בית משפט המחוזי מרכז דחה את הערעורים, הן של המדינה והן של אפי נוה ובת זוגו בר כץ, בתיק נתב"ג.
השופטים מיכל ברנט, שמואל בורנשטין וזהבה בוסתן הותירו את ההרשעה על כנה: כניסה ויציאה מישראל שלא כדין ושתי עבירות של קבלת דבר במרמה בצוותא. גם העונש נותר כפי שהוא, חודשיים מאסר על-תנאי וקנס של אלפיים שקל. בקשת הפרקליטות להחמיר בעונש ולקבוע מספר חודשי עבודות שירות, נדחתה. נוה יוצג על ידי עו"ד בעז בן צור.
בית המשפט לא דן בשאלה אם קיים קלון בהרשעה. נוה הודיע כי יגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון, ולפיכך שאלת הקלון תידחה עד מתן פסק דין חלוט.
לאחר פרסום פסק הדין במחוזי נוה פרסם הצהרה: "אני וסיעת לשכת אחת בראשותי ממשיכים בהתמודדות לראשות הלשכה. הבחירות יוכרעו רק בהליך דמוקרטי ולא בתעלולים משפטים. חבריי ואני נמשיך להיאבק כדי להחזיר את הכוח ללשכה ולפעול לטובת עורכי הדין".
בערעורו לבית משפט המחוזי, נוה טען כי לא היה מקום להרשעה בקבלת דבר במרמה, משום שמדובר בהרשעה "כפולה" בשתי עבירות על אותו מעשה, לאחר שהורשע גם בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. עוד טענו נוה ובת זוגו, כי מדובר באכיפה בררנית, משום שאחרים שהועמדו לדין על עבירות דומות, לא הורשעו בעבירה חמורה של קבלת דבר במרמה.
נוה טען באמצעות עו"ד בן צור גם כי מעמדו כראש לשכה בזמן ביצוע העבירות, אינו שיקול רלוונטי כי העבירה שבה הערים על ביקורת הדרכונים כדי לסייע לבת זוגו להתחמק מרישום, לא היתה קשורה לתפקידו. לטענת נוה היה מדובר בעבירה מנהלתית שכן גם הוא וגם בר כץ לא היו מנועי כניסה ויציאה מהארץ ולא גרמו שום נזק.
השופטים בוסתן, ברנט ובורנשטין אימצו אחת לאחת את קביעותיה של נשיאת בית משפט השלום המנוחה עינת רון שהרשיעה את נוה וכץ. בפסק הדין שזרו שופטי הרכב המחוזי אמירות נוספות שעלולות להקשות על נוה את המשך דרכו הציבורית. עם זאת, השופטים הותירו על כנו את העונש הקל, ולא נענו לבקשת הפרקליטות לגזור על נוה מאסר בדרך של עבודות שירות, ומכאן שכל האופציות לכאורה עדיין פתוחות.
בית משפט המחוזי דחה את טענת נוה, כי העבירות הן ברף התחתון, ודחה את בקשתו לביטול ההרשעה. לפי פסק הדין "מעשי המערערים נעשו תוך מרמה והונאה כלפי רשויות השלטון, והתפרשו על פני שני אירועים נפרדים, בהפרש זמנים ניכר". לפי בית המשפט המחוזי, סוג העבירות של נוה ובת זוגו "תוך הצגת מצג כוזב ולאחר תכנון… ונסיבות ביצוען בצוותא, מתוך מניע אישי ועל מנת להשיג רווח עבורם, אינן מאפשרות להימנע מהרשעתם".
לפי פסק הדין, אין מניעה להרשיע במספר עבירות בגין אותו מעשה (כלומר, הוספת סעיף קבלת דבר במרמה), ובלבד שהעונש אינו "כפול".
גם טענת נוה לאכיפה בררנית ולכך שההחמרה בכתב האישום נועדה במיוחד עבורו, נדחתה. לפי בית המשפט המחוזי, המדיניות שקבעה העמדה לדין בעבירות מרמה על מעשה מסוג זה בנתב"ג, נכנסה לתוקף זמן קצר לפני האירוע. "מטבע הדברים לא היו עד אז כתבי אישום רבים בסוגיה זו, אולם אין מדובר באכיפה בררנית".
