עו"ד משה גלעד על המהפכים בתיק איבגי מכסאו של שופט מחוזי לשעבר

שופט בית משפט השלום בחיפה זיו אריאלי גזר 11 חודשי מאסר על השחקן משה איבגי, בגין מעשים מגונים בשתי נשים והטרדה מינית כלפי מתלוננת נוספת (12 יולי).
במקור, כידוע, השופט אריאלי הרשיע את איבגי במעשים מגונים כלפי מתלוננת אחת בלבד וזיכה אותו משני אישומים נוספים, אך בית משפט המחוזי קיבל את ערעור הפרקליטות והרשיע אותו בכל שלושת האישומים.

בעוד השופט אריאלי קבע כי במקרה אחד קיים ספק סביר שמגע ידיו של איבגי בצידי החזה של מנהלת הצגה היה לא מכוון, במהלך חיבוק הדדי ומעל הבגדים, מה גם שהתיאור שמסרה המנהלת לקרוביה לא היה אחיד, בית משפט המחוזי קבע כי "עצם המעשה מלמד על היסוד הנפשי" ולכן מדובר במישוש מכוון, מה עוד שגם ראשו של איבגי נגע בחזה שלה, לדבריה.
בנוסף התקבל ערעור המדינה ביחס למתלוננת נוספת שהוטרדה מינית, באופן מילולי. השופט אריאלי קבע כי מעשהו של איבגי אינו מגיע לרף של עבירה פלילית, בעוד שופטי בית משפט המחוזי נחלקו בדעתם, אבל דעות השופטים אברהם אליקים ותמר נאות פרי הכריעו בעד הרשעה מול דעתו החולקת של השופט ארז פורת, שהסכים להכרעת הדין המזכה של בית משפט השלום, אך נשאר במיעוט. איבגי הורשע במקרה זה למרות שזמן קצר לאחר המפגש עם איבגי העלתה המתלוננת עצמה בדף הפייסבוק שלה פוסט המתאר את המפגש שלה עם השחקן באופן חיובי (כפי שעולה מהכרעת הדין).

לנוכח המחלוקת סביב משפטי איבגי בכל הערכאות, לרבות זו של התקשורת אשר ערב גזר הדין "החדש" העצימה את האירועים והביאה אותם עד הלום, אתר "פוסטה" פנה לשמוע עמדה מקורית מצידו של משה גלעד, עורך דין פלילי ותיק ובכיר, שופט לשעבר בבית משפט המחוזי בחיפה ואב בית דין בתיקי פשעים חמורים.

כיצד מרגיש שופט כאשר ערכאה שלמעלה מקבלת ערעור ומבטלת הכרעת דין או גזר דין שנתן?
"לא תשמע שופטים מדברים על כך כלפי חוץ, וטוב שכך, הואיל וזאת חובת הכבוד שעל שופטי ערכאה נמוכה לתת לשופטי ערכאה הגבוהה מהם. השופט 'מדבר' רק בפסק דינו, ולא באמצעות רכילות או הבעת ביקורת בתקשורת. יחד עם זאת, לדעתי רוב השופטים מרגישים לא נוח כאשר ערכאת הערעור הופכת הכרעת דין שלהם. זה דבר אנושי וטבעי… אינני מדבר על שופט בתיק זה או אחר, אלא באופן כללי.
"סביר כי בינם לבין עצמם הם חושבים כי שופטי ערכאת הערעור לא הסתכלו על רכיב מסויים, לא התחשבו ולא נתנו את המשקל המתאים לרכיב אחר. בדרך כלל תחושת השופט פחות נוחה כאשר ערכאת הערעור מתערבת בהכרעת דין, יותר מאשר בעניין העונש. הכרעת דין עוסקת בהשלכת העובדות על המשפט, ואז כאילו נאמר 'לא הבנת את הדברים מספיק טוב'. כאמור, אינני מתייחס לגופו של התיק הספציפי".

