משטרת ישראל מגבירה את החיכוך מול יעדים במגזר הערבי, מבצעת חיפושים ללא צווים באמצעות פשיטות של כוחות משטרה גדולים, נכנסת לבתים, חופרת בחצרות. לא תמיד החיפושים הללו מניבים ממצאים, אבל תמיד הם מותירים אחריהם נזק והרס רב.
החיכוך המתמיד של חיפושים ללא צו שופט, התגבר בעקבות תיקון לחוק שאושר לפני שנה והוסיף עילות כניסה לבתים ללא צו, לצורך חיפוש נשק או תפיסת מצלמות.
עכשיו, חמישה מאנשי משפחת בכרי וממקורביו של סמיר בכרי מנצרת שמוגדר בז'רגון המשטרתי כראש ארגון פשע, משיבים מלחמה והגישו חמישה כתבי תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, עם תביעות נזיקיות נגד משטרת ישראל ודרישה לתשלום פיצויים בגין נזקים לרכוש, התעמרות והרס פיזי שהותירו שוטרי משטרת ישראל בבתיהם, בחודשים האחרונים. בכל אותם חיפושים לא נמצא דבר – לא נשק או ממצא פלילי אחר.
יש לציין גם שלמרות הגדרות המשטרה, איש ממשפחת בכרי לא הורשע בעבירות במסגרת ארגון פשיעה.
באמצעות עו"ד כפיר ממון הוגשו חמישה כתבי תביעה.
כל אחד מהתובעים תובע בנפרד את המשטרה בעקבות חיפושים אגרסיביים שביצעה משטרת נצרת בבתיהם בין החודשים מרס עד מאי השנה.
לכל התביעות צורף תיעוד הממחיש את ההרס בבתים לאחר הפשיטות.
זוהיר בכרי, אחיו של סמיר, תובע 40 אלף שקל עקב שני חיפושים שנערכו בביתו בשכונת אל-רם ב-11 באפריל וב-8 במאי. בכתב התביעה הוא טוען כי השוטרים פשטו על ביתו בהפתעה ובכוח, תוך פריצת שער הברזל בכניסה, וביצעו חיפוש אלים. "השוטרים גרמו לנזק ולהרס רב בבית, גרמו נזקים כבדים לשני שערי הכניסה, ביצעו חפירות בגינה, הוציאו ושברו מרצפות בחצר, הרסו ושברו מערכת מצלמות במעגל סגור שהותקנה למטרות אבטחה, וגרמו לנזק לחפצים ורכוש, תוך הפרעה ופגיעה קשה בשלום בני הבית ומנוחתם".
בתביעה הודגש כי בשני החיפושים שנערכו אצל זוהיר בכרי בהפרש של חודש, "לא התגלו כל ממצאים והשוטרים עזבו את המקום כלעומת שבאו, תוך שהם משאירים אחריהם נזק רב ופגיעה בתובע ובבני ביתו".
לפי התביעה, החיפוש הראשון בוצע ללא צו בית משפט. במהלך החיפוש השני, השוטרים טענו כי הם פועלים על פי צו אך לא הציגו אותו. "כך או כך", נכתב, "בין אם החיפושים בוצעו כדין ובין אם לאו, המשטרה נדרשת לפצות את התובע ובני ביתו בגין הפגיעה וההרס הרב שהשאירו במקום. בשני החיפושים גרמו השוטרים לנזקים ניכרים בשני שערי הבית, אותם הם פרצו בכוח ובאמצעות כלים שונים".
לפי חוות דעת שמאי שצורפה לתביעה, הנזק לשערים נאמד ב-10,000 שקל. נזק נוסף של 15 אלף שקל נגרם לרכוש וטובין. בכרי תובע גם 15 אלף שקל בגין עוגמת נפש ופגיעה בבני הבית.
"התובע יטען כי לנתבעת לא היתה כל סיבה לבצע את החיפושים בביתו ועובדה גם שהיא לא מצאה כל ממצאים נגדו במהלכם או בכלל", נכתב בתביעה, "התובע יטען כי המשטרה ביצעה את החיפושים באופן אגרסיבי מאוד תוך גרימת נזק והפעלת כוח לא סביר ולא נדרש, ללא שום התנגדות. השוטרים ביצעו את החיפושים כשהם לבושים בלבוש אזרחי, ללא שהם מציגים את הצו או מסבירים דבר, מבלי לאפשר לתובע להביא עדים, ומבלי להשאיר שום דוח או מזכר אחריהם. שני החיפושים בוצעו בתוך זמן קצר ובאופן דומה, דבר המעיד על כוונה ושיטתיות".
עו"ד ממון כתב כי "אפילו אם היתה לנתבעת עילה לביצוע החיפושים, עדיין אין הדבר מצדיק את ביצועם כפי שנעשו, ואין שום צידוק לגרימת נזק. התובע יטען כי כל הנסיבות מעידות שהמדובר בחיפושים בלתי חוקיים ובפעולות זדוניות שננקטו נגד התובע ובני ביתו, ללא שום הצדקה ובמטרה לגרום לנזקים ולפגיעה. התובע מבקש לחייב את המשטרה בגין תיקון הנזקים ולהחזיר המצב לקדמותו".
יתר התובעים:
כאיד ריאן (29). תובע 40 אלף שקל.
יוסף ריאן (56) מהשכונה המערבית בנצרת. תובע 80 אלף שקל.
עווד סלים (35) משכונת אלרם בנצרת. תובע פיצויים בשווי 70 אלף שקל.
מהראן אבו רביע (28) מנוף הגליל. תובע 60 אלף שקל.
"מבירור שנערך עם תושבים באזור, התברר כי דפוס הפעולה שננקט על ידי המשטרה, חוזר על עצמו במקרים רבים", מסכם עו"ד ממון ומפרט:
– ביצוע חיפוש בית ללא צו שופט.
– נקיטה ושימוש שלא כדין בכוח.
– גרימת נזק רב לחצרים ולטובין – שבירת דלתות ומשקופים, שבירת חפצים, שבירת מסכי טלוויזיה, הרס מכשירי חשמל ועוד.
"דפוס פעולה זה מעלה חשש כבד לפעולה מכוונת ושיטתית, מנוגדת כליל לחוק", טוען עו"ד ממון ומוסיף כי דרישתו להעברת דוחות משטרה בקשר לחיפושים – לא נענתה.
למכתבי ההתראה שנשלחו מטעם התובעים, התקבלה תשובה מקצין החקירות של משטרת נצרת, פקד שחאדה חמדאן. הקצין כתב כי החיפושים בוצעו בהתאם לתיקון חקיקה שהתקבל במרס 2023, המאשר ביצוע חיפושים ללא צו: "אם התעורר חשד סביר זה מקרוב שיש בבית או במקום נשק או חלק מהותי בנשק, העשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה".
פקד חמדאן הוסיף כי "קצין משטרה בדרגת רפ"ק הנחה את הכוחות לבצע את החיפוש בהתאם לאינדיקציה שהתקבלה זה מקרוב ובטווח של שעות בודדות טרם הכניסה למתחם".
לדבריו, "שוטרי משטרת ישראל אינם 'פולשים' לבתיהם של עבריינים וחשודים בביצוע עבירות פליליות, אלא מכוח חוק ובכפוף לכך. משטרת ישראל ארגון הפועל מול הפשיעה החמורה לילות כימים".
תגובת המשטרה צורפה לתביעות.
עו"ד ממון ציין כי משטרת נצרת לא נתנה מענה ענייני להרס שנגרם בחיפושים ולדרישה לשיפוי על הנזקים, בנפרד משאלת חוקיות החיפוש שתבורר גם היא בערכאות.
אשר לעילות החיפושים ואופן ביצועם, נזכיר כי השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר לקח קרדיט על הרחבת סמכויות החיפוש של המשטרה ללא צו, שאושרה לפני שנה בהוראת שעה. עם זאת, התיקון קודם בשלביו הראשונים גם על ידי ממשלת בנט-לפיד ושר המשפטים מטעמה גדעון סער, בנימוק של "המלחמה בפשיעה בחברה הערבית".
משטרה של עבריינים הגיע הזמן שישלמו
כל הכבוד לתובעים יישר כח