בזמן הכניסה של הג'יפ לשטח הצבאי נערכו במקום אימונים, כולל שימוש בירי טנקים ומרגמות. מחשש לפגיעה באנשים, הוחלט בעקבות הדיווח המשטרתי לעצור את האימונים. המסוק סייע לכוחות קרקע של המשטרה, עד ללכידת החשוד בתוך השטח הצבאי.
נהג הרכב הנמלט התברר כחאלד אבו גרדוד (38) מהפזורה הבדואית בנגב. בכתב האישום נגד אבו גרדוד נטען בין היתר כי הפסקת האימונים גרמה לנזק של 400 אלף שקל לצה"ל. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של חציית קו הפרדה, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, שימוש בסם, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו וכניסה למקום צבאי.
מלבד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים, ממנה עולה כי באמתחתו עבר פלילי הכולל עבירות סמים.
הסנגורית, עו"ד אתנה אדרי, טענה כי הנאשם לא ידע שנכנס לשטח צבאי מאחר והשילוט לא היה ברור ולא שמע את המסוק חג מעל רכבו. בתום הדיון, השופט יריב בן דוד קיבל את עמדת הסנגורית והורה על שחרורו של אבו גרדוד לחלופת מעצר.
המשטרה לא השלימה עם השחרור והגישה ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שם התעקשה על הארכת מעצרו תוך הדגשת חומרת מעשיו. מנגד, עו"ד אדרי טענה כי האיש לא נכנס לשטח כדי לגנוב, אלא שמדובר ב"אירוע מתגלגל".
השופט אריאל חזק קבע כי הנאשם ידע היטב שהוא נוהג בתוך שטח אש. לאחר בחינת מכלול השיקולים ונסיבות האירוע, השופט הורה על שליחת הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות מבחן, בטרם תתקבל החלטה בעניינו. בינתיים הוארך מעצרו עד החלטה אחרת.
לאחר קבלת התסקיר, עניינו של אבו גרדוד הוחזר לבית משפט השלום בבאר שבע. התסקיר קבע כי "קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בייחוד בתחום הסמים". עם זאת, לאחר בחינת המפקחים, שירות המבחן המליץ לשחרר את הנאשם למעצר בית בדימונה.
התביעה התנגדה נחרצות להמלצות התסקיר, אך השופט בן דוד קיבל את ההמלצה ואת עמדת הסנגורית, והורה שוב על שחרור אבו גרדוד. לבקשת התביעה ניתן עיכוב ביצוע, והוגש ערר נוסף לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
לאחר טיעוני הצדדים, השופט המחוזי אריאל חזק קבע: "לאור אופי העבירות המיוחסות לנאשם וכמות הסם שהחזיק שאינה גדולה, ובעיקר לאור המפורט בתסקיר שירות המבחן בכל הנוגע לנאשם ובכל הנוגע להמלצה הסופית של שירות המבחן, מצאתי לנכון לקבוע כי היה מקום לאמץ את המלצות שירות המבחן ולפיכך אני קובע כי בית משפט קמא לא שגה כאשר הורה על שחרור הנאשם לחלופת מעצר".
חרף החלטת שחרור שנייה, התביעה לא מיהרה לוותר וביקשה עיכוב ביצוע להחלטת השחרור, על מנת לשקול הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. למרות זאת, בסופו של דבר המדינה חזרה בה ואבו גרדוד שוחרר בתנאים מגבילים.
