בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר למדינה להמשיך לקדם תוכנית לבניית עשרות אלפי יחידות דיור במתחם תע"ש השרון – בשטח שבין הרצליה, רמת השרון והוד השרון, במקום בו שכנו מפעלי תעשייה צבאית.
אזור תע"ש השרון, הנקרא "מתחם קדמת השרון", מהווה את אחת מעתודות הקרקע האחרונות באזור. ברשות מקרקעי ישראל אומרים כי מדובר בתוכנית המקיפה שטח נרחב של כ-7,500 דונם, המייעדת שטחים לשימושים שונים, לרבות לטובת כ-23 אלף יחידות דיור למגורים, לתעסוקה, לשירותים, לתעשייה ולשטחים ציבוריים, חלקם פתוחים. בעבר שכנו במקום תעשיות צבאיות ועל כן הקרקע במקום מזוהמת בחלקה ברמות שונות. לאחר שנערך סקר מדגמי לעניין הזיהום, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה תוכנית מתארית מקומית נרחבת לאזור זה.
העתירות נגד קידום התוכנית הוגשו על ידי רשויות מקומיות גובלות – עיריות הרצליה ורמת השרון – ובין היתר גם על ידי ארגוני הגנת הטבע כגון החברה להגנת הטבע, וארגון אדם טבע ודין. העתירות הוגשו נגד ועדת משנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה, הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה מתחם תע"ש השרון, ורשות מקרקעי ישראל.
העותרות טענו כי החלטות ועדת המשנה לעררים והוועדה המחוזית אינן סבירות, שכן הן לא לקחו בחשבון כנדרש את הזיהום בקרקע ואת ההשפעה הסביבתית והתחבורתית של התוכנית.
במהלך הדיון בעתירות הסכימה רשות מקרקעי ישראל לשמוע מומחים מטעם העותרות ואף ביצעה בדיקות מדגמיות נוספות בנוגע לזיהום.
השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן ציינה, כי מדובר בתוכנית שתכנונה החל בשנות ה-90 של המאה הקודמת, והוסיפה: "לאור מורכבות התוכנית נמשכו הליכי התכנון שנים רבות, וניכרת העבודה הרבה והיסודית שהושקעה בה על ידי כל הצדדים והמעורבים".
השופטת עמדה על חשיבות הציפוף העירוני, המהווה את האיזון בין שמירה על שטחים פתוחים לבין שטחים לפיתוח, וקבעה כי הוועדות שאישרו את התוכנית "הלכו בדרך המלך בהתאמה לתכנון המחוזי והארצי… ומיישמות את הבסיס הרעיוני העומד מאחוריהן לגבי היחס הראוי בין שימור לבין פיתוח, בקרקע ששטחה גדול במיוחד הממוקמת במרקם עירוני במרכז הארץ".
השופטת הוסיפה כי במסגרת התוכנית נותרו שטחים רבים פתוחים וירוקים, כמו גם שבילי אופניים ואפשרות לתחבורה נקייה.
עוד נקבע בהחלטת בית המשפט, כי מאחר שמדובר בתוכנית מתאר, טרם ניתן להכין תוכניות בנייה ויש צורך בהכנת תוכניות מפורטות. לכן ניתן לדחות חלק מהבדיקות לשלב התכנוני, טרם שיווק הקרקעות.
עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, התייחס להחלטה: "מדובר בשטח שיש בו ערכי טבע רבים ועשרות אלפי עצים, והוא מהווה שריד אחרון לנופי השרון. לכן השאלה הגדולה היא איך מאזנים בין הצורך בשימור חלק משמעותי ככל הניתן מנופים אלו ובין הצורך שאין חולק עליו בתוספת יחידות דיור. העמדה שלנו, שלא התקבלה על ידי בית המשפט, היא שהאיזון הזה לא יכול היה להיעשות באופן תקין והוגן משתי סיבות:
הראשונה – העובדה שמוסדות התכנון קיבלו כהנחת מוצא את עמדת המדינה שללא אישור בנייה בהיקפים גדולים לא יהיה טיפול בזיהום הרב שבשטח, וזאת בניגוד לקבוע בחוק שעל המזהם לשלם כדי לטפל בזיהום. זהו שיקול זר שפגע בהחלטה.
והשנייה – העובדה שהמידע המלא בנוגע לערכי הטבע והעצים שבשטח, עוד לא נאסף בזמן שהתוכנית אושרה, ולכן לא ניתן היה להתחשב כמו שצריך בערכים אלה. נלמד את פסק הדין ונשקול לעתור לבית המשפט העליון".
