תביעת הפיצויים ועל סכום הפיצוי. עוד נטען, כי כשניסה העורך דין לשכנע את הנאשמים בכך שאין לו סמכות לוותר על סכום הפיצוי, אלי הרוש איים שיטיל עליו לשלם את הפיצוי בעצמו, והגדיר אותו ע"עורך דין בן ז**ה של ערבים".
נטען כי בשלב זה דרש אלי הרוש מהעורך דין ליצור קשר טלפוני עם עורכי דינם של שניים מהנאשמים, ובמהלך השיחה המשיך לצעוק ולקלל את העורך דין הנסחט ואת באי כוחם של שניים מהנאשמים. כמו כן נטען כי הוא חזר ואיים על העורך דין של העובד שפוטר כי ירצח אותו, יהרוס וישרוף את משרדו, אם לא ינסח הסכם ויתור על תביעת פיצויים.
בכתב האישום נטען כי נוכח האיומים נענה העורך דין לדרישה והורה לעובד משרדו לנסח כתב ויתור על תביעת הפיצויים, תוך ששלמה הרוש דורש ממנו להוסיף פרטים מסוימים לכתב הוויתור. בד בבד, כך נטען, אלי הרוש ביקש מאבו סייף לשבור את מצלמת האבטחה במשרד, אך בשל טענת העורך דין כי המצלמה אינה מקליטה – הנאשמים נמנעו מלשבור אותה.
בהמשך נטען, כי שלמה הרוש לפינחסוב, שייאלץ לשבור את ראשו של העורך דין. בנוסף, לפי כתב האישום, אלי הרוש דרש מפינחסוב לבדוק את מכשיר הטלפון של העורך דין על מנת לבחון האם הקליט את תוכן המפגש, ובשל כך נאלץ העורך דין להציג את מכשיר הטלפון הנייד שלו לפינחסוב.
בנוסף טוענת הפרקליטות, כי אלי הרוש הורה לעורך דין ליצור קשר טלפוני עם העובד שפוטר, לעדכנו בכזב שסכום הפיצוי התקבל, ולהזמינו להגיע למשרד במיידי. כמו כן נטען בכתב האישום כי אלי הרוש איים שכאשר יגיע העובד המפוטר למשרד – הנאשמים "ישברו לו את העצמות ואת הברכיים וישחטו אותו".
זאת ועוד, מכתב האישום עולה כי אלי הרוש כתב במכשיר הטלפון את הדברים שדרש מהעורך דין לומר לעובד שפוטר באותה שיחה, ונוכח האיומים העורך דין עשה כדבריו, ושלמה הרוש אמר לו בשיחה כי עליו להגיע לביתו (של שלמה הרוש).
התשתית הראייתית נגד הנאשמים מתבססת על עדויות שנגבו, ובין היתר גם על תיעוד וידאו (ללא קול) ממשרדו של העורך דין. בנוסף, בתיק הקלטת השיחה למוקד 100, המתעדת את דבריו של העורך דין, אשר תיאר כי ישנם התרחשות וחילופי דברים "לא נעימים" במשרד.
הנאשמים מיוצגים על ידי עו"ד תמיר סננס ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, וכן על ידי עו"ד ירון גיגי ועו"ד מרינה גלדקי ממשרדו. הם הכחישו מצדם כי סחטו את העורך דין וטענו כי בסך הכל ביקשו דחייה של תשלום הפיצויים.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים, ממנה עולה כי באמתחתו של שלמה הרוש 14 הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, האחרונה ביניהן לפני כעשור. ליתר הנאשמים אין עבר פלילי.
