הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו ב-31 לאוקטובר והמתמודדים נכנסים לישורת האחרונה של הקמפיינים.
מי שרוצה לנצח חייב להביא קולות חדשים מעבר לבייס, ובשתיים מהערים הגדולות בישראל – תל אביב-יפו וחיפה – לוטשים המועמדים עיניים לקולות של החברה הערבית.
הכוח האלקטורלי של ערביי חיפה גדול בהרבה מזה של ערביי יפו.
בניגוד לבחירות הארציות, רוב האוכלוסייה הערבית אינה מצביעה בהכרח לרשימות ערביות אלא לרשימות מעורבות. "אנשים הולכים עם מי שהם למדו להכיר מקרוב", אומר פעיל פוליטי בחיפה שבה יש לקול הערבי מעמד מיוחד, אולי החזק ביותר מבין הערים המעורבות. ערביי העיר כבר לא מרוכזים רק בשכונות ואדי ניסנאס או חליסה ועין הים, רבים מהם מתגורררים בשכונות היוקרה בכרמל, ובהתאמה מתחזקת הנוכחות שלהם בפוליטיקה המקומית.
נושא בוער בימים אלה הוא הפשיעה, שלאחרונה הרימה בראש גם בחיפה, עם דגש על שתי משפחות פשע שהצטרפו למלחמה בין ארגוני הפשע הגדולים.
בעוד האוכלוסייה הערבית זועמת על הטיפול הרפה של המשטרה והרשויות בנושא, יהודים זועמים מנגד על אזלת היד של המשטרה לנוכח ההתרסה של הצעירים הערבים בעיר. למשל, ביום הכיפורים האחרון 25 אופנוענים נסעו בכבישי שכונת נוה שאנן כדי להפר את קדושת היום המיוחד ולהכעיס את התושבים. טרם כניסת החג משטרת חיפה קיבלה התראות, כדי שתימנע תקיפת מתפללים כמו בשנה שעברה במרכז הכרמל, אולם המשטרה לא השכילה למנוע את שיירת האופנועים המרעישה.
בחיפה, כ-17 אחוזים מהאוכלוסייה הם ערבים, כ-45 אלף תושבים אשר נחשבים לפעילים מאוד וכאלה שמצביעים בבחירות המקומיות. מספר התושבים הערבים בחיפה גדול יותר, אבל רבים מהם הגיעו לחיפה מכפרים סמוכים או משטחי הרשות הפלסטינית, הם אינם רשומים כתושבי העיר ואינם בעלי זכות הצבעה.
כאמור, המתמודדים לראשות העיריייה ולמועצת העיר מחזרים בלהט אחרי הקול הערבי, המשמעותי מאוד בעיר שנחשבת לסמל עולמי של דו קיום.
"אחרי 75 שנה מאז חסן שוקרי (ערבי שמונה לראש עיריית חיפה על ידי הטורקים, "פוסטה") הגיע הזמן לראש עירייה ערבי בחיפה", אומר אברהים גטאס, ראש רשימת "למען ילדינו", מועמד לראשות העירייה המוביל רשימה על מפלגתית משותפת לערבים ויהודים שמורכבת מכל הפסיפס החיפאי. ד"ר רון טייכנר הוא היהודי הראשון ברשימה, במקום הרביעי, מלבדו יש עוד שני יהודים ו-15 נשים.
ב-10 השנים האחרונות עסק גטאס בחינוך, הוא ייסד את את עמותת "נמו" להתפתחות הילד. גטאס והעמותה ניהלו מאבק נגד עיריית חיפה על כך שאף אחד מהמעונות לילדים בעיר מותאם לילדים ערבים, עד שבשנה שעברה עיריית חיפה התחייבה לבנות מעון ראשון המותאם לילדי החברה הערבית, כזה שלא ישלט על ידי הממסד הדתיי.
ומה המסר הפוליטי?
"אני נגד דו קיום, כי דו-קיום הוא הפרדה. אותו דגל שהרים יונה יהב עשה בעצם הפרדה. אנחנו בתנועה 'למען ילדינו' דוגלים בעיר שוויונית לכולם ללא הפרדה של שכונות, כך שלכל ילד יהיה שוויון הזדמנויות וזכות לחלום גם אם הוא יהודי או ערבי. נדרוש שהשירותים העירוניים יונגשו לכלל האזרחים בכל מקום בעיר, זוהי מדיניות של הכלה ולא הפרדה".
ומצב הפשיעה?
"אני אדם שנפגע בעצמו מהתגברות הפשע, אחי יוסף גטאס נרצח ב-2017 באזור שקמונה, והשכן שלנו שרצח אותו נידון למאסר עולם. כמי שעוקב אחרי הנושא, כמי שרואה בפשע בחברה הערבית איום קיומי ולא סתם עוד בעיה, אני אדאג למגר את הפשיעה, שנובעת ממערכת חינוך כושלת".
והסיכויים להיבחר?
"אני לא מתעסק בסטטיסטיקה. אם ערבים יצביעו כמו הדתיים או כמו בכפרים, ב-105 אחוזים, נקבל 30 אחוז מהקולות, ולזה אפשר להוסיף קבוצות של יהודים ליברליים שתומכים בנו".
המנדטורים: יהב וברובסקי
ראש העירייה לשעבר, יונה יהב, שמתמודד בשנית נחשב לאחד הפטרונים של הקהילה הערבית בעיר, הן בזכות העמדות הפוליטיות היוניות שלו, והן בשל ההבנה שלו את המשקל האלקטורלי של הערבים. יהב נחשב למי שבקדנציות שלו כראש עירייה קידם מאוד את האוכלוסייה הערבית בעיר הכרמל, שילב אלפי אזרחים ערבים בעבודות העירייה בתפקידים רבים ומגוונים. הנוכחות שלהם ניכרת היטב בעיר עד היום, למורת רוחם של חלק מהאזרחים אשר חוששים מהתחזקות המיעוט הערבי במוסדות ציבור. כך למשל, המינוי של גזבר העירייה לשעבר, ג'קי ואקים, שהפך לאוטוריטה בעירייה ובפוליטיקה המקומית, והשפעתו ניכרת גם לאחר ההפסד לעינת קליש רותם, שלפי הסקרים מאבדת אחיזה בכל החזיתות בעיר.
למרות שברשימה של יונה יהב לא היה מועמד ערבי ברשימה, וגם הפעם אין אחד כזה, יש איזה הסכמה שבשתיקה שהתושבים הערבים יתמכו בו לראשות העירייה אבל יצביעו במקביל לרשימה שמתאימה להם.
אחד המתמודדים הבולטים נגד יהב הוא ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, קצין משטרה שגדל במשטרת חיפה, מונה למפקד תחנה חיפה ובהמשך למפקד מחוז צפון.
בורובסקי, שעל רקע עבודתו כעורך דין מזוהה עם הימין דווקא, מהליכוד ועד ש"ס, היה יועץ מבקר המדינה המיתולוגי מיכה לינדשטראוס, והיה לו חלק מרכזי בהפללה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
כך או כך, כקצין משטרה מקומי מקושר מאוד, גם בורובסקי מחובר לקהילה הערבית, וגם הוא מחזר כעת בלהט אחרי הקול הערבי אשר עשוי להכריע את תוצאת הבחירות בחיפה.
בורובסקי שיבץ מתמודד ערבי במקום ה-8 ברשימתו, את חנא כארם.
בשיחה עם "פוסטה" בורובסקי אומר כי למרות הדימוי על החיבור של יהב לאוכלוסייה הערבית, הוא בטוח שהערבים יצביעו עבורו דווקא. "בין 60-ל-70 אחוזים מהאוכלוסייה הערבית יצביעו עבורי, בגלל תפיסת העולם הפרגמטית שלי. הציבור הערבי מכיר אותי מצוין. יש לי קשר טוב עם ערביי חיפה. אני נגד דו קיום, אלא בעד הקיום", הוא מחדד את ההבדל הסמנטי בינו לבין יהב. "הרבה מאוד מהחברים שלי הם ערבים, אני נמצא באופן קבוע באמצעי התקשורת הערבים ומביע את דעותיי ברדיו שמס וברדיו אניס. ערביי חיפה סובלים מהפשיעה, פשע מאורגן מחפש כסף, ובחיפה יש יותר כסף".
מועמד בולט נוסף לראשות העירייה הוא עו"ד דוד עציוני, נצר למשפחת משפטנים, נכדו של השופט העליון המנוח משה עציוני שצמח כנסיך במשרדי עורכי הדין היוקרתיים בארץ והיה ממייסדי מפלגת "כולנו" של משה כחלון. עציוני מאמין ביכולת שלו לגבור על שני המנדטורים, אומר מנהל הקמפיין שלו, עו"ד ליאור דץ, לשעבר מהאנשים הקרובים ליונה יהב. "אנחנו חושבים שהחברה הערבית היא מרכיב מרכזי בחיפה, חלק בלתי נפרד מהעיר, אוכלוסייה אשר חשובה לנו מאוד", הוא אומר בהקשר של הכתבה. "למרות שב-15 שנות שלטונו של יונה יהב הוא לא באמת ספר את החברה הערבית, הוא עדין חושב שהם בכיס שלו. העובדות בפועל הן אחרות, אנחנו מאמינים כי הפעם הם יצביעו לעציוני. ראש הכנסיה המורמונית כבר הביע תמיכה בעציוני לראשות העירייה, מה שמלמד על שינוי המגמה. זוהי סנונית ראשונה לתמיכה של החברה הערבית. בתוכנית העבודה של עציוני, הטיפול בצורכי האוכלסייה הערבית מקבל מקום מרכזי. פתיחת בית ספר חדש במערב העיר שם גדלה האוכלוסיה הערבית, יש לנו תוכניות להתחדשות עירונית בשכונות וכמובן, טיפול בפשע".
