המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שלמה (מומי) למברגר, החליט לסגור את תיק החקירה נגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, ונגד השופטת אתי כרייף (21 מרס).
לאחר שמיעת כלל טיעוני השימוע שהעלו הסנגורים עו"ד בעז בן צור (נוה) ועורכי הדין אופיר סטרשנוב ונתי שמחוני (השופטת כרייף), ולאחר סדרת דיונים הודיע עו"ד למברגר כי "אין סיכוי סביר להרשעה, ועל אף ממצאים עובדתיים קשים שעלו מן החקירה – יש לגנוז את התיק".
הניתוח של למברגר מנוגד לזה של המנהל שלו לשעבר, פרקליט המדינה שי ניצן, שקבע ערב פרישתו בדצמבר 2019 כי יש מקום להגשת כתב אישום בכפוף לשימוע נגד נוה והשופטת כרייף בעבירות שוחד. לאחר פרישת ניצן ובהיעדרו של פרקליט מדינה זמן רב, עו"ד למברגר הוא זה שערך את השימועים.
"ראשית, החלטתי, לאחר בחינת הדברים, כי חרף קיומו של חשד כבד, קיים קושי להוכיח ברמה הנדרשת בהליך פלילי שהתקיימה עבירת השוחד", כתב למברגר. "קושי זה מתמקד ביכולת להוכיח שמערכת היחסים האינטימית בין נוה וכרייף קוימה וניתנה על מנת שנוה יפעל למינויה של כרייף לשיפוט.
"לשם הוכחת עבירת השוחד יש צורך להוכיח כי ניתן 'מתת' לעובד הציבור… יחסי מין יכולים להוות מתת", כתב למברגר, אולם "יש לבחון האם המתת ניתן בשל המרכיב הלגיטימי באותה מערכת יחסים, או שמא התקיים גם מרכיב אינטרסנטי, אשר די בו כדי לצבוע את המתת בצבעי שוחד.
"ההחלטה להאשים את נוה וכרייף בשוחד, בכפוף לשימוע נסמכה על בחינת ציר הזמן ועיתוי קיום המפגש האינטימי, בלב ליבו של הליך המינוי.
"מחומר הראיות עלה לכאורה, כי כרייף הייתה זקוקה לעזרתו של נוה וביקשה ממנו פעם אחר פעם לקדם את מינויה, (אבל) זאת במקביל ובשילוב לשיח אינטימי ו'שמירת האש' ביניהם. התברר, כי שני ה'צירים', ציר הקשר האינטימי וציר קידום המינוי, היו שלובים זה בזה", כתב למברגר והחליט בניגוד לעובדות הסיפור כפי שהוא עצמו מפרט אותן.
"התשתית הראייתית לימדה לכאורה על קיומו של מניע מעורב, דהיינו, כרייף נפגשה עם נוה למפגש אינטימי גם מתוך רצון ומטרה שזה יסייע לה, ולא רק בשל יחסי הידידות והמשיכה בין השניים, ונוה היה מודע לכך. אולם, לאחר קיום השימוע ושמיעת כלל הטענות והסברי ההגנה, הערכת הראיות בעניין זה השתנתה", קבע למברגר.
"במסגרת מערכת היחסים ביניהם אפשר שקיום מפגשים אינטימיים אינו כה חריג באופן המחייב מסקנה של מתן שוחד. למרות שיכולים יחסי מין להוות 'מתת', בכל זאת הם אינם זהים למתת שעניינה כסף, ולא ניתן לבחון אותם באותם הכלים. בניגוד לכסף, אין זה פשוט 'לצבוע' יחסי מין רצוניים והדדיים בצבעים פליליים, קיים קושי ממשי להוכיח ברמה הנדרשת בפלילים כי הם נובעים ממניע מושחת דווקא" , כתב למברגר.
"ניתוח מכלול הנסיבות וההתכתבויות בין השניים יכול להוביל לקביעה כי היה גם מניע מושחת ואינטרסנטי בקיום מערכת היחסים האינטימית, אולם בסופו של דבר, ולאחר בחינת מכלול הטענות, לא ניתן לומר כי מדובר בפרשנות ובמסקנה הכרחיים".
סיבה נוספת לסגירת התיק על פי למברגר היא היעדר סיכוי סביר להרשעה בשוחד עקב הפגיעה הקשה בפרטיותו של נוה, לנוכח החדירה הבלתי חוקית לטלפונים שלו על ידי הדס שטייף ויוליוס רוזנברג – "המעמידה בסימן שאלה של ממש את קבלת הראיות על ידי בית המשפט… יהיה זה לא הוגן, ולא נכון לעשות שימוש בראיות שמקורן בפגיעה קשה בפרטיותו ובזכויותיו של נוה, ועל בסיסן להעמיד אותו לדין פלילי, כאשר נותרנו עם עבירה של מרמה והפרת אמונים, בהיעדר 'סטייה מן השורה'.
