זיכוי למיכל זגורי בתיק איומים: "אמירותיה לא חוצות את הרף הפלילי"

כמעט שבע שנים אחרי שהועמדה לדין, בית משפט השלום בבאר שבע זיכה את מיכל זגורי, גרושתו של ראש ארגון הפשע ניבי זגורי, מעבירת איומים על תושבת קריית גת (11 ספטמבר).

לפי כתב האישום שהוגש בעקבות חקירת שוטרי תחנת באר שבע, ב-28 ביולי 2017 התקשרה אל הנאשמת ק', שהיא ידידה של מכר של זגורי, וביקשה לדעת למי היא חייבת כספים על מנת שתוכל ללכת לאותם אנשים ולשלם.
בתגובה, כך נטען, זגורי שאלה מאיפה קיבלה את מספר הטלפון שלה ואף העלתה את המכר לשיחת ועידה.
המכר, תושב באר שבע, הכחיש שנתן ל-ק' את מספר הטלפון של מיכל.

מכתב האישום עלה כי לאחר כחמש דקות של שיחת טלפון בין זגורי לבין המכר, איימה עליו זגורי בכך שאמרה לו: "היא דיברה איתי לא יפה, בספר תורה… היא תשלם על זה ביוקר שר*** בת ז**ה". בהמשך השיחה אמרה: "לא תדבר אליי יפה? וואלה קמתי כמו אריה… אתה תראה מה יהיה לך עכשיו. תעדכן אותה ממני על הדיבור המסריח שהיא תשלם ביוקר".

בחלוף כחצי שעה, נטען, זגורי שבה והשמיעה איומים בפני המכר כשאמרה לו: "כדאי לך, לפני שאני נוסעת לקריית גת תתקשר אליה עכשיו, שתתקשר ותתנצל על איך שהיא התנהגה עכשיו… אני כבר לא צוחקת איתך… אתה חבר כבר לא יכול להיות".
בהמשך הוסיפה: "חלאס עם השטויות שלה, אני אבוא להורים שלה אני אגיד לה כל מה שאתה אמרת עליה שהיא ז**ה של כסף… אתה רוצה לסבך אותי… אני אסבך את אמא שלך יא חתיכת זבל'ה אחד… תקשיב טוב, אם היא לא שולחת הודעת התנצלות על זה שהיא בכלל חייגה אליי כי מה לי ולה… חבל לה על הזמן… הזבל'ה אפס הזאת…".

כתב האישום ייחס לזגורי עבירת איומים, והוא הוא התבסס על עדויות מעורבים ובעיקר על האזנות סתר שביצעה המשטרה לזגורי עצמה, ככל הנראה כחלק מהניסיונות להפליל את בעלה יניב.

יש לציין כי המשפט התעכב במשך כשלוש שנים, פרקליטה, עו"ד אורי בן נתן, ביקש לוודא סגירת תיקים אחרים בעניינה של זגורי, לצורך העברת התיק הזה להליך של הסדר מותנה.
ואולם, בפברואר 2021 הודיעה התביעה כי לאחר בחינת נסיבות התיק, ונסיבותיה של הנאשמת, התיק לא יופנה ליחידה להסדרים מותנים.
לבקשתה של זגורי, התביעה הגיבה על ההחלטה וציינה כי זגורי אמנם עומדת בתנאי הסף הפורמאליים להסדר מותנה, אולם ההחלטה נתונה לשיקול דעתה של התביעה, בהתחשב בשיקולים שונים. התביעה טענה בהקשר זה, כי בעניינה של הנאשמת קיימות נסיבות מחמירות וקיים אינטרס ציבורי בניהול התיק ובהרשעתה, ואין מקום להתערבות שיפוטית.
בנובמבר 2021 קבע השופט אבישי כהן כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של התביעה בהחלטתה שלא להעביר התיק להסדר מותנה, והתיק נותב להוכחות.

בהמשך ההליך, מעבר להכחשת האיומים, ההגנה העלתה טענות לפיהן האזנות הסתר בתיק אינן קבילות. בהמשך ויתרה ההגנה על טענות אלו והעלתה טענות מקדמיות שעניינן העדר עניין ציבורי בכתב האישום.
התביעה המשטרתית הדגישה בסיכומיה כי דברי הנאשמת עולים לכדי איום בהתאם למבחן האובייקטיבי, וכי אין הדבר תלוי "ברגישותו או אטימותו של המאוים".

בסיכומיו טען עו"ד בן נתן, כי "יש לזכות את הנאשמת מחמת הגנה מן הצדק נוכח הרדיפה, ההתעמרות ועינוי הדין שנגרם לה בשל התנהלות המאשימה".
כמו כן הוא טען כי לא הוכחו מעבר לספק סביר יסודות עבירת האיומים. לדבריו, לא ברור את מי ביקשה הנאשמת להפחיד או להקניט.
כמו כן טען הסנגור כי נגרם לנאשמת עינוי דין במשך למעלה משבע שנים.

השופטת צוריאל אמצה את טיעוני הסנגור וקבעה כי קיים ספק האם בדברי הנאשמת היא חצתה את "הקו האדום" המוביל לקיום יסודות עבירת האיומים. לפי השופטת, המסקנה הזו נובעת מהקשר החברי הקרוב בין זגורי לבין א', עליו אין חולק.
"המאשימה, למעשה, אינה מבססת את טיעוניה על גרסאותיהם של מי מהמעורבים אלא טוענת כי אמרות הנאשמת, כפי שנקלטו בהאזנות הסתר, עולות לכדי איום בהתאם למבחן האובייקטיבי שנקבע בפסיקה", ציינה השופטת בהחלטתה, "אשוב ואדגיש כי המאשימה אינה מייחסת לנאשמת כל כוונה או איום מרומז לפגוע בגופה או בשלומה של ק'. האיום המיוחס לנאשמת הוא איום על א' בפגיעה במערכת היחסים שלו עם ק' או עם אשתו בלבד".

לדברי השופטת, "אף אם אצא מנקודת הנחה כי בנסיבות מסוימות אמרות מעין אלו יכולות לעלות לכדי איום, על אף שמסופקני אם מדובר באיום לפגיעה באחד מהערכים המוגנים הנזכרים בסעיף העבירה, בנסיבות דנן, נוכח הקשר החברי הקרוב בין הנאשמת לבין א', משהאמרות נקלטו במסגרת האזנות סתר ובהעדר כל תלונה, לא מצאתי כי האמרות המיוחסות לנאשמת חוצות את הרף הפלילי הנדרש בעבירת האיומים".