בשיחה עם עיתונאים מסר ממלא מקום נציב שב"ס, גונדר אשר וקנין, פרטים על היערכות הארגון למניעת חדירת וירוס הקורונה לאגפי האסירים. גונדר וקנין סיפר כי כבר בחודש פברואר כאשר המגפה הכתה רק בסין הוא ערך תדריך לכל מפקדי המחוזות, "הבהרתי להם, שאם יחדור הנגיף לבתי הסוהר יכולה להיות בעיה קשה מאוד לכל מדינת ישראל".
בתוך כך, ממלא מקום הנציב חידש בנוגע לשחרור אסירים. לדבריו, אחרי ה-300 שכבר שוחררו, בשלושת החודשים הקרובים ישוחררו עוד כ-300 אסירים, חודש לפני תום מאסרם. בנוגע לאסירים מהקבוצה הזו שהמשטרה התנגדה לשחרור שלהם הבהיר הנציב כי במשטרה מבקשים למנוע ככל שניתן שחרור אסירים שההערכה היא כי יחזרו לפשוע.
מ"מ הנשיא ציין, כי שב"ס שוקל להוביל מהלך של שחרור אסירים מבוגרים וחולים. אפיק אחד הוא שחרור זמני מותלה של אסירים מבוגרים בקבוצת סיכון לחצי שנה במעצר בית, עד יעבור זעם. מדובר באסירים השופטים למאסר ממושך והליך הקפאת המאסר יבוצע באמצעות ועדת השחרורים שם יישמעו טיעוני שב"ס אבל גם התנגדויות של המשטרה, והחלטת יתקבלו בתנאים מגבלים – ערבויות, איזוק אלקטרוני וכדומה.
האפיק השני הוא שחרור בהליך של חנינה. לפני שבועיים וקנין נפגש בנושא זה עם נשיא המדינה והעלה בפניו את האפשרות לתת חנינות לאסירים שהשב"ס מכיר מקרוב כמי שמשתייכים לקבוצות סיכון בקורונה – מבוגרים חולים. מ"מ הנציב אמר כי הנשיא הגיב בחיוב לרעיון ובארגון כבר עובדים על רשימות שיוגשו למחלקת החנינות במשרד המשפטים ובלשכת הנשיא.
כמו כן הבהיר מ"מ הנציב, כי בתקופה זו פתוחה לכל אסיר הזכות להגיש חנינה לנשיא המדינה.
לנוכח הפסקת העבודות של האסירים והחלשת הקשר עם המשפחות בחוץ, הקציב שב"ס קרן מיוחדת בסך מיליון שקל לטובת אסירים נזקקים שאין להם תמיכה, כסף שיועבר לחשבון הקנטינה שלהם ויאפשר להם לרכוש מותרי מזון והיגיינה.
לנוכח ביטול הביקורים, שב"ס הפעיל מערך של שיחות וידאו בטאבלטים לאסירות עם בני משפחותיהם, וכעת יש כוונה לתת את השירות הזה גם לאסירים, בהדרגה. תחילה לאסירים מבוגרים וחולים, "נעשה מאמץ שעד ערב ליל הסדר כל האסירים היהודים ידברו עם המשפחות שלהם, וכנ"ל יהיה ברמאדן המתקרב לאסירים המוסלמים".
וקנין סקר את ההיערכות בנושא הויעוד החזותי של עצורים מול בתי המשפט וציין, כי "מזה 10 שנים שמדברים על המערכת הזו, ואפילו עשו כמה נסיונות, אבל עכשיו בתוך פחות מחודש הנענו אותה, ובתוך שבועיים כל הדיונים יהיו בשיחות ועידה". בינתיים, ציין מ"מ הנציב, ועדות שחרורים נערכות באמצעות שיחות ועידה, אפילו חקירות משטרה נערכות בשיטה זו, החוקר בתחנת המשטרה והעצור הנחקר במתקן המעצר מול מצלמת וידאו. האם יש בכך כדי לרמז על שינוי מהלך לאחר אירועי קורונה, כך שכל הארכות המעצר ייערכו בוידאו ועצורים לא יגיעו לבתי המשפט? הסידור הזה מתאים מאוד לשב"ס, למשטרה ולמערכת המשפט, אבל צפויה לכך התנגדות עזה של לשכת עורכי הדין וארגוני זכויות אדם.
במקרים מיוחדים חוקרי משטרה מגיעים לבתי מעצר ועורכים שם את החקירות, הכל כדי למנוע העברת עצורים ואסירים. כל עצור או אסיר שנקלט כיום מוכנס ראשית לתא בידוד למשך 14 ימים, ורק לאחר מכן הוא עובר לאגפים הרגילים.
"היום אין תנועות של אסירים למעברים, למחוזות, לבתי סוהר אחרים, אפילו בתוך בתי הסוהר יש הוראה להמעיט ככל שניתן בתנועות של אסירים. לזכות האסירים ייאמר כי הם מגלים הבנה למצב הקשה, למעט תלונות בנושאים מסויימים שנבדקים מולנו או באמצעות עתירות לבתי משפט. בהקשר זה אפשר לומר כי נראה שהם מתכנסים אל תוך עצמם, אין כמעט אירועים חריגים ואנחנו רואים גם פחות אלימות בינם לבין עצמם".
מ"מ הנציב אמר כי כבר בחודש פברואר הוא מנע יציאת אנשי סגל לחו"ל, עוד לפני הנחיות משרד הבריאות, והכניס לבידוד כל איש סגל אשר שב מחו"ל. "אם בשגרה לפני הקורונה היו נכנסים למתקני שב"ס מדי יום כ -1000 בעלי תפקידים, היום נכנסים בקושי 100, רק חיוניים ביותר". "ענף התנהגות בשב"ס בודק תוך כדי האירוע את התנהלות הסוהרים מול מפקדיהם ומול האסירים, כי המוטיבציה והמשמעת של הסוהרים היא קריטית באירוע הזה. חלק מהממצאים נבחנים כבר עכשיו, וחלק ייבחנו בהמשך". אחרי אירועי הקורונה צפוי שינוי ארגוני גדול בכל הקשור להפעלת שירות בתי הסוהר.