"תחושת ההגינות, בעיקר מול נוה, שהטלפונים שלו נפרצו, מחייבת את המדינה שלא להעמיד שאלה זו למבחן במסגרת הליך משפטי. סוגיית ההגינות המתייחסת לאופן השגת הראיות גורמת לכך, שלא קיים סיכוי סביר להרשעתו בדין של נוה. משכך אף לא נמצא מקום להעמיד לדין את כרייף… לא יהיה זה הוגן לעשות שימוש בראיות שבתחילת הדרך הגיעו לעולם שלא כדין, בשל הפגיעה החמורה בפרטיותו ובזכויותיו; בתוך כך קיים ספק ממשי אם בית המשפט יכשיר את הראיות… לא בכדי נתן המחוקק ונותנים בתי המשפט משקל מיוחד לפרטיות המגולמת בטלפון הנייד ולחומרה היתירה שבאה לידי ביטוי בחדירה שלא כדין".
למברגר הוסיף כי שיקול רלוונטי נוסף לסגירת התיק נגד נוה הוא אי העמדתם לדין של שטייף ושל ההאקר רוזנברג – שני גנבי הראיות מהטלפון של נוה. "העובדה כי בשל אינטרס ציבורי וצורך לגיטימי לחקור חשדות חמורים לא הועמדו לדין מי שחדרו שלא כדין, לכאורה, לטלפונים של נוה ופגעו באופן משמעותי בפרטיותו".
בהחלטה המתפתלת והמפותלת שלו מצדיק למברגר את החלטת ניצן לפתוח בחקירה לפני שנתיים, למרות הפריצה הפיראטית לטלפון של נוה לאור "החשדות החמורים לשוחד בועדה לבחירת שופטים", אך מסביר כי הנסיבות השתנו לאור ירידת עבירת השוחד: "בנקודת זמן זו השתנו האינטרסים הנוגדים, הן באשר לשאלת הערכת הסיכוי שבית המשפט יקבל את הראיות, הן באשר לשאלת הגינות השימוש בהן במסגרת הליך משפטי עתידי".
מה היה לפי התשתית הראייתית הקשר בין נוה לכרייף?
"מחומר הראיות שנאסף עלה באופן ברור כי בין נוה ובין כרייף היתה מערכת יחסים אישית ואינטימית אשר החלה סמוך לאחר הגשת מועמדותה של כרייף לשיפוט, בספטמבר 2013, עת היה נוה יו"ר ועד מחוז ת"א, ונמשכה עד סמוך לאחר מינויה של כרייף לשופטת.
"סמוך לאחר היכרותם בכנס מקצועי החל בין נוה לכרייף קשר אינטימי והם קיימו מפגש אינטימי בביתה. בהמשך שמרו השניים במשך כשנתיים על קשר ידידותי בעל אופי פלרטטני ואינטימי, מפעם לפעם, אולם לא קיימו מפגש אינטימי נוסף. הקשר בין השניים התהדק והתעצם לאחר שכרייף פנתה לנוה באוגוסט 2015 ,אז היה כבר ראש לשכת עורכי הדין, וביקשה את עזרתו בתהליך המינוי שלה, בעקבות שיהוי בזימונה לוועדת המשנה הראשונה.
"בהמשך, פנתה כרייף לנוה מספר רב של פעמים וביקשה את עזרתו בתהליך מינויה לשיפוט, במספר צמתים מרכזיים. בד בבד העמיקו השניים את הקשר האינטימי ביניהם אשר כלל שיחות טלפון והתכתבויות רבות, וכן מפגש אינטימי נוסף, בעיצומו של תהליך המינוי…
"לאחר שכרייף נכשלה בקורס המועמדים לשיפוט ונקבע כי כישוריה אינם מתאימים למשרת שיפוט, היא הפצירה בנוה פעם אחר פעם שיעשה שימוש בהשפעתו כראש לשכת עורכי הדין כדי לוודא, שחרף כשלונה תחליט ועדת המשנה השנייה לקדם את מועמדותה. כרייף עשתה זאת ביודעה שנוה מצוי בניגוד עניינים חריף לאור הקשר האינטימי ביניהם".
למברגר ציין כי "למרות כשלונה של כרייף בקורס פעל נוה עבורה באופן ממשי ואינטנסיבי, בהיותו בניגוד עניינים חריף, ובמספר שיחות אף שכנע את נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד אילנה סקר, לתמוך במועמדותה של כרייף, מבלי שחשף בפניה את היכרותו האינטימית עם כרייף. בעקבות התערבותו של נוה הצביעה עו"ד סקר עבור כרייף בוועדת המשנה, וכרייף עברה את הוועדה ברוב קולות, כנגד עמדתו החולקת של השופט אליקים רובינשטיין.
בהמשך, סמוך לאחר שהשניים קיימו מפגש אינטימי נוסף, נוה פעל להכנסת שמה של כרייף לרשימת המועמדים לשיפוט לקראת התכנסותה של הוועדה, והמשיך ותמך במועמדותה בשיחות שניהל עם חברי ועדה", כך קובע למברגר.