בית משפט המחוזי דחה את הטענה כי מעמדו הציבורי של נוה כראש לשכה במועד ביצוע העבירות הוא שיקול זר. "הגם שלמעשים אין קשר ישיר לתפקידו ולמעמדו של המערער בתקופה הרלוונטית כיו"ר לשכת עורכי הדין, הרי שלא ניתן להתעלם מתפקידו ומעמדו זה בעת בחינת האינטרס הציבורי", כתבו השופטים. "משעה שמדובר במי שעומד בראש לשכת עורכי הדין, כל עבירה על החוק קלה כחמורה, קשורה בעקיפין לתפקיד זה. אמון הציבור במערכת המשפט נפגע אם מי שעומד בראש עורכי הדין, מבצע כל עבירה פלילית. כרום מעמדו ותפקידו של הנאשם, כך גם הציפיה הציבורית ממנו לנורמות התנהגות ראויות וללא רבב".
מנגד, שופטי המחוזי דחו כאמור את ערעור המדינה על העונש הקל שהוטל על נוה וכץ, וקבעו כי העונש של מאסר על תנאי יישאר על כנו.
השופטים קבעו כי בית משפט שלום שקל נכון גם את הדברים העומדים לזכותו של נוה, "את פועלו בלשכת עורכי הדין ואת תרומתו רבת השנים. מכלול השיקולים הביאו את בית המשפט קמא לגזור על המערערים עונש בתחתית המתחם, ואיננו סבורים כי נפל פגם בשיקול דעת זה".
השופטים כתבו גם כי הם מודעים לפגיעה הציבורית שעשויה להיגרם לנוה בשל הרשעתו, ובעיניהם האמירה שבהרשעה היא העיקר, ואין צורך להוסיף לה עונש מכביד נוסף. לפי פסק הדין, "דווקא מעמדו ותפקידו הציבורי של המערער והשפעת ההרשעה על מעמדו זה ועל המשך דרכו המקצועית, הם שמצדיקים את התוצאה הסופית אליה הגיע בית משפט השלום בכל הנוגע לעונש הסופי… נוכח הפגיעה הברורה שתגרם למערערים עקב ההרשעה, אין זה בלתי סביר להסתפק בענישה צופה פני עתיד (מאסר על תנאי, ז.ק)".
יצויין כי בטיעונים לעונש בבית משפט השלום, הפרקליטות טענה כי אם נוה היה מכהן כעת בתפקיד ציבורי, הייתה מבקשת לקבוע כי קיים קלון במעשיו – ובכך להרחיק אותו מכל תפקיד ציבורי. הפרקליטות צפויה לבקש קביעת קלון כאשר התיק יגיע לפתחו של בית המשפט העליון, ובכל מקרה גם ללשכת עורכי הדין סמכות לקבוע אם קיים קלון, באמצעות ועדת האתיקה ובית הדין המשמעתי, אולם רק לאחר פסק דין חלוט, או לאחר שיחלוף המועד (45 יום) להגשת בקשת רשות ערעור לעליון.
הפרקליטות צפויה כאמור לבקש להטיל על נוה קלון אם הרשעתו תאושר בבית משפט העליון, על מנת לפסול אותו מתפקיד בלשכת עורכי הדין.
מנגד, נוה מצפה כי אם ייבחר בבחירות לראשות הלשכה ב-20 ביוני, ויקבל אמון למרות הכל מעורכי הדין, בית המשפט יכבד את בחירתו של הבוחר ויקנה לו משקל משמעותי, כפי שנעשה בעבר כאשר נדונה כשירות מינויו של בנימין נתניהו להרכבת ממשלה (הגם שבעניינו של נתניהו היה מדובר "רק" בהעמדה לדין).
מטעמו של עו"ד אפי נוה נמסר בתגובה: "בית המשפט בחר לדחות את שני הערעורים, לרבות ערעור הפרקליטות שביקשה להחמיר בעונש. יחד עם זאת מדובר בהחלטה שקשה להשלים איתה, שעה שעסקינן בעבירה מנהלית במהותה אשר גם במקרים חמורים יותר של מסורבי כניסה לארץ, לרבות בעבור בצע כסף, ניתנו פסיקות מקילות אף ללא הרשעה".
