עו"ד סאני שייקיס, נשואה לעדי (בעל חברה לייבוא וסחר) ואמא לשני ילדים, מאיה (13) ונועם (9), מתגוררים בנתניה.
החיים מאחורי המגפה?
"בעלי עדיין עובד כרגיל, כי המשבר לא פגע בפרנסתו. אני הרבה יותר בבית מאשר במשרד, יש ירידה בעבודה והמון דיונים בוטלו, מתקיימים רק דיונים שחוסים תחת התקנות לשעת חירום. דיוני מעצרים מתקיימים בזום או בטלפון, ובתי המשפט עובדים במציאות חדשה שלדעתי אפשר ליישם אותה גם בשגרה, מדוע צריך לטרטר עציר בחמש לפנות בוקר מבית הסוהר לבית משפט אם יש היום טכנולוגיה שמאפשרת לקיים דיון בזום? אני רואה הרבה החלטות שבהן בתי המשפט מקלים בתנאי השחרור, ומסתבר שזה לא סוף העולם. ישנם מקרים של עצורים שהוגש בעניינם תסקיר מבחן לא חיובי והם משוחררים למעצר בית בגלל משבר הקורונה, מכך אפשר ללמוד שעצור יכול להיות במעצר בית גם בימי שגרה".
ומעצר הבית שלך?
"מבלים עם המשפחה יחד בתוך הבית הרבה יותר זמן. השנה ניקיתי לפסח בטירוף, הבית מבריק. היה לי הרבה יותר זמן לעשות דברים שאני לא מגיעה אליהם. עשיתי סדר בכל הניירת והמכתבים במגירות, סידרתי את תמונות הילדות של הילדים ואת האלבום הדיגיטלי שלנו. בפסח אני תמיד מחדשת ומתחדשת, אבל השנה עד שהתעוררתי נסגרו כל החנויות, אז לצערי פחות עיצבתי השנה את הבית, אבל קניתי באינטרנט פרחים לחג וכיום הבית מלא בפרחים. אני אוהבת פרחים, זה עושה לי הרגשה טובה. אני מתרגשת מאופני הספינינג שרכשתי, והתחלתי לעשות שיעורי ספורט און-ליין".
איך הילדים?
"גדולים ועצמאים, לומדים בזום, משימות חובה ומשימות וולנטריות, כולל מפגשי זום עם המחנך. הבת שלי מאיה היא תלמידה מצטיינת שעושה את כל המשימות, כולל הוולנטריות. הבן נועם נראה כאילו הוא מבסוט מהמצב, עושה רק את משימות החובה, שר בקולי קולות את 'הכל אני יכול בחופש הגדול' ועסוק כל היום במשחקי און-ליין עם חברים, לכן בית הספר לא ממש חסר לו. למזלי הילדים שלי מסתדרים ביניהם, הם אחים שדואגים אחד לשני, ולאחרונה אפילו התחילו לעשות יחד פאזל של 1000 חלקים. בכלל, אצלנו במשפחה זמן איכות תמיד היה טאקי, די הפסקנו מזה בשנים האחרונות, והיום אנחנו שוב על טאקי ומשחקי קופסא… בדרך כלל אני גם מבשלת, אבל בעקבות המשבר השנה כולנו הכנו יחד סושי".
מה חיובי?
"קשה לומר שקרו דברים טובים כאשר אנשים מתים מהנגיף. אם נסיים את המשבר ונחזור לשגרה עם 50 אחוז מהתובנות של הסיטואציה – דיינו. אחת התובנות הללו היא, שהחומר הרבה פחות חשוב. המשבר היכה בכולם, ללא הבדלי מעמד ומוצא, כולם חשופים. יש יותר מדי הסחות דעת חומריות בשגרה. מישהו כתב בפייסבוק, שגם המרצדס וגם הטויוטה שלו עומדות בחניה ולא נוסעות. מקווה שאנשים יבינו שהדברים החשובים באמת הם הדברים הפשוטים בשגרה. צריך להעריך את הזמן עם הילדים ולא לרוץ סביב הזנב של עצמנו כדי להשיג עוד ועוד דברים חומריים. משהו קורה במקום הפרטי שלנו, משהו יותר שקט, ומפויס, אנשים בתוך משבר מתנהגים בצורה מסוימת, ואחריו בצורה אחרת".
השלילי?
"כמות התחלואה והתמותה, שזה חבל. אני לא אוהבת את כל הספקים שהעלו מחירים בצורה מטורפת, מכרו בקבוקי אלכוג'ל ב-50 שקל, מסכות ב-100 שקל, ביצים ב-30 שקל, מנצלים לרעה את המצב, אני לא אוהבת את המסחרה הזו. גם המרחק מההורים מאוד קשה לי, לא מספיקות השיחות ווטסאפ. חוץ מכל זה, אנחנו אוכלים הרבה, יותר מדי. וכמובן שאני לא שוכחת את האסירים, סגרו להם את הביקורים והחופשות, ביטלו למעשה את השחרור המנהלי".
איך נצא מהמשבר?
"מחוזקים".
מתי?
"נתחיל לצאת חודש מהיום, ולדעתי כבר לא נחזור ללימודים השנה".
פוליטיקה?
"עזוב אותי".