במאי 2016 השתתף נוה בישיבה מקדימה לוועדה עם הנשיאה מרים נאור, השרה איילת שקד ונציגי לשכת עורכי הדין, אז הוכרע עניינם של מועמדים רבים אשר היו צפויים לעלות להצבעה בפני הוועדה. "כאשר נוה יצא מהישיבה הוא עדכן את כרייף כי היא תתמנה לבית משפט השלום במחוז מרכז, וכך היה. לאחר מינויה כשופטת הצטמצם עד מאוד הקשר בין כרייף ונוה, עד שפסק לחלוטין".
למרות התיאור הקשה הזה, וניגוד העניינים הזועק לשמיים, למברגר קובע כי לא ניתן להוכיח שנוה "סטה מן השורה" כאשר פעל לקידום מינויה של כרייף. למברגר נתלה על כך שהמינוי נתמך גם על המלצות מקצועיות. הוא מציין גם שאין הכרח לעבור בהצלחה את קורס המיון, ואת העובדה שגם שופטים אחרים מתמנים תוך פעולות שתדלנות בלתי פורמליות שהינן חלק בלתי נפרד מהליכי המינוי.
בנושא הזה מותח למברגר ביקורת על העמימות והאפלולית סביב ההליכים המקדימים את הישיבות הפורמליות של הוועדה למינוי שופטים: לדבריו "אין כללים ברורים בדבר המותר והאסור בכל הנוגע לקידום המועמדים – הן בעצמם, והן על ידי אנשי שלומם. כמו כן קיים מרחב תמרון במסגרת תהליכי מיון המועמדים המאפשר לפעול למען קידום מועמד באופן שאינו מוגבל בקריטריונים ברורים… קיים קושי להתחקות אחר מכלול השיקולים והמניעים… שמובילים בסופו של יום לתמיכת גורמים שונים במועמד זה או אחר… קיומה של שתדלנות לקידום מועמדים מסויימים כחלק מובהק מהתהליך, מטשטש את גבולות המותר והלא ראוי", כתב למברגר.
אשר לשופטת כרייף נקבע, כי היא עברה לכאורה בצוותא עם נוה עבירה של מרמה והפרת אמונים "ללא רכיב של סטייה מן השורה", ובנסיבות אלה כאמור "הוערך מחדש הסיכוי שבית המשפט יקבל ראיות אלו, שהגיעו לעולם לאחר פריצת הטלפונים של נוה".
במהלך החקירה התברר, כי כרייף ביצעה לכאורה גם עבירה של השמדת ראיה, מחיקת התכתבויות שלה עם השר משה כחלון, חבר הוועדה אשר קידם אף הוא את מינויה, מסיבות שלא התבררו עד תומן. עם זאת, קובע למברגר, "נוכח ההכרעה בדבר החשדות הנוספים ניתן להימנע מהעמדתה לדין בכפוף להתחייבותה שלא לשוב לכס השיפוט – וזו התקבלה".
השופטת כרייף התחייבה לפרוש משיפוט בתמורה לסגירת התיק נגדה.
בסופו של דבר מדובר בברכת חג שמח ובשורה נאה לנוה, שמגיעה שלושה ימים בדיוק לאחר נישואיו לרעייתו הטרייה בר כץ, העומדת איתו לדין בתיק אחר, פשוט בהרבה, בבית משפט שלום. "פרשת נתב"ג", חציית מסופי הגבול ביציאה ובכניסה לישראל בתום חופשה זוגית משותפת בתאילנד, ללא הרישום שלה בביקורת הדרכונים.
עורכי הדין בעז בן צור, כרמל בן צור, גיא רוה והדר גולדשטיין ממשרד בן צור קורב ושות' מסרו בתגובה: "היום נסגר תיק שלא היה צריך לבוא לעולם. כזכור, החקירה נגד עו"ד נוה נפתחה לאחר שהתבצעו עבירות פליליות כלפיו. מכל מקום, על אף שחקירה זו לא היתה צריכה להתקיים, טוב שלאחר בחינה מעמיקה – העובדות התבררו והדברים הועמדו על מכונם. יש לברך אפוא על כך שבסופה של דרך התקבלה ההחלטה הנכונה".
עורכי הדין נתי שמחוני ואופיר סטרשנוב המייצגים את השופטת מסרו: "אנו מברכים על ההחלטה המתבקשת לסגור את התיק. לאורך כל הדרך, הייתה כבוד השופטת כרייף סמוכה ובטוחה בחפותה המלאה. כבוד השופטת כרייף נבחרה כדין לכהונת שיפוט ברוב גדול בוועדה למינוי שופטים, ובתמיכת נשיאת בית משפט העליון דאז, וזכתה לתשבחות רבות על תפקודה. אנו מצרים על העוול הכבד ועוגמת הנפש שנגרמו לה, למשפחתה ולמערכת המשפט. בשל כך, ומתוך רצון למנוע את המשך הפגיעה הקשה הגיעה השופטת כרייף, בלב כבד, להחלטה לפרוש מכס השיפוט".
זאת תוצאה של אובססיה והמשטרה בזמנו. כנ"ל התיק של זינגר מעיריית רמת גן כאשר הפרקליטות הבינה את גודל המחדל והרדיפה של המשטרה בתיק… המבין יבין