
סגן השר לביטחון הפנים, ח"כ גדי יבורקן (ליכוד) יוזם מהלך שיוביל לסגירה של כלא אופק, בית הסוהר היחיד לקטינים בישראל.
סגן השר, שקיים בתחילת חודש יולי סיור בבית הסוהר, הגיע למסקנה שקטינים לא צריכים לשהות כלל בבתי כלא. ב-19 יולי הוציא השר מכתב שהופץ לתקשורת ובו הוא כתב את עמדותיו בקצרה: "לאחר סיור בכלא אופק קיימתי סבב פגישות עם גורמים במשרד לביטחון פנים, עם מומחים בתחום הנוער והמשפט, שופטי עליון לשעבר, שרי משפטים לשעבר, אנשי אקדמיה ומשטרה – כולם תמימי דעים כי כליאה אינה הפתרון לעבריינות נוער. במשך עשרות שנים ראו הרשויות במדינה בכלא אופק כעובדה מוגמרת – לא עוד. אפשר וצריך לחפש חלופות שייטיבו עם בני הנוער והחברה בכללותה, ויאפשרו לבני הנוער שיקום מוצלח. אמשיך לקדם את הנושא עד למציאת פתרון".
כלא אופק נוסד בסוף שנות התשעים, על בסיס מה שהיה פעם כלא תל מונד הזכור לשמצה, על שום היותו מאז שנות השישים מדגרה לאלפי עבריינים צעירים אשר הגיעו ממחוזות ישראל השנייה – שכונות העוני ועיירות הפיתוח. למעלה מ-90 אחוז מהם המשיכו במסלול של עבריינות חמורה וריצו שנים ארוכות במתקני הבוגרים של שירות בתי הסוהר. כלא תל מונד היה בית סוהר אלים ביותר, מוצף בסמים, סחיטת דמי חסות ועבירות מין למכביר. צמחו בו העבריינים הכי מסוכנים, כאלה שניהלו את הסוהרים והאסירים, והפכו לעברייני רכוש וסמים, מנהיגי כנופיות פשע מסוכנות וראשי ארגני פשיעה בינלאומיים. פורץ הכספות הירושלמי הנודע, יצחק דרורי, הנציח את חיי הכלא של נעוריו ברב המכר שלו "המוח".
החל משנת 2001 בית הסוהר שינה את שמו לכלא אופק, ומתפקד ככלא עצמאי, סוג של אקס טריטוריה במסגרת שירות בתי סוהר. שוהים בו כ-120 כלואים בלבד, כולם קטינים ומרביתם עצורים עד תום הליכים בעבירות חמורות. אוכלוסיית השפוטים הידלדלה מאוד ביחס לשנים השחורות ההן.
סגן השר, שלא הכיר את המציאות הקודמת של בית הסוהר לנוער היחיד במדינת ישראל, לא הציג פתרון יישומי או משנה סדורה לרעיון שלו, אולי בעתיד. מלשכתו של שר הבט"פ אמיר אוחנה נמסר בתגובה כי, "נושא הנוער נמצא תחת אחריותו של סגן השר, והעבודה נעשית בתיאום מול השר ובשיתוף פעולה מלא". בינתיים, דבריו של סגן השר יבורקן מעוררים ביקורת קשה בעיקר בקרב בעלי המקצוע אשר עוסקים בטיפול באסירים כל ימי השנה, עובדים סוציאלים, קרימינולוגים, מטפלים שיקומיים, ואפילו עורכי דין.

נפגעי עבירה – לא יהיה
פרופ' עו"ד דנה פוגץ, מומחית לזכויות נפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו טוענת בשיחה עם אתר "פוסטה" כי סגן השר מנותק מהמציאות ולא רואה בכלל את הנפגעים: "מדובר בנערים שפגעו בצורה מאוד קשה באחרים. מי שביצע משהו רע, מגיע לו עונש, זה עיקרון התגמול. אינטרס השיקום לא גובר בכל מחיר. לכן אני ממליצה לגדי יברקן ללמוד את הנושא שוב".
פרופ' פוגץ' מדגישה כי לכלא אופק מגיעים נערים שבצעו עבירות מאוד חמורות או נערים שהם עבריינים חוזרים. "מערכת הענישה לנוער היא מערכת מאוד שיקומית. ברירת המחדל היא לא לשלוח בני נוער לכלא אופק, תמיד מנסים לשלוח אותם קודם לחלופות כמו למעונות נעולים… לכלא אופק מגיע מי שפגעו פגיעה מינית, ומי שהרגו אנשים.
"אם למשרד לביטחון פנים יש כסף להשקיע, עדיף שישקיעו אותו בנפגעי עבירה. לכלא אופק מגיעים עבריינים! ברגע שקוראים להם ילדים כפי שסגן השר קורא להם, זו תחבולה לשונית שנועדה לעורר אמפטיה והזדהות. זו טקטיקה ידועה בקרב סניגורים של קטינים".

קרימנולוגית שיקומית – רעיון הזוי
דנה קייזר, קרימנולוגית ומנהלת "מרכז התחלה חדשה" מבקרת אף היא את דברי סגן השר, "סגירת כלא אופק זה רעיון הזוי". קייזר מספרת שכאשר הגיעה לראשונה לכלא אופק (עוד כשהיה כלא תל מונד) הוא היה הרבה פחות טוב מאשר היום, "ב-20 השנים האחרונות יש שיפור גדול… כלא אופק נבנה מתוך ראיה של חוק הנוער שהוא לא חוק העונשין. בשנים האחרונות הובאו אלמנטים שיקומיים לכלא, כמו הצופים, ופינת החי.
"סגן השר בעיני לא רואה את התמונה הרחבה משום שהחלופות למצער לקטינים ניתנות בידי רשות חסות הנוער של משרד הרווחה והשירותים החברתיים שהולכת ומצטמצמת. זה גוף (רשות חסות הנוער) שסובל מקיצוצים ניכרים. עד שסגן השר לא ילמד את תחלואי משרד הרווחה, ואת המצוקה הקיימת סביב פתרונות של שיקום לנוער עבריין, רצוי שלא ימהר לסגור בתי סוהר".

מומחה לטיפול בהתמכרויות – אין אלטרנטיבה שיקומית
יעקב אילוז, מנכ"ל "בית חם", מוסד לטיפול בנפגעי התמכרויות, אומר לאתר "פוסטה" בתגובה להצעה של סגן השר יבורקן: "טיפול במסגרת הכלא הוא משהו מאוד חשוב, וכלא אופק הוא לא אלטרנטיבה למוסדות שמטפלים. עם זאת, צריך להשאיר את כלא אופק על מקומו, כי הוא בנוי לסוג של סיגמנט ואוכלוסייה שצריך לטפל מהם. צריך לתת דרייב לשיקום, אבל עדיין לא צריך לסגור את כלא אופק. אי אפשר להשאיר ואקום".
אילוז טוען כי בשנים האחרונות ישנה בשב"ס מגמה טיפולית שמתפתחת לכיוון חיובי. "צריך להמשיך עם זה ולהגביר אותה. צריך לתת לנערים אלטרנטיבה שיקומית. הבעיה היא שלא לכל הנערים יש אלטרנטיבה שיקומית".

פליליסט ידוע – רק שכלו כל הקיצים
עו"ד אבי כהן, פליליסט ותיק המייצג גם בני נוער, טוען, "זה לא רציני, מה סגן השר מציע? האם יש לבני נוער כלא שיקומי אחר? בתי המשפט שדנים קטינים עושים כל מאמץ לסייע להם בשיקום. תמיד מנסים בהתחלה לשלוח נערים שמבצעים עבירה או לטיפול שיקומי או למעונות נעולים. ברוב המקרים התיקים מסתיימים בשל"צ או בצו מבחן. שולחים לשם נערים שכלו כל הקיצים עבורם. בכלא אופק יש מורים עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים ופעילות של תנועות נוער, זה לא בית סוהר רגיל. מדובר או בנערים שלא מתאימים למעונות בגלל שהעבירה שהם ביצעו היא חמורה, או בעבריינים רצדיבסטיים שכל הניסיונות של שיקום עבורם נכשלו".
עו"ד כהן נותן כדוגמה את הקטין שייצג שרצח את מעיין ספיר. "אותו קטין היה בהתחלה במעון על עבירות רכוש. כאשר הוא היה בחופשה הוא ביצע את הרצח והאונס ולכן נשפט למאסר עולם".










לפני 13 שנה היית במקום הארור הזה ולא שהייתי זעקתי שהמקום הזה חייב להסגר ולהיות מפוקח יותר
נער שעושה עבירה צריך שיקום ולא כליאה שעל הדרך הוא לומד את התפוסיים העברייניים ובמיוחד בנוער שאם אתה לא חזק אתה בבעיה רצינית