סעיף רצח לאב ושני בניו שדקרו למוות אדם שאיים עליהם באקדח

לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד הוגש כתב אישום נגד צחי (47), שליו (22) ואלמוג (25) גלאם – אב ושני בניו מנתניה – בטענה שרצחו את ירין מסילתי ב-11 בספטמבר.
כתב האישום מייחס לשלושה עבירות רצח באדישות בצוותא חדא ושיבוש מהלכי משפט.

תזכורת: הדיווח על הירי התקבל סמוך לשעה 21:00, אז הוזעקו כוחות מד"א ומשטרה לרחוב אלקלעי בנתניה. חובשים ופראמדיקים של מד"א דיווחו על צעיר מחוסר הכרה עם פציעות דקירה וללא סימני חיים, וקבעו את מותו של מסילתי (24).

החקירה הובילה למעצרם של חמישה חשודים, בהם קטין, ובזירה נתפס אקדח טעון שהיה ברשותו של מסילתי. מעצרם של החשודים הוארך מעת לעת, עד שהתגבשה תשתית ראייתית שהובילה את הפרקליטות להגשת כתב האישום, בעוד ששני חשודים נוספים שוחררו ממעצרם.

מחקירת המשטרה עולה כי בין מסילתי לבין הנאשמים קיימת היכרות שטחית. לפני מספר שנים התגלע סכסוך בין מסילתי לבין אלמוג גלאם. מהות הסכסוך אינה מוזכרת בכתב האישום מאחר שלא הוכחה מבחינה ראייתית, אולם ברחוב העברייני, בטח בנתניה, כבר מתרוצצות שמועות שונות הקשורות לכך.
מלבד זאת, יש לציין כי מספר שבועות לפני שמצא את מותו בתקרית האלימה, מסילתי נעצר בחשד שניסה לרצוח ביריות את אבי המשפחה צחי (14 ספטמבר). בכתב האישום מצוין כי כתוצאה מתקרית הירי הזו, בית המשפט הוציא צו הרחקה נגד מסילתי.

בכתב האישום נטען, כי בערב הרצח ישבו הנאשמים ובני משפחה נוספים, ביניהם נשותיהם וילדיהם, בחצר הבית. סמוך לשמונה בערב הגיע מסילתי על אופניים חשמליים לבית, כשהוא מצויד באקדח טעון בחמישה כדורים. הוא ירד מהאופניים, ניגש לשער הבית ודפק עליו. שליו היה זה שפתח את השער, מלווה באחייניתו בת הארבע, מבלי לדעת מיהו העומד מאחורי השער.

הפרקליטות טוענת כי בשלב זה היכה מסילתי את שליו באגרוף לפנים, ולאחר מכן כיוון לעבר פניו של שליו, ממרחק קצר, את האקדח הטעון. בתגובה, כך נטען, אחד מהנאשמים הצליח להדוף את מסילתי אל מחוץ לחצר הבית ולסגור את השער.
מכתב האישום עולה כי בשלב זה קפץ צח גלאם מעבר לחומה והיכה את מסילתי. שני בניו, כך נטען, הצטרפו לאביהם והיכו אף הם את מסילתי באמצעות חפצים, אגרופים ובעיטות בכל חלקי גופו.

לפי כתב האישום, במהלך המאבק דקרו הנאשמים או מי מהם את מסילתי באמצעות סכינים או סכין, ביניהם סכין שאורכה כ-15 ס"מ, בחמישה מקומות בגופו, ובכך גרמו למותו.
בסופו של המאבק, בעת שמסילתי שכב על הכביש דקור ומתבוסס בדמו, הוזעק למקום אמבולנס על ידי אחיו של צח. במהלך המאבק נפגעו קלות גם שלושת הנאשמים.

עוד עולה מכתב האישום, כי לאחר מכן השליכו הנאשמים את הסכין או הסכינים במקום שאינו ידוע, על מנת להעלים ראיות. שליו נכנס לרכבו והחל לנסוע מהמקום – לטענת הפרקליטות כדי להימלט – אולם שוטרת שהגיעה למקום ביקשה ממנו לעצור ולרדת מהרכב, ואילו הוא טען בפניה כי אין לו קשר לאירוע.

כתב האישום נגד הנאשמים הוגש לאחר חקירת היחידה ללוחמה בפשיעה במרחב השרון, ומתבסס על הגרסאות שלהם עצמם, לפיהן נאבקו במסילתי והיכו אותו. בתיק החקירה גם עדויות של עדי ראייה באשר להשתלשלות האירועים, כתמי דם בזירה ובגדי חלק מהנאשמים שהיו מוכתמים בדם.
זאת ועוד, חוות דעת של המכון לרפואה משפטית קבעה כי מותו של מסילתי נגרם כתוצאה מדקירה קטלנית, וכי על גופו ארבעה פצעי דקירה נוספים.

ביולי 2019 נכנסה לתוקף הרפורמה בעבירות המתה, כדי להבדיל בין עבירות המתה שונות. כך, החוק מכיר בארבעה סוגים של עבירות המתה, במקום שתיים שהיו עד אז (רצח והריגה).
יש לציין כי חרף הנסיבות המיוחדות של האירוע, בפרקליטות בחרו להאשים את האב ושני בניו בעבירה של רצח באדישות, שהעונש בצידה הוא מאסר עולם כעונש מרבי, אך לא מחייב. קטגוריה זו כוללת, למשל, מקרה של דקירה למוות במהלך קטטה, גם אם לא היתה כוונה להמית. התיקון לחוק גם מגדיר מחדש מהו "מאסר עולם": כאשר בית המשפט מרשיע בעבירת הרצח הבסיסית, הוא רשאי לקבוע כי העונש יהיה מאסר עולם, או לקצוב את העונש בשנים, ועד 30 שנות מאסר.

לצד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים, ממנה עולה כי באמתחתו של שליו הרשעה בעבירות הצתה, איומים ותקיפה, בגינה ריצה 14 חודשי מאסר ולחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה.
לבקשת סנגורם של הנאשמים, עו"ד ג'קי סגרון, הדיון בעניינם נדחה לצורך לימוד חומר הראיות ומעצרם הוארך עד להחלטה אחרת.
עו"ד סגרון מסר בתגובה: "מדובר בכתב אישום שלוקה בחוסר צדק וחוסר הגינות, אין חולק שמרשיי היו קורבנות לשני נסיונות התנקשות מצד המנוח. באירוע הראשון הגיע המנוח חמוש באקדח, ניסה לרצוח את אבי המשפחה ובנס ניצלו חיי מרשי ובאירוע נשוא כתב האישום שוב הגיע המנוח כשהוא חמוש באקדח וניסה לחסל את כל בני הבית, אלמלא מעצור בנשק ותושייתם של הנאשמים היו אלה נרצחים לעיני ילדיהם , זאת כמובן בהנחה והמנוח ברוב טובו היה מוותר על רצח הילדים. מרשיי נהגו בהגנה עצמית קלאסית וברורה בבחינת הקם להורגך השקם להורגו".