המועצה הארצית לתכנון ובנייה הודיעה כי החליטה לקדם את תוכנית המתאר הארצית למפרץ חיפה (תמ"א 75, הידועה גם בשם "שער המפרץ") ולהעבירה להערות הוועדות המחוזיות (3 ינואר).
לפי המועצה הארצית, התוכנית "תאפשר הקמת כ-120 אלף יחידות דיור בתחומה, הקמת שטחי תעסוקה בהיקף של כחמישה מיליון מ"ר, מבנים ציבוריים בהיקף של כשלושה מיליון מ"ר, 6,000 דונם שטחי פארק מטרופוליני ונחלים, כ-1.5 מיליון מ"ר למסחר וכן בתי מלון מסוגים שונים".
המשמעות של התוכנית המדוברת היא דרמטית, על הנייר היא מיועדת לחסל את אזור התעשייה המזוהם והמפוייח בין צלע ההר המזרחי של חיפה לבין הקריות, מה שידוע בשם הצ'ק פוסט, או המפרץ, שבו יש אינספור מפעלים, בתי הזיקוק הידועים והמפעלים הפטרוכימים. לפי התוכנית, האזור שנתן לחיפה את הכינויים המיתולוגים שלה, "עיר הפועלים" או "חיפה האדומה", אמור להפוך לאזור מגורים ומסחר נקי ואסתטי – האם יש לכך היתכנות מעשית?
בהודעת דובר שפורסמה מטעם המועצה הארצית נמסר עוד: "בדיון בו נשמעו ההתייחסויות כלל הגורמים הרלוונטיים בהם נציגי הרשויות המקומיות, נציגי הארגונים הירוקים וכן נציגי בעלי העניין השונים. הוצגו למועצה מסמכי תכנית המתאר שמטרתה שינוי פני מפרץ חיפה, קביעת תמונת העתיד והתוויית מדיניות תכנון עדכנית ובת קיימא במרחב זה… מדובר בתוכנית שהינה חלק ממהלך תכנוני מורכב שמטרתו לענות על הסוגיות התכנוניות הכלולות בהחלטת הממשלה ולהוות בסיס לתכנון מפורט, לרבות היערכות משק האנרגיה בטווח הארוך וניהול נגר בראייה אגנית".
עוד נמסר, כי "התוכנית מחליפה את תוכנית המתאר המחוזית בתחומה ומתווה יצירת חיבור אורבני רציף בין הקריות לעיר חיפה, פרישה מאוזנת של ייעודי קרקע למגורים, תעסוקה ושימושים מטרופולינים, לרבות פארק מטרופוליני ושטחים פתוחים לאורך הנחלים, חיבור בין אזורי המגורים לחוף הים ולמוקדי התעסוקה באזור וכל זאת במטרה לחזק את מטרופולין חיפה ולשפר את איכות החיים של תושבי האזור… במסגרת ההחלטה, המועצה הארצית הנחתה את הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה וצוות התכנון להמשיך ולקיים את פגישות העבודה עם ראשי הרשויות המקומיות בתחום התוכנית".
מנכ"ל מינהל התכנון במועצה הארצית, רפי אלמליח, מסר: "מינהל התכנון ממשיך בקידום התוכנית לפינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה, בהתאם להחלטת הממשלה, והיום עושה צעד חשוב נוסף במימוש החלטה זו… מדובר בתוכנית בעלת חשיבות לאומית למשק הישראלי, שתתרום לשיפור איכות חיי התושבים מטרופולין חיפה בכלל והעיר חיפה בפרט, ותיתן מענה להיצע יחידות דיור בתוך המרקם העירוני".
גם מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, הוציא הודעה מטעמו: "מדובר בהישג ונדבך נוסף ומשמעותי המניח את היסוד לפינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה, הקמת מרחב מטרופוליני אורבני חדש באמצעות תכנון מאוזן למגורים, תעסוקה ומסחר בהיקפים גדולים ושיפור משמעותי באיכות חיי תושבי הסביבה. עינב רינגלר, מנהלת אגף בכיר תכנון ברשות מקרקעי ישראל, הודתה למועצה הארצית והדגישה כי מדובר באבן דרך משמעותית בחשיבותה במסגרת קידום תכנית מפרץ חיפה ובשלב נוסף בדרך ליצירת מערך נרחב של שימושי קרקע אורבניים ומטרופוליניים אשר יחדש את פני המרחב כולו".
עם כל הכבוד לאופטימיות השופעת מצד המועצה הארצית ורמ"י, יש גם מתנגדים לתוכנית. אחת מהמתנגדים העיקריים היא ראשת עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם.
במקצועה, קליש רותם היא אדריכלית ומתכננת ערים. הדוקטורט שלה עסק בנושא תכנון המרחב הציבורי. בעבר היא ניהלה את אחד ממשרדי האדריכלים הגדולים בארץ לתכנון ערים. "הייתי מאוד רוצה שכל המזהמים יעופו ממפרץ חיפה", אמרת קליש רותם בראיון לאתר "פוסטה" אך מוסיפה: "אבל אני יודעת שלא מתכוונים להעיף אותם אלא להקים סמוך לשם נמל דלק ורציף לשינוע כימיקלים".
