בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור המדינה והרשיע את השחקן משה איבגי בכל סעיפי כתב האישום המקורי, לאחר ששופט השלום זיו אריאלי זיכה אותו משניים מתוך שלושה סעיפי אישום.
כעת יחזור התיק לבית משפט השלום למתן גזר דין מחדש. לפני הערעור, הוטלו על איבגי שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.
הרכב שופטי המחוזי אברהם אליקים, תמר נאות פרי וארז פורת הרשיעו את איבגי בעבירה נוספת של מעשה מגונה, בו דחף איבגי את ראשו לחזה של עובדת הפקה צעירה בתיאטרון ומישש אותו בידו.
ההרכב הרשיע את איבגי גם בעבירה של הטרדה מינית של צעירה שסיפרה לו שנפגעה מינית בילדותה. בסעיף זה, היתה מחלוקת בין השופטים וההרשעה התקבלה ברוב דעות כנגד דעתו החולקת של השופט פורת.
ההרכב דחה את הערעור של איבגי, באמצעות עו"ד מיכאל כרמל, על סעיף האישום היחיד בו הורשע בבית משפט השלום, בגין מעשים מגונים כלפי עובדת הפקה, אותה ליטף בגבה החשוף וחיבק, תוך שלחש לה כי רוצה "לזיין אותה". בסיכום מדובר על פגיעה מינית בשלוש מתלוננות שונות.
אחד האישומים בהם הוחלט בעקבות הערעור להרשיע את איבגי היה כאמור בגין "חיבוק" שביקש איבגי לפני עליה לבמה מעובדת תיאטרון בשנת 2013. נטען כי הוא שאל את המפיקה, האם היא גרה לבד. בהמשך, הוא ביקש שתחבקו. בשלב זה, כאשר הוא ישב על כסא והיא עמדה מולו, הוא אחז בידה, משך אותה לכיוונו, ודחף את ראשו לחזה שלה תוך שהוא ממשש מעל החולצה את החזה בצידיו.
איבגי הכחיש וטען כי הנגיעות היו לא מכוונת ונבעו מכך שהוא התרומם ממצב ישיבה.
בית משפט השלום שזיכה את איבגי באישום זה, קבע כי המתלוננת תיארה את האירוע באופן שונה לעדים שונים, ונותר ספק שהמגע היה מקרי. הפרקליטות טענה בערעור כי השופט שגה בניתוח: "ג' יוצאת מאחורי הקלעים כשהיא נסערת ורועדת, האדם הראשון שהיא פוגשת זו השחקנית דורית לב ארי, אין ביניהם היכרות קודמת. ג' אומרת לדורית שאיבגי תפס אותה בחושך בצורה מינית שלא הייתה לה נעימה, ושם את ראשו בין שדיה… אין הרבה תיקים בהם יש תלונה מידית במצב נפשי סמוך כל כך למועד ביצוע העבירה".
התובעות עורכות הדין הילה כץ ואורלי רוזנטל נעמן הוסיפו: "השאלה האם המגע היה מכוון או מקרי. איך אפשר להתעלם מהמצב הנפשי שלה, כשהיא יוצאת מאותו מפגש, ולא מדובר בילדה קטנה, באישה ששומרת נגיעה או לא רגילה להסתובב בעולם שבו יש מגע בין אנשים.
"אנו מדברים על בחורה צעירה עובדת בתיאטרון, יודעת מתי מגע הוא מקרי ומתי לא, זה מה שהיא הרגישה והבינה באותו זמן. הובאו 10 עדים לבית המשפט, שבעה מהם שמעו מהמתלוננת עוד באותו לילה מה היה.
"הדבר האחר הוא ההתעלמות מהמכלול. יש בתיק הזה שלוש מתלוננות זרות זו לזו, אין ביניהן היכרות אחרת. כל אחת מהן מספרת על האופן בו נפגעה מהמשיב. אנו רואים שבכל המפגשים האלה יש יחס מבזה, משפיל ומחפיץ כלפי נשים".
הסנגור עו"ד כרמל טען בישיבת הדיון בערעור, כי התבטאויות המתלוננת ימים אחרי האירוע, העידו שהיא עצמה אינה בטוחה אם הסיטואציה היתה מינית. למשל, כשדיברה עם מכרה אחרת, שככל הנראה הטילה ספק, כתבה לה המתלוננת: "אך אני אדע שהוא לא חנן גולדבלט?".
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע את איבגי בסופו של דבר גם באישום זה.
בטיעוני הצדדים לפני מתן פסק הדין, טען עו"ד כרמל כי חקירתו של איבגי היתה מבישה. "יושבים שלושה קצינים, מכנים אותו 'סוטה וחרמן' ומעליבים אותו… שואלים אותו "כמה נשים הוא הביא כדי לזיין בחדר שלו בבית מלון", והוא חייב להביא שמות של כל אישה שהוא הביא לחדר…. אחר כך באים איתו חשבון למה הוא לא זוכר, אחרי שלוש שעות של עלבונות".
לבקשת ההגנה, לפני הטיעונים לעונש ומתן גזר דין חדש, יבוצעו תסקיר משלים והערכת מסוכנות.
מ"מ פרקליט המדינה עמית איסמן, עד לאחרונה פרקליט מחוז חיפה, ליווה את התיק בכל שלביו. הפרקליטות כבר הודיעה כי תדרוש מאסר בפועל, והדרישה צפויה אף להיות למספר שנים.
