יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר, מהבולטים במחאה נגד המהפכה המשפטית, ויו"ר ועדת החוקה בכנסת שמחה רוטמן, מאדריכלי אותה המהפכה, מקדמים יחד מהלך משפטי פוליטי.
ח"כ רוטמן הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון חוק לשכת עורכי הדין, שכולל הארכת מספר הכהונות של יו"ר ועדת האתיקה ושל חברי הוועדה, שמוגבלים כיום לשתי קדנציות בלבד, ועד שמונה שנים.
הצעת החוק שהניח רוטמן במליאת הכנסת מבטלת את המגבלה על קדנציה שלישית, ותאפשר לראשי וחברי ועדת האתיקה להאריך את כהונותיהם ל-12 שנים.
צמצום הקדנציות בוועדת האתיקה הונהג כחלק מהגבלות שנועדו לצנן את ההשפעה הפוליטית בתחום האתיקה והדין המשמעתי, וכדי למנוע התערבות פוליטית באכיפת הדין. עם השנים נוספו בחוק מגבלות על מספר נבחרי הציבור (הפוליטיקאים) שיכולים לכהן בוועדות האתיקה, וגם מונו פרקליטים מקצועיים לניהול הקובלנות. הגבלת קדנציות ליו"ר הוועדה ולחברים היא כלי נוסף לשמירה על טוהר המידות באחת הוועדות המקצועיות הרגישות ביותר, בטח בשנים האחרונות בהן התרבו מאוד התלונות מהציבור לצד אינספור הסתבכויות של עורכי דין בפרשות שחיתות ועבירות פליליות.
בלשכה טוענים כי תיקון החוק נתפר כעת עבור אדם אחד בלבד – יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מנחם מושקוביץ, שכהונתו השנייה תסתיים באפריל 24', וכעת ברגע האחרון הקואליציה מבקשת לסדר לו קדנציה שלישית רצופה – בניגוד לחוק הקיים.
מושקוביץ הוא מראשי סיעת עורכי הדין החרדים, "אמונה במשפט", ומכהן כחבר ועדת האתיקה הארצית מ-2016 ויושב ראש הוועדה מ-2018. מושקוביץ היה בן ברית פוליטי של כל ראשי הלשכה האחרונים, ונבחר לראשונה לתפקידו על ידי לא אחר מאשר אפי נוה וסיעתו.
לקדנציה השנייה כבר נבחר מושקוביץ על ידי אבי חימי, וכעת עמית בכר מהקצה הנגדי לחימי ונוה כמובן, מעוניין אף הוא בבחירתו של מושקוביץ לקדנציה שלישית, גם אם המהלך מחייב שינוי החוק, לא עניין של מה בכך.
ובעודנו עוסקים בתפירת הארכת המינוי בלשכה, יצאה מלשכת שר הפנים ושר המשפטים אחר הצהריים הודעה מיוחדת המבשרת על מינויו של עו"ד מושקוביץ לתפקיד משפטי בכיר נוסף (28 פברואר).
שר הפנים משה ארבל מש"ס ושר המשפטים יריב לוין הודיעו על מינויו של מושקוביץ כאב בית הדין למשמעת לעובדי הרשויות המקומיות.
מינוי טרי, שמדגיש את עומק קשריו הפוליטיים של מושקוביץ, שמעכשיו יחלוש גם על בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות ומשרד הפנים, וגם על ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין.
מקורביו של עו"ד מושקוביץ טוענים כי אין סתירה בין התפקידים, שהרי מדובר במערכות שונות. עם זאת קיים קשר אחד מובהק: קישוריו הפוליטיים של היו"ר.
מושקוביץ אינו זר למערכת הפוליטית: מזה שנים שהוא משמש כיועץ משפטי לסיעת "דגל התורה" בראשות ח"כ משה גפני, אחת הסיעות המרכיבות את רשימת "יהדות התורה" בכנסת.
מושקוביץ משמש גם כנציג המפלגה החרדית בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת. וזו רשימת תפקידים חלקית.
נימוקים מוזרים
מעיון בהצעת החוק של ח"כ רוטמן לתיקון חוק לשכת עורכי הדין, עולות הנמקות די מוזרות לצורך בהארכת הקדנציות ליו"ר ועדת האתיקה המכהן מ-2016. בדברי ההסבר נכתב שאין מקום לקיים בחירות ליו"ר הוועדה "במהלך המלחמה", והארכת הכהונה תמנע בחירות.
