בג"ץ הורה לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו להחזיר 300 אלף דולר שקיבל מבן דודו האמריקאי המנוח נתן מיליקובסקי, כסיוע משפטי למימון ההגנה בחקירות תיקי האלפים כמו גם בחקירת שרה נתניהו ב-2018.
שופטי בג"ץ, הנשיאה אסתר חיות, עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז קיבלו את עתירות התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון, כי קבלת מאות אלפי דולרים מבן הדוד היא בגדר מתנה אסורה, מה עוד שלא דווחה בזמן אמת למבקר המדינה. נתניהו, באמצעות עורכי הדין יוסי כהן ומיכאל ראבילו, טען כי המתנה מותרת מאחר שמיליקובסקי הוא בן משפחה, ויחסיהם קדמו למינויו כראש הממשלה.
בג"ץ דחה את עמדת נתניהו ואימץ את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שלמעשה הצטרפה לעותרים. היועמ"שית ובית המשפט הסתמכו על הגילויים שנחשפו בתקשורת ולאחר מכן נחקרו על ידי המשטרה (אך הסתיימו בגניזת התיק) לפיהם לנתניהו ולמיליקובסקי היו קשרים עסקיים – שותפות במניות בתאגיד פלדה אמריקאי, במסגרתה נתניהו רכש מבן דודו מניות במחיר נמוך ממחיר השוק, בעשור הראשון של שנות האלפיים.
שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על ראש הממשלה שלא חשף את הנתונים האלה לפני ועדת ההיתרים, אשר דנה בבקשתו להכשיר מענק נוסף ממיליקובסקי, למרות שאותה השקעת עבר בתאגיד האמריקאי דווחה על ידי נתניהו במסגרת הצהרות ההון שלו.
הנשיאה חיות כתבה "לאחר שבחנתי את ההיבטים הנוגעים למתן המענק ממיליקובסקי, אני סבורה כי היותו של ח"כ נתניהו עובד ציבור היוותה הטעם הדומיננטי לנתינתו". הנשיאה ציינה כי מיליקובסקי המנוח לא היה קרוב מדרגה ראשונה, בין השניים התקיים גם קשר עסקי כאמור, "ומדובר בטובת הנאה בשווי כולל של 300 אלף דולר (כמיליון שקלים), ולא במתנה קטנת ערך שקרובי משפחה נוהגים להעניק זה לזה כעניין שבשגרה".
לדברי הנשיאה, "קיים חשש שהסתייעות של עובד הציבור בתרומה בסכום ניכר מאדם ספציפי לצורך הגנה על אינטרסים אישיים חיוניים (במקרה זה לצורך התמודדות בני הזוג נתניהו עם ההליכים הפליליים) תיצור, ולו למראית עין, תלות באותו אדם".
חיות הוסיפה: "ניתן להניח כי זהו גם ההיגיון העומד מאחורי קביעת ועדת האתיקה של הכנסת כי חבר כנסת יהיה רשאי לקבל מתורם בודד תרומות בשווי כולל שאינו עולה על 5,000 שקל. אכן, בכך מוטלת על עובד ציבור מגבלה שאינה חלה על אדם אחר העומד לדין פלילי, אך כבר נקבע בעבר כי מעמדו של אדם כאיש ציבור מעמיס עליו חובות נוספות ומחיל עליו נורמות מחמירות לעומת אדם מן היישוב".
על נתניהו אם כן להציג למבקר המדינה בתוך 120 יום אישור על החזרת כ-300 אלף דולר לעזבון של בן דודו.
המספר הנוסף
סוגיה נוספת שעלתה בעתירה, היא שני מיליון שקל שלווה נתניהו ממקורב אמריקאי אחר – ספנסר פרטרידג' לפני כשלוש שנים, גם זאת לצרכיו המשפטיים. איש העסקים פרטרידג' אינו קרוב משפחה, אולם מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא אישר ב-2019 לנתניהו קבלת הלוואה זו לתקופה של עד עשר שנים, לאחר שנתניהו התחייב כי ההלוואה ניתנה לו בתנאי שוק, באותם תנאים וריבית שהיה מקבל לכאורה מגוף מסחרי.
היועמ"שית בהרב מיארה מסרה לבית המשפט במסגרת תשובתה לעתירות, כי היא סבורה שמבקר המדינה טעה וגם הלוואה זו מהווה טובת הנאה פסולה. בג"ץ הסכים עקרונית לעמדה זו, מאחר שלא מדובר בדיוק ב"תנאי השוק": לאחר קבלת ההלוואה נתניהו ביקש אישור לקבלת כספים נוספים מפרטרידג' בסכום גבוה יותר, והפעם הוגדרה קבלת הכסף כ"מענק", בחלקו לצורך "החזר ההלוואה הקודמת".
לדברי הנשיאה חיות, "הדבר מעיד כי פרטרידג' עