החוק לתיקון פקודת המשטרה המכונה חוק בן גביר עבר לפני זמן קצר בקריאה ראשונה בכנסת (20 דצמבר), ברוב של 63 חברי כנסת לעומת 53 מתנגדים.
ח"כ איתמר בן גביר אמר במהלך הדיון במליאה: "ההצעה הזו היא הצעה היסטורית שבאה לתקן פקודה מנדטורית מ-1926. התיקון שאנחנו מביאים הוא ברכה לדמוקרטיה, אבל אתכם הדמוקרטיה לא מעניינת כי אף פעם לא הייתם דמוקרטים. אתם אנשים חשוכים, לא ליברליים שלא מסוגלים לקבל דעות שונות, לא מתכתבים עם שיטת המשטר הדמוקרטית. אני הייתי בהלם שהיועצת המשפטית התנגדה לזה שאנחנו נכתוב שהמפכ"ל כפוף לממשלה. למי המפכ"ל כפוף? ליועצת המשפטית? לפרקליטות? רק במדינות משטרה המפכ"ל עובד ברשות עצמו או שהוא לא כפוף".
ח"כ מיקי לוי שבעבר כיהן כמפקד מחוז ירושלים, הגיב: "במקום להביא את ההצעה בדרך המלך, במקום להקים ממשלה ולאחר מכן להביא את החוקים האלה. מן הראוי שגם החוק הזה היה מגיע אחרי שהשר היה מתמנה, לומד את עבודתו. העיסוק הזה הוא איננו ראוי, זהו בליץ בלתי הגיוני".
שר הביטחון בני גנץ: "אל תעשו את המשטרה פוליטית, חלשה, ומסוכסכת".
השר לביטחון הפנים עומר בר-לב אמר במהלך הדיון: "בשבוע האחרון מופיעים בפני ועדת הכנסת המיוחדת מפכ"לים וניצבים בדימוס במשטרת ישראל. וכשהם רואים שמדובר במינוי של אדם מורשע בתמיכה בארגון טרור לתפקיד השר לביטחון הפנים, לגחמותיו של פוליטיקאי אשר גזענותו אומנותו ושערעור על יסודות המשטר הדמוקרטי הוא במשך שנים לחם חוקו – הם נחרדים. נחרדים, שמשטרת ישראל ניצבת בפני יד מאיימת דורסנית, חסרת אחריות וחסרת ניסיון, המבקשת להפוך את המשטרה לפוליטית, וככזו שלא תהיה כפופה לעיקרון הממלכתיות. גם בכירי המשפט הישראלי, מכהנים ולשעברים, מוטרדים עד מאוד מכך שהשר המיועד מתעקש להכפיף אליו את המפכ״ל באופן כזה, אשר יהפוך את המפכ״ל למריונטה הנשלטת על ידי השר".
החוק שכאמור מעורר מחלוקת מציע להסדיר את יחסי המרות והכפיפות בין מפכ"ל המשטרה ובין הממשלה והשר, בדומה לאופן שבו מוסדרים אלה בין הרמטכ"ל וצה"ל ובין הממשלה ושר הביטחון בחוק־יסוד: הצבא. החוק מציע כי המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, אך בצד זאת להדגיש כי לצד כפיפותו, המפכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון המשטרה, כשם שנקבע לגבי הרמטכ"ל בחוק־יסוד: הצבא.
על פי הצעת החוק, בסמכותו של השר לביטחון הפנים, או השר לביטחון לאומי, להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה. מדיניות זו תתייחס בין היתר לסדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה.
בנוסף, החוק מציע לקבוע התייחסות מיוחדת לנושא חקירות המשטרה, עקב רגישותו. מוצע כי בתחום החקירות יהיה השר רשאי להתוות מדיניות כללית, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפכ"ל והמופקדים במשטרה על נושא החקירות. סעיף זה נועד לאפשר לשר להנחות את המשטרה לתת קדימות לטיפול בעבירות מסוימות, כגון עבירות שהן בגדר "מכת מדינה".
בעקבות אישור החוק בקריאה ראשונה הוועדה המיוחדת תתכנס מחר להמשך דיונים להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית (21 דצמבר).
