בבית המשפט לתעבורה בירושלים הגיע לסיומו המשפט נגד נהג משאית, שהואשם שנהיגה ברכב גרירה וחילוץ ללא רישיון מתאים.
הסיבה לזיכוי: התביעה לא הוכיחה כי הרכב שבו נהג אכן מוגדר כרכב חילוץ המחייב רישיון מיוחד.
לפי כתב האישום, מ' נתפס ב-5 במרס 2024 נוהג במשאית גרר מסוג "דאף" בכביש 60 סמוך לצומת אליאס, ללא רישיון נהיגה מתאים וללא היתר לגרירה וחילוץ כאמור.
התביעה טענה כי על הרכב הותקן מתקן גרירה נשלף, המחייב רישיון בדרגה C והיתר חילוץ.
נטען כי משקלו הכולל של הרכב 14,990 ק"ג, בעוד שרישיון C1 שברשותו של הנאשם אינו מתאים למשקל זה וליכולת גרירה נשלטת.
התביעה אף הציגה סרטון מצלמת גוף ודוחות פעולה של השוטרים, וטענה כי ברכב נראה מתקן גרירה נשלף מסוג "משקפיים", הדורש שינוי מבנה ורישום כרכב חילוץ.
התביעה הדגישה כי בהיעדר היתר רשמי לגרירה ולחילוץ, מדובר בנהיגה ללא רישיון מתאים.
סנגורו של הנהג, עו"ד אמיר מסארווה, אמר כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה חוקי המתאים לסוג הרכב, וכי המתקן שצולם אינו מהווה הוכחה לשינוי מבנה קבוע או לרכב חילוץ.
לדברי הסנגור, התביעה לא הציגה חוות דעת מומחה או מסמך רשמי המעיד על רישום הרכב כרכב חילוץ. עוד טען כי הרישיונות בישראל נקבעים לפי משקל הרכב ולא לפי אביזרים זמניים, ולא ניתן להחיל חובה לרישיון חילוץ על בסיס צילום חלקי בלבד.
ההגנה אף הציגה מסמך מרישיון הנהיגה של הנאשם שבו מצוין כי רשות הרישוי התירה לו לנהוג ברכב בדרגת C1 עד למשקל 14,999 ק"ג בישראל, דבר שעונה בדיוק למשקלו המותר של הרכב.
גם עד התביעה בדרגת רפ"ק אישר בחקירתו כי פרט להיתר חילוץ שלא הוצג, הנאשם רשאי היה לנהוג ברכב הגרר עצמו.
בהכרעת הדין קבע השופט ניר נחשון כי המדינה לא עמדה בנטל ההוכחה.
לדברי השופט, העד מטעם התביעה (שוטר) אינו מוסמך לקבוע מהו שינוי מבנה ברכב, לא הוצג רישיון רכב המגדיר אותו כרכב חילוץ, ולא הובאה חוות דעת מקצועית שתוכיח שמדובר במתקן גרירה קבוע המחייב רישיון נוסף.
לעוד חדשות תעבורה >>>
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
עוד קבע השופט כי המשקל הרלוונטי הוא המשקל הכולל המותר ברישיון הרכב ולא המשקל בפועל, וכי ברישיון הנאשם קיימת התאמה למשקל זה.
בסיכום כתב השופט: "בהיעדר הוכחת היות הרכב רכב של חילוץ מבחינה עובדתית מצאתי לזכות את הנאשם מהמיוחס לו וזאת מחמת הספק".
שגה בית משפט קמה עילה הראיות לכאורה הוצגו שהשופט לא מבין שכיום די בהתקנת וו גרירה ברכב פרטי חייב להיות רשום ברכב מותקן וו גרירה מורשה עד 750 ק"ג/ עד כמה וכמה אילו השופט היה נובר בצו הפיקוח על המצרכים ושרותים גיררת רכב וחילוצו בהגדרתו לא יעסוק אדם ברכב המוביל רכב על גבי רכב מסחרי ואו בגיררה וחילוץ רכב שיצא מכלל פעולה תקנה 190 (2) לתקנות התעבורה מחייב את הנהג העוסק בגיררה וחילוץ רכב חייב בהייתר נהיגה מסוג גיררה הרכב וחייב להיות עוסק מורשה מטעם משרד התחבורה מחזיק בהיתר ממשרד התחבורה לעסוק בגיררה וחילוץ רכב שיצאה מכלל שימוש גם אם מוגדר הרכב משא להובלת רכב/ השאלה מדוע נרשם הרכב באת שינוי מבנה והגדרתו במשרד הרישוי רכב ללא מתקן גיררה משקפים מקבל ברשיון הרכב כמשא להובלות רכב את כל הקילוגרמים שמותר למשאית להעמיס / ברכב גיררה נשלטת מקבל שני משקלים האחד על המשקפים והאחד על גבי המשאית/ כיום הגדרת הרכב מסוג חילוץ הגדרות מסוג רכב חילוץ קיימים קטריונים בורורים כננת קדמית רכב 4×4 ורשום ברשיון הרכב רכב מסוג חילוץ האם? האדם מוביל רכב על גבי משאית חייב בהיתר גם אם הוא לא גורר את הרכב על המשקפיים היתר 190 (2) רישיון מסוג חילוץ רישיון עסק מטעם משרד התחבורה המתיר לנהג גם אם הרכב מובל על גבי רכב מסחרי ואו בשכר של רכב מנועי מקולקל אין צורך בהוכחות התביעה על מנת להרשיע נהג די בנהיגה רכב משאית שרשום ברישיון הרכב משא להובלת רכב חייב בהיתר מאת משרד התחבורה ולעמוד בתנאים הרלוונטיים לגיררת רכב ואו הובלתו