ראש רשימה נוסף שלוטש עיניים לקול הערבי הוא חבר מועצת העיר ניר שובר, איש מובהק של קאליש רותם שהיה גם ראש הלשכה שלה, התנתק ממנה וכעת הוא תומך ביונה יהב לראשות העירייה. "שובר פעיל מאוד בקהילה הערבית בעיר", אומר גורם פוליטי בעיר. "שובר מחזיק בפעילים מרכזיים, במשך ארבע שנים הוא נתן להם הרבה דברים, סידר להם אירועים בחגים ומתקנים בשכונות שלהם, הם ידאגו לכך שיצביעו עבורו".
שובר עצמו, יו"ר סיעת חיפה פיתוח, מספר כי שליש מחברי סיעתו הם ערבים. בחמישייה הפותחת ניתן למצוא את עו"ד חמאדה מסרי, עורך דין פלילי מוכר ופעיל מרכזי בשכונת חליסה. "החברה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהעיר חיפה במשך מאות שנים", אומר שובר, "אני שמח לראות עוד ועוד חברים בחברה הערבית מצביעים לרשימות לא מסורתיות".
ת"א: מעט מאוד ערבים
בתל אביב-יפו המצב שונה מאשר בחיפה. האוכלוסייה הערבית בעיר מונה כארבעה אחוזים בלבד מהאוכלוסייה, כ-20 אלף בעלי זכות בחירה, מוסלמים ונוצרים.
אם לא די בכך, אחוז ההצבעה בקרב הערבים נחשב נמוך יחסית.
בגלל החולשה האלקטורלית של ערביי העיר המועמדים המובילים לראשות העירייה, רון חולדאי ואורנה ברביבאי, מתייחסים אליהם בהתאם, פחות מחזרים. הקשר של חולדאי וברביבאי עם האלקטורט היפואי מבוסס על פעילים ותיקים או מזדמנים, שתפקידם הוא בעיקר להביא מצביעים לקלפיות ביום הבחירות.
יודעי דבר טוענים כי לא צפוי שינוי דרמטי בדפוסי ההצבעה של החברה הערבית ביפו. אם בעבר היה גורם דומיננטי שאיחד את ערביי יפו, סאמי אבו שחאדה (בל"ד), בשנים האחרונות יש בעיר המאוחדת תל אביב – יפו רשימות שמאלניות למכביר, ובראשן מרצ בהנהגת מיטל להבי שצפויה לקבל שוב את מרבית הקולות של ערביי יפו, שם זוכרים למפלגה את המינוי של רפעת ג'ימי טורק לסגן ראש העירייה.
רשימה ערבית מובהקת היתה רק אחת במועצה האחרונה, "יאפא" (יפו בערבית), וגם היא החליטה לא להתמודד השנה.
מלבדה היתה רשימה ערבית-יהודית משותפת ומצליחה בשם "אנחנו העיר" בראשות אסף הראל, שפרש בינתיים מהפוליטיקה והותיר מאחור את שולה קשת, אמיר בדראן ומוריה שלומות.
כך, "אנחנו העיר" ורשימת "יאפה" התאחדו לרשימה אחת בשם "כולנו העיר – יאפא תל אביב". חבר הרשימה אמיר בדרן הצהיר כי הוא מתמודד גם לראשות העירייה.
אירועי המחאה, עם דגש על האמוציות באירועי ערב יום כיפור האחרון בכיכר דיזנגוף, ועל החלטת חולדאי להסיר את ההיתרים שניתנו לארגון "ראש יהודי" לחגוג את שמחת תורה בכיכר, מעוררים דווקא גורמים דתיים בעיר מש"ס והמפלגה החרדית, מה שעשוי להכפיל את כוחם במועצת העיר, בעוד שהערבים ממשיכים עם מוטיבציה נמוכה להצבעה, אלא אם כן יואיל מישהו מהמתמודדים להעיר אותם, או שמא יהא זה אירוע חריג.