נוה הוסיף כי "מכיוון שזהו אינו פסק דין חלוט, בכוונתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון ולמצות את ההליך המשפטי במלואו. מי שמבקש לזכות בראשות הלשכה לא יוכל להסתמך על תרגילי ועדת בחירות, אלא לנצח בקלפי ובדרך דמוקרטית ב-20 ביוני".
תגובות המתמודדים על ראשות לשכת עורכי הדין
עו"ד דורון ברזילי מסר בתגובה: "בית המשפט אמר את דברו – אפי נוה עבריין שעבר על החוק. פסיקת בית המשפט מוכיחה שמדובר באדם שאינו כשיר להתמודד לראשות הלשכה, אשר מפגין שיקול דעת לקוי ביותר מהזדמנות אחת. העובדה שעבריין מורשע מנסה להתמודד לתפקיד זה היא אות קלון לכל העוסקים במקצוע. נוה מסמל את הקלקול שציבור עורכי הדין בישראל מעוניינים להתנער ממנו, ובמו ידיו הוביל את לשכת עורכי הדין לשפל חסר התקדים בו היא מצויה היום. הגיע הזמן לתקן את מה שהרס".
עו"ד אבי ללום מסר בתגובה: "בלי מוסר ובלי גבולות. לשכת עורכי הדין צריכה להתחיל הריסה ובניה מחדש, כדי להחזיר לעורכי הדין את האמון בה ולכן עורכי הדין חייבים לבחור ראש לשכה ישר שיוכל לשקם את הלשכה. אם ההגה יהיה בידיים הלא נכונות – ניתן יהיה להכריז על סופה של הלשכה".
עו"ד ארקדי אליגולאשוילי מסר בתגובה: "בית המשפט המחוזי קבע שהעבירות בהן הורשע עו"ד אפי נוה כלל אינן ברף התחתון, שכן הן בוצעו תוך הצגת מצג כוזב, בצוותא ולאחר תכנון מוקדם. למעשה נוה הורשע בארבע עבירות, שדי היה בכל אחת מהן כדי שעו"ד שרוצה לשמש דוגמא אישית יסיר את התמודדותו. ככל שעו"ד נוה יעמוד על המשך ההתמודדות בבחירות לראשות הלשכה, לעורכי הדין תהיה אפשרות להראות לו מה הם באמת חושבים על התנהגותו ולהוקיע התנהגות מעין זו ונורמות פסולות מקרבנו.
"מעו"ד מצופה לנורמות התנהגות ברף הגבוה וכאשר מדובר בראש הלשכה, הנורמות המצופות גבוהות אף יותר. עצם ההתמודדות של אפי נוה איננה מוסיפה כבוד ללשכת עורכי הדין, שגם כך מעמדה ותדמיתה בעיני הציבור בשנים האחרונות ובמיוחד לאחר המעשים בהם נחשד נוה, הם בשפל המדרגה.
"אני קורא לעו"ד נוה, לשחרר את לשכת עורכי הדין מהצורך לעסוק במועמדותו ולא לאפשר את מחול השדים הציבורי שהמועמדות שלו יוצרת. אני בטוח שציבור עורכי הדין יצביע בעד השינוי המיוחל שאני מוביל, החזרת נורמות התנהגות ראויות למוסדות הלשכה ונבחריה, ולשכה שתשרת אותנו, בטוהר מידות וללא פוליטיזציה".
ראש הלשכה בפועל עו"ד עמית בכר לא הגיב ישירות בינתיים – אך מטה "מאבק הגלימות" שבכר שותף אליו, מסר: "מי שרוצה שמדינת ישראל תהיה מדינת חוק ונבחרי הציבור יוקיעו שחיתות, לא יכול להצביע עבור יו"ר לשכה שהורשע במרמה. אנו מצרים שעו"ד נווה ממשיך לפגוע בתדמית עורכי הדין ונפעל לכך שתהיה תשובה מוחצת בקלפי כנגדו".