בתיק אלון חסן, בית משפט העליון הרשיע את חסן בעבירות הפרת אמונים לאחר שבית משפט המחוזי באר שבע זיכה אותו באופן מוחלט, אבל כאשר התיק חזר לשופט המחוזי יואל עדן הוא בכל זאת שקל את אי הרשעתו ונתן לו עונש מינימלי של של"צ. בית המשפט העליון הפך פעם שנייה את פסק הדין, משום שהעונש שניתן בערכאה הנמוכה יותר לא שיקף את רוח הכרעת הרכב הערעורים.
עד כמה נדיר מקרה השופט יואל עדן בתיק אלון חסן?
"כמו בצבא, מערכת המשפט היא מערכת הייררכית. לעתים, שופט בערכאה נמוכה שהוחזר אליו תיק לאחר קבלת ערעור לצורך מתן גזר דין חדש, יכתוב: 'בכל הכבוד סברתי כך, אולם מן הדין לקבל את מרות פסק הדין', אותו יש לכבד ככתבו וכלשונו, ובמיוחד כרוחו.
"לפי דוקטרינת התקדים המחייב, פסקי דין של בית משפט העליון מחייבים את כל הערכאות, זולת את בית המשפט העליון עצמו, אשר רשאי להשתחרר מכבלי פסיקת העבר ולעדכן את הפסיקה שלו. עם זאת, יש לזכור כי לא פעם קורה גם שבית משפט שלום נותן פסק דין, בית משפט המחוזי הופך את החלטתו, וכאשר התיק מגיע לבית משפט העליון לאחר קבלת רשות ערעור, העליון מקבל את עמדת השלום דווקא, ולא את זו של בית המשפט המחוזי".

קמפיין אנטי איבגי
מה היתה השפעת השיח הציבורי בתיק איבגי, אנחנו שואלים את השופט לשעבר, ומזכירים לו כי בית משפט השלום הקפיד לציין כי הפרקליטות ביקשה מתחמי ענישה לא סבירים לחומרה, שאינם תואמים את הענישה הנוהגת, וזאת "ללא נימוק וללא הצדקה". והנה, לאחר קמפיין "אנטי איבגי" בית משפט המחוזי הפנה עורף לערכאה דה למטה ודבק בגישה המחמירה של הפרקליטות, והתקשורת.
האם אפשר שהשיח הציבורי משפיע גם על בית המשפט עצמו?
"אין ספק שלתנועת me too יש השפעה בכל העולם על רקע של פגיעה בנשים, שבעבר היתה גדולה ומשמעותית הרבה יותר. לכל שופט ולכל אדם יש ראש אחד ושתי אזניים. השופטים הם מקצועיים, אולם לכל שופט רקע ומטען אישי שלו. שופט בית משפט העליון המנוח מישאל חשין אמר פעם: 'רוב השופטים, רוב הזמן, הם בני אדם'".

עו"ד גלעד עוצר את הראיון ומתריע, "אני מדגיש, אינני מדבר על תיק זה או אחר ועל שופטים מכהנים, אולם באופן כללי לבוא ולהגיד שלא יכולה להיות השפעה לתרבות ולשיח על אולם בית המשפט? זהו לעג לרש. יש בחוק סעיף סוביודיצה – שאמנם נפרץ לחלוטין, אולם נשאלת השאלה אם השופטים אמורים להיות לא מושפעים, כמעין מלאכים, מדוע היה צריך סעיף סוביודיצה?".

בתשובה לשאלה מהם סיכויי הערעור על גזר הדין כעת בתיק של משה איבגי הקפיד עו"ד גלעד להדגיש, אולי בגאווה, כי סנגורו של איבגי, עו"ד מיכאל כרמל, היה בן טיפוחיו מתחילת דרכו לפני שנים, סנגור פלילי צעיר שצמח במשרד והיה לשותף במשרד, עוד לפני שגלעד פרש לטובת קריירת השיפוט שלו וכרמל פנה לדרכו העצמאית.
"ודאי שיש מקום לערער על גזר הדין", רומז עו"ד גלעד לבן טיפוחיו, "לנוכח חלוף הזמן, 10 שנים מהעבירות הראשונות, ומשום שמדובר בעבירות ברף הנמוך של עבירות המין, לפי קביעות גזר הדין עצמו. במקרה זה, אין תכלית להחמרה ומאסר בפועל לשם הרתעה אישית או הרתעת הרבים – לאור המחיר האישי, החברתי והמקצועי שאיבגי כבר שילם. ריצוי מאסר בעבודות שירות, באופן של העברת סדנה למשל, בה יופיע הנאשם מדי יום ויכה על חטא ויסביר מה אין עושים, זהו עונש אפקטיבי בהרבה".