לבית המשפט המחוזי הוגש כתב אישום נגד חמישה נאשמים בהם עורך דין, שמכרו יותר מ-100 דירות וקיבלו עשרות מיליוני שקלים במקדמות מהלקוחות.
בין הנאשמים, דן עמדי, עו"ד נאור בשארי, אלון כהן ואליעזר סולומון.
הנאשמים, נטען, קיבלו עשרות מיליוני שקלים מיותר מ-50 לקוחות שהתלוננו במשטרת ההונאה בירושלים.
לקוחות אחרים שילמו סכומים נוספים אך לא התלוננו מאחר שבהתערבות רבנים הם קיבלו את כספם בחזרה.
לפי כתב האישום, אנשי הרשת הציעו דירות בירושלים והציגו אותם כנכסים שמשרד הביטחון מייעד למכירה לנכים במחיר זול משמעותית ממחיר השוק.
הלקוחות שילמו למתווכים מקדמות של מאות אלפי שקלים, מבלי שראו את הנכסים ובלי שפגשו את המוכרים. בכתב האישום מתואר כיצד הצליחו "המתווכים" לשטות לכאורה באופן שיטתי ברוכשים על בסיס מסמכים מזויפים של הטאבו – חלקם נפגשו במשרד עורכי דין. כאשר הלקוחות ביקשו לראות את הדירות, הוסבר להם שלא ניתן לבקר בהן אלא לראותן מבחוץ בלבד, כדי שלדיירים המתגוררים בהן בשכירות לא ייוודע כי ישנה הזדמנות לרכוש אותן במחיר מוזל. בפועל, הדירות שהוצגו היו בבעלות פרטית ולא היו כלל למכירה.
נאשם מספר 1 הוא פושט רגל מאז 2011, ואת מיליוני השקלים הוא העלים ללא דיווח לכנ"ר או לרשויות המס.
על פי כתב האישום, הוא ושותפיו עמדי, כהן וסולומון, העסיקו סוכנים שתפקידם היה איתור לקוחות פוטנציאליים. הסוכנים לא תמיד היו שותפים למרמה. כמומחה כביכול במכרזי נדל"ן הוא העביר לסוכנים רשימת דירות וקרקעות המיועדות לכאורה למכירה לנכים. קונים שהביעו עניין ברכישת הזכויות נדרשו לשלם מקדמה של עד 300 אלף שקל, ולתת גם שיק בנקאי על 10 אחוז מסך העסקה לטובת מינהל מקרקעי ישראל.
חלק מהפגישות נערכו בבניין קרית הממשלה בתל אביב, ליד משרדי המינהל (רשות מקרקעי ישראל). נציג מתחזה, לכאורה, של הרשות, הוצג ללקוחות והופיע עם תיקים ועליהם שמות הקונים וזיהוי הנכס. בשלב הבא, נטען כי זייפו מסמכים של המינהל או של עמידר, המעידים כי הזכות לקניית הנכס המוזל הועברה אל הלקוח.
כעבור זמן, כשהתברר כי בטאבו לא נרשמו הערות אזהרה על הדירות, הזמינו את הקונים ל"שיחות הרגעה" במשרד של עו"ד בשארי, בן 40 מאלעד, שתפקידו לפי האישום היה לסייע למצג השווא: הרוכשים שהחלו לשאול שאלות הוזמנו אליו, וקיבלו הסבר כי ההליך תקין, והרישום יושלם בתוך זמן קצר.
במסגרת הפגישות, נטען, הציג עו"ד בשארי מסמכים מזויפים שנראים כמסמכי עסקאות על דירות נכים, שהושלמו ונרשמו כחוק.
אחד הנאשמים, עו"ד נאור בשארי
לפי כתב האישום, עורך דין אחר שנכנס כשותף בחברה גילה כי מדובר בעסקאות מרמה והפסיק את פעילותו.
40 לקוחות מתוך 100 ששילמו מקדמות לנאשמים, כלל לא התלוננו במשטרה. אחד הסוכנים, שלא היה שותף למרמה, פנה לרבו כשהבין שהעסקאות לא מתקדמות. הרב זימן אליו את המוכרים וקצב מועד שלאחריו יוחזר הכסף אם העסקאות לא יושלמו.
בשני מקרים, לפי הנטען, השותפים הצליחו ללכת צעד נוסף, להשלים את זיוף המסמכים ולרמות גם את המינהל, כך שהדירות ש"מכרו" נרשמו בטאבו על שמות לקוחותיהם. אחת הלקוחות שערכה בדיקה באתר האינטרנט של רשם המקרקעין, גילתה כי הזכויות בנכס אכן הועברו על שמה, אך נרשם כי הן עברו בירושה. הלקוחה פנתה אל הנאשמים בדרישת הבהרה. לפי הנטען אלה, מצידם, לאחר רישום הזכויות, הפעילו מכבש לחצים על הלקוחה, וסחטו אותה באיומים בדרישה שתשלם את שארית התשלום על הנכס בגובה 800 אלף שקל, אחרת השיקים שמסרה יעברו לידי גורמים פליליים.
הנאשמים לא דיווחו על הכנסות בגובה 25 מיליון שקל לפחות, ונטען כי הלבינו אותן. רכשו בתשעה מיליון שקל קרקע בראשון לציון המיועדת לבית עלמין, באמצעות חברה שרשמו בכזב לכאורה, ואף גייסו שותף ששילם שני מיליון שקל עבור הזכויות להפעלת בית העלמין. את התשלום לבעלי הקרקע הם העבירו לכאורה באמצעות סכומי כסף במזומן לחשבונות של צ'יינג'ים שונים, שביצעו העברות בנקאיות אל המוכרים. כאשר התבקשו להציג תיעוד על מקור הכספים, נטען כי זייפו צוואה.
בבקשת החילוט שהוגשה עם כתב האישום, ביקשה המדינה לחלט את הקרקע של בית העלמין ובתים פרטיים של הנאשמים.
עו"ד אלי כהן
לנאשמים מיוחסות עבירות קבלת דבר במרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, העלמת הכנסות והלבנת הון ועוד. פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד נועה ברח"ד, ביקשה לעצור את שני הנאשמים להם מיוחסת עבירת סחיטה באיומים – עד לתום ההליכים. נטען כי חומר הראיות כולל הודאה של עמדי והקלטות וצילומים.
הנאשמים מיוצגים על ידי עו"ד אלי כהן ועו"ד איריס טוביאנה ממשרדו, שמסרו כי לאחר קבלת החומרים, יתייחסו לכתב האישום.
עמדי מכחיש כי הודה בעבירות וסנגורו עו"ד נדב גדליהו מסר: "המדובר בחומר חקירה רב. בשלב זה רב הנסתר על הגלוי. עמדי טוען לחפותו וכי לא ידע על היות מסמכי המקרקעין מזויפים, ככל שהיו כאלו".