לטענת קליש רותם, המדינה מתכוונת להפוך את מפרץ חיפה ממקום שבו מזקקים דלק כפי שקורה היום, למקום שבו מאחסנים דלק. לדבריה, מתוכנן לקום בחיפה נמל חדש שיאפשר הכנסת הרבה יותר מפעלים מסוכנים ומזהמים. "בפועל לא ניתן להקים במקום יחידות דיור מאחר והקרקע מזוהמת", היא אומרת, "חיפה והקריות נושאים בנטל מאחר וחלק ניכר מהמפעלים המזהמים ממוקמים במפרץ חיפה, והמרכזי שבהם הוא בז"ן (בית הזיקוק לנפט). כל מקום בארץ צריך לאחסן את החומרים שמשרתים את התושבים שלו. אבל חיפה שילמה מחיר מאוד יקר במשך 75 שנה, כתוצאה מכך שבמפרץ חיפה אוחסנו חומרים מזהמים מכל הארץ. לא יתכן שנישא על הכתפיים שלנו את העול".
אולי המועצה הארצית מנסה לפתור את הסוגיה עם תמ"א 75?
"זו עטיפה יפה, כאילו משדרגים את המפרץ".
רק עטיפה יפה? אולי באמת יקימו שכונות מגורים באזור המפרץ.
"אם יהיו יחידות דיור הן יישבו על קרקע מזוהמת. כל האדמה באזור המפרץ מזוהמת בגלל שיש שם צינורות ישנים שבמשך שנים דלפו מהם חומרים רעילים. האדמה רוויה ברעל. הייתי בישיבת המועצה הארצית, והדברים לא ברורים לנו: "איך מאשרים 120 אלף יחידות דיור בלי לבדוק את הקרקע?! הייתי שותפה בפרויקט באמסטרדם – שבו היו תנאים דומים לזה של המפרץ – שם לקחו קרקע וניקו אותה. אבל לנקות קרקע זה פרויקט הנדסי מורכב, ואין גורם בארץ שיודע לעשות פרויקט בסדר גודל של מפרץ חיפה.
"אם הם מתכוונים להקים שכונות חדשות ליד מפעלי דלק, מי שיבוא לגור בהן הם אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך, ואז זה יהיה סלאמס", אומרת קליש רותם, "אולי זו אופציה לכיסוי הקמת נמל הדלק. זה כמו שמכניסים לגרון תרופה מרה, צריך מיץ פטל כדי לבלוע אותה, יחידות הדיור הן מיץ הפטל של המפעלים המזהמים כדי שנוכל לבלוע את הגלולה המרה".
האם בז"ן יפונה? ואם כן, לאן?
"אומרים שעומדים לסגור את בז"ן. אבל בז"ן לא יודעים שעומדים לסגור אותם. בדף הפייסבוק שלהם הם רק אומרים שהם ממשיכים. אף אחד לא מתכוון לחוס על חיפה. פשוט צריך לעדכן את מה שאמור לקרות במפרץ חיפה, נמל דלק ענקי חדש, אז עוטפים הכל בסיפור יפה".
מה לדעתך צריך לקרות במקום?
"אמרתי במועצה: יש שתי לקונות שלדעתי זה מחדל. אין שום אמירה או בדיקה של ניקוי קרקע ואין התייחסות לתפרוסת של מפעלי האנרגיה. איך מאשרים תוכנית של מפרץ בלי לראות את תפרוסת האנרגיה הארצית? אני רוצה לוודא שחיפה לא תמשיך לשאת בנטל ולא תשלם את המחיר. הנטל צריך להתחלק באופן שווה. חיפה לא צריכה לשלם מחיר כבד. זה רגע היסטורי, כי אם מקימים את כל התשתיות הללו של נמל דלק וכימיקלים – זה יישאר לעוד 80 שנה".
איך תיאבקי בזה?
"התהליך רק התחיל, כשנכנסתי לתפקיד ראשת העיר, בתי הזיקוק רצו להקים תחנת כוח ובסוף הם לא הקימו. אני יודעת לעכב. אני בודקת הרבה אפשרויות, יש גם בתי משפט".
במועצה הארצית לתכנון ובנייה בחרו שלא להגיב לטענות.
צודקת ראשת העיר,במקרה זה.לא כדאי לבנות על אדמה מזוהמת.וחוץ מזה כמה פינוי בינוי .יש בעיר בקושי..בינתיים רק קרית אליעזר.חיפה רוב העיר אנטיקה.מכרתי לפניי שנתיים ברחוב ל יד לבנים.דירה בת 80.מפניי שאין פינוי בינוי.(היום מצטער שמכרתי).הטופוגרפיה (הר,מישור),בעייתיתבחיפה.אני קניתי במכרז בלי לראות.ההיתי המתמודד היחיד.מדרגות לעלייה לדירה כמו 'החומה הסינית'.עקצה אותי ערביה ציעירה התייאשתי ומכרתי.בדיעבד טעות הייתי נועל עד שהיו הורסים ומקבל דירה חדשה מול הים.(קראתי שחברת רייסדור לקחה את הרחוב לפינוי בינוי)