תיק הונאת מס של חמישה מיליון שקל נגמר בנזיפה חמורה לתובע מע"מ

נגד קבלן תשתיות מעכו הוגש כתב אישום על הונאת מע"מ וקיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום של חמישה מיליון שקל, כדי להתחמק מתשלום מס.
לפי כתב האישום המקורי, הנאשם קיבל 20 חשבוניות מס מזויפות על שם חברה לעבודות עפר "ענבל", וניכה את מס התשומות הגלום בחשבוניות, בסך 660 אלף שקל. בפועל, בין הנאשם לבין חברת ענבל לא בוצעו עסקאות, אך הוא פעל בשיטתיות, לאורך זמן ובמרמה, במטרה להקטין את חבות המס וניכה תשומות פיקטיביות.

איתמר דוד, לשעבר חוקר במחלקת מכס ומע"מ חיפה והצפון, העיד בתיק כי החקירה החלה נגד חברה גדולה יותר, בעלת סיווג קבלני גבוה, שסללה כבישים ברחבי הארץ. אותה חברה רצתה להקטין את תשלומי המע"מ למדינה באמצעות ניפוח תשומות. החברה קיבלה חשבוניות פיקטיביות מכמה קבלני משנה שכביכול ביצעו עבורה עבודה, אחד מהם היה הקבלן הנאשם מעכו.

לדברי החוקר דוד, על מנת לאפס את חבות המס של הקבלן הנאשם אשר הוציא חשבוניות פיקטיביות, הוא קיזז מנגד חשבוניות פיקטיביות של חברת ענבל.
במשרדי הנאשם נמצאו העתקי צ'קים שרשם הנאשם לכאורה לפקודת חברת ענבל, אך בחקירה התברר כי הכסף לא הגיע לענבל אלא חזר לקבלן הראשון שהפעיל את הנאשם כספק חשבוניות פיקטיביות. הכל כחלק מעסקה סיבובית שתכליתה הונאת מס.

הקבלן הנאשם דיווח כי התקין מעקות בטיחות בכבישים מרכזיים, באמצעות קבלן המשנה "ענבל". בפועל עלה כי אותו ספק כלל לא הכיר אותו, וכך גם המהנדסים של חברת "נתיבי ישראל".
לאחר דין ודברים במסגרת הליך גישור אצל שופטת בית משפט השלום בחיפה אורית קנטור, הושג הסדר טיעון והוגש כתב אישום מתוקן. במסגרתו השיג הסנגור, עו"ד תמיר סולומון, צמצום של הסכומים בכתב האישום לכדי מחציתם. לפי כתב האישום המתוקן, הנאשם קיזז חשבוניות פיקטיביות בסכום של 2.9 מיליון שקל (במקום חמישה מיליון), וניכה שלא כדין את מס התשומות בסך 400 אלף שקל.

עו"ד סולומון ציין בטיעוניו לעונש את ההקלה בסכומי העבירה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. לדבריו, החברה הקבלנית קרסה, חשבונותיו חולטו ועולמו התמוטט. כיום הוא מצוי בחובות ניכרים של יותר מארבעה מיליון שקל בתיקי הוצאה לפועל.
ההגנה גם הביאה לעדות בכיר במשרד החינוך במגזר הבדואי, אשר ציין את תרומת הנאשם לחברה ולישוב בו הוא מתגורר, כמו גם לביטחון המדינה.
מנגד, במחלקה המשפטית במע"מ הדגישו בפני השופטת קנטור כי הנאשם לא הסיר את מחדלי המס ולא שילם את המס האזרחי הנדרש בסך 400 אלף שקל, אלא רק כשליש ממנו.

בימים האחרונים ניתן גזר הדין בתיק. השופטת קנטור ביקרה בחריפות את מחלקת התביעות במע"מ, עקב עיכוב בלתי נתפס בהליכי החקירה והמשפט. את העבירות ביצע הנאשם בשנים 2010-2011, והחקירה הסתיימה ב-2014, אז התיק הועבר למחלקה המשפטית, אבל כתב האישום הוגש רק ב-2018. "מדובר בשיהוי בלתי סביר שלא ניתנה לו כל הצדקה", כתבה השופטת אשר פרשה לאחרונה לגמלאות וזה אחד מגזרי הדין האחרונים שכתבה.

"הפסיקה קבעה כי יש לגזור על עבירות כגון אלה מאסר לריצוי בפועל. נקבע עוד כי אין במצוקה כלכלית של נאשמים ובנסיבות אישיות כדי להצדיק את ביצוע העבירות, והאינטרס הציבורי להחמיר בענישה גובר על האינטרס האישי", הוסיפה השופטת, "עם זאת, אני קובעת את הרף התחתון של הענישה במאסר על תנאי, עקב חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות, באופן הפוגע בהגנת הנאשמים, ושיהוי ניכר מצד המאשימה שלא ניתן לו הסבר".

השופטת קנטור ציינה את ה"ראיות הרבות שהציגה ההגנה בדבר תרומתו של הנאשם לחברה, למדינת ישראל, לאנשי קהילתו, ואישיותו החיובית". עוד הוסיפה כי מחדל המס לא הוסר במלואו, אך גם התשלום החלקי שביצע הנאשם על רקע קשייו הכלכליים, מצביע על רצונו לתקן את מעשיו.
"הוצגו נסיבות המצדיקות התחשבות, לרבות קריסת החברה כתוצאה מהחקירה", הוסיפה השופטת וציטטה את דברי הסנגור כי החקירה החלה ב"קול תרועה רמה והסתיימה בקול ענות חלושה".
אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות, ציינה השופטת. לאור כל הנסיבות, היא פסקה גזר דין יוצא דופן לאור הונאה של רשויות המס במיליוני שקלים: "אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי ומטילה קנס בסך 10,000 שקל".