מדובר בהנמקה תמוהה על רקע הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו אתמול, וכן העובדה שהמועצה הארצית, הגוף שבוחר את חברי ועדת האתיקה, קיים רק לפני שבוע בחירות לתפקיד נציגת הלשכה בוועדה למינוי שופטים.
המועצה בחרה במועמדת של עמית בכר, עו"ד יונית קלמנוביץ, והמלחמה לא עיכבה את הליך הבחירה.
לרוטמן יש נימוק נוסף להארכת הכהונות בגוף הכי רגיש בלשכה. לטענתו, היא נדרשת עקב ריבוי התלונות נגד עורכי דין מהחברה הערבית שהתבטאו ברשתות החברתיות בתמיכה בטרור על רקע טבח 7 באוקטובר. רוטמן טוען, כי על רקע ריבוי הפניות יש חובה לשמר את הידע הייחודי ודרוש "טיפול יעיל ורציף", מה שמונע לכאורה את החלפת יו"ר הוועדה. זאת, למרות שבוועדת האתיקה חברים רבים שכהונתם לא תסתיים ב-2024.
הקשר החרדי
השושבין הנוסף לאירוע הוא עו"ד יוסי ויצמן, ראש סיעת עורכי הדין החרדים בלשכה, פוליטיקאי מיומן שיודע לזהות הזדמנויות. בעשור האחרון ויצמן ידע לזהות בכל מערכת בחירות את "הסוס המנצח", כולל לפני הבחירות האחרונות כאשר הפתיע עם החבירה לנציג "השמאל", עמית בכר, לרבות התמזגות סיעתו ברשימת בכר למועצה. סביר להניח, טוענים יודעי דבר, כי הארכת המינוי של עו"ד מושקוביץ, שותפו הפוליטי מזה כעשור של ויצמן בסיעה החרדית, היא חלק מהסכמות אליהן הגיעו טרם הבחירות, אף שהדבר מוכחש בתוקף על ידי שני השותפים, ויצמן ובכר.
בכר מסר ל"פוסטה" בתגובה, כי "עו"ד מנחם מושקוביץ הוא יו"ר ועדת אתיקה מצוין, מסור, נבון, ענייני וערכי. עו"ד מושקוביץ מסיים את הקדנציה במהלך חודש אפריל. טרם הודעתי במי אתמוך כיו"ר הוועדה הארצי בקדנציה הבאה".
גורמים בסביבת ראש הלשכה בכלל אומרים כי הם אינם רואים סיבה מדוע לא יושווה מספר הקדנציות של יו"ר ועדת האתיקה למספר הקדנציות המרבי, העומד על שלוש, בוועדות סטטוטוריות אחרות כמו למשל ועדת ההתמחות.
תכלית ראויה?
בהקשר זה, שותפיו האידאולוגים המובהקים של בכר למאבק ברפורמה המשפטית, זועמים על ראש הלשכה. שותפיו מסיעת השמאל "לתכלית ראויה", אשר פעלו לבחירתו, שמעו ממנו כי הוא תומך במתן קדנציה שלישית ליו"ר ועדת האתיקה שנבחר בימי נוה, והביעו התנגדות נחרצת למהלך.
"לתכלית ראויה" היא סיעה די קטנה בקואליציה של בכר בלשכה, אך היא מהווה קול אידאולוגי בולט. בניסיון לסכל את המהלך של רוטמן, ולדבריהם גם של בכר, פנתה הסיעה במכתב ליועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, ועל המכתב חתמו חברי הסיעה, ביניהם:
פרופ' חגית לרנאו לשעבר המשנה לסנגור הציבורי הארצי
עו"ד דן יקיר לשעבר יו"ר האגודה לזכויות האזרח
עו"ד דניאל חקלאי
עו"ד מיכל גורן
עו"ד ידין עילם
עו"ד קרן שמש פרלמוטר
עו"ד שרון ציונוב
עו"ד ד"ר עמית גורביץ'
"הצעת החוק עורכת שימוש ציני במצב המלחמה בו מצויה ישראל", כתבו חברי הסיעה במכתבם התוקף את הצעת החוק להארכת הקדנציות בוועדת האתיקה. לטענתם, "זו חקיקה פרסונלית אשר נתפרה לצרכיו של אדם אחד – יו"ר הוועדה העומד לסיים את שתי כהונותיו", ועל כן היא אינה ראויה.
"לא בכדי בלשכת עורכי הדין קיימת מגבלת כהונה על מי שעוסק באכיפת הדין, וזאת בשל הכוח הרב של ועדת האתיקה ושל היושב בראשה", כתבו חברי הסיעה. "הגבלות כהונה נהוגות גם ביחס לגורמי אכיפת החוק במדינה כמו היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט מחוז ופרקליט מדינה והמקובל הוא קדנציה בת שבע עד שמונה שנים".
חברי הסיעה טוענים כי תיקון החוק עבור מושקוביץ לכאורה, "פוגע פגיעה אנושה בזכות לבחור ולהיבחר ובשוויון הסיכויים של מועמדים בבחירות לוועדה… השימוש במלחמה כאצטלה להכשרת תיקוני חקיקה מעורר תחושה קשה של זילות האירועים הקשים לצרכים פוליטיים".
בין קפלן לכיכר גורן
ח"כ שמחה רוטמן מתכוון לקדם את תיקון החוק בהליך בזק יחד עם שר המשפטים יריב לוין. כבר ביום ראשון הקרוב תובא ההצעה לאישור ועדת השרים לחקיקה על מנת שהקואליציה כולה תאשר תמיכה, לקראת קריאה טרומית והמשך מסלול חקיקה מזורז, אשר נראה על פניו כמתואם עם בכר.
למרות שכהונתו השנייה של מושקוביץ מסתיימת כבר בחודש הבא, אפריל 24', ראש הלשכה עדיין לא קבע מועד לבחירת יו"ר ועדת האתיקה הארצית, והבחירה מתעכבת בהמתנה לתיקון החוק שאמור לתפור את המשך מינוי היו"ר המכהן.
שותפיו המקוריים של בכר בשמאל טוענים כי מדובר במהלך ציני והפוך להתחייבויותיו.
עד כמה גדול המרחק בין עו"ד מושקוביץ להשקפתו האידאולוגית של עו"ד עמית בכר, מסמלי המחאה נגד הממשלה? על כך יעיד הסיפור הבא:
ב-2017, על רקע חקירות המשטרה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נערכו בכל מוצאי שבת הפגנות המוניות בכיכר גורן בפתח תקוה סמוך לשכונת מגוריו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
אלפי פעילי שמאל התאספו בכיכר בכל שבוע במחאה נגד מנדלבליט שלטענתם עיכב את החקירות.
סגן ראש עיריית פתח תקוה צדוק בן משה, באמצעות עו"ד מנחם מושקוביץ, פנה למשטרה ודרש להרחיק את פעילי השמאל מהכיכר המרכזית בטענה שהם מפריעים ומהווים מטרד לתושבי העיר.
בשלב מסוים המשטרה נענתה לדרישה של בן משה ועו"ד מושקוביץ, והחליטה להרחיק את מפגיני כיכר גורן שעתרו לבג"ץ.
שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה אסתר חיות קיבלו את עתירת פעילי המחאה, דחו את עמדת משטרת ישראל ועו"ד מושקוביץ, וקבעו שהמשטרה אינה רשאית לאסור על קיום מחאות בכיכר הציבורית, ואף אינה רשאית להגביל את מספר המשתתפים, או לדרוש קבלת רשיון להפגנות , נוכח מעמדה הרם של הזכות להפגין "לטובת שמירה על שלטון החוק ועל טוהר המידות בישראל".
פעילות ציבורית
למושקוביץ משרד עורכי דין גדול בירושלים העוסק בתחום האזרחי-מסחרי ובענייני נדל"ן. לצד פעילותו בלשכה, עו"ד מושקוביץ מפרסם בשנים האחרונות את פעילותו הציבורית.
במשך מספר שנים הוא היה חבר הנהלת ארגון זק"א. בספטמבר 2021 לאחר התפטרותו של יהודה משי-זהב בעקבות התחקירים על הטרדותיו המיניות, עו"ד מושקוביץ מונה כיו"ר זק"א, אך לאחר חודשיים בלבד הוא הודיע על פרישתו מהתפקיד היוקרתי וטען כי שימש כראש הארגון באופן זמני בלבד.
מספר גורמים בלשכת עורכי הדין סיפרו כי עו"ד מושקוביץ התהדר בפניהם בעל-פה גם בחודשים האחרונים בתואר של יושב-ראש ארגון זק"א, למרות שעל פי הפרסומים פרש מתפקיד זה לפני שלוש שנים, וגם לפי אתר זק"א והדיווח לרשם העמותות, שמו של מושקוביץ אינו מופיע כבעל תפקיד.
יש לציין כל פניות "פוסטה" למושקוביץ בניסיון לברר עניין זה ואחרים, נענו בהתעלמות מוחלטת.
"יושב ראש ועדת אתיקה מצוין"
גם על תפקודו של של מושקוביץ בלשכה, ישנן השגות.
מעבר לקביעת מדיניות ואכיפת כללי האתיקה על עורכי הדין, עו"ד מושקוביץ אינו מתנזר מעיסוקים פוליטיים, בין אם כיועץ משפטי ובין כדמות פוליטית מעורבת, בלשכה ומחוצה לה. עיסוקיו אינם עוברים על החוק, ובכל זאת הם מעוררים שאלות.
בלשכה, מושקוביץ הוא כאמור מראשי רשימת "אמונה במקצוע" עם עו"ד ויצמן, השולחת נציגים למועצה הארצית ולוועדי המחוזות.
לפני כשנה, יו"ר ועדת האתיקה מושקוביץ הודה בתצהיר שנתן לבית משפט, כי היה מעורב בניסוח טיוטת הסכם קואליציוני בין הסיעה שלו, הסיעה החרדית, לבין יו"ר מחוז ירושלים אשר אקסלרד ערב בחירות 2019. בעודו מכהן בתפקיד המחייב של יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מושקוביץ ניהל את המו"מ הפוליטי אשר עסק בחלוקת תפקידים, תקציבים, סמכויות וכיבודים.
את הסיפור חשף היריב הפוליטי שלהם, עו"ד אבי שינדלר, שעמד בראש סיעה אחרת של עורכי דין דתיים ולאומיים במחוז. שינדלר עתר לבית משפט המחוזי נגד אקסלרד, יוסי ויצמן, ומושקוביץ ושותפם דאז עו"ד אברהם אטיאס. הוא דרש לחשוף את ההסכם הקואליציוני שלטענתו הוסתר במחשכים בניגוד לחוק המחייב פרסום הסכמים קואליציוניים ערב בחירות.
אקסלרד והסיעה החרדית הכחישו קיום הסכם שכזה, אך במסגרת ההליך המשפטי שינדלר חשף את טיוטת ההסכם בין הסיעות, שהגיע לידיו. בטיוטה הבטיח ראש מחוז ירושלים לסיעה של מושקוביץ מינוי יושבי ראש מטעמם בוועדות המחוז, מינוי גזבר המחוז, קובלים ודיינים מטעמם בדין המשמעתי, קבלת החלטות משותפת על קליטת ופיטורי עובדים במחוז ותקציב שנתי לפעילות הסיעה.
עו"ד שינדלר טען כי חלק מההסכמות על תמיכה בבחירות בתמורה לג'ובים ומינויים פוליטיים מנוגד לחוק, וגם הסתרת ההסכם לכאורה אינה חוקית.
אקסלרד, ויצמן ומושקוביץ טענו בכתבי ההגנה ובתצהיריהם, כי מדובר בטיוטת חוזה שלא נחתם, אולם אישרו כי הטיוטה אותנטית ומשקפת משא ומתן שהתנהל.
אחד הסעיפים הבעייתיים שנדונו בטיוטה קבע, כי צד אשר יפר את ההסכם הקואליציוני הנרקם ייתבע בדין משמעתי, ותוגש נגדו קובלנה של ועדת האתיקה.
עו"ד מושקוביץ כאמור אישר בתצהיר לבית משפט כי הוא ניהל את אותו משא ומתן עם ראש המחוז, אך לדבריו הטיוטה לא נחתמה כהסכם מחייב.
עו"ד מושקוביץ לא השיב כלל לפניות של "פוסטה" על הנושאים שעלו בכתבה, ביניהם השאלה על ניגוד העניינים לכאורה בין תפקידו כיו"ר ועדת אתיקה המופקד על אכיפה ללא משוא פנים, לבין ניהול משא ומתן קואליציוני, שאחד מסעיפיו עוסק בסנקציות על הפרת ההסכם באמצעות הגשת קובלנות בוועדת האתיקה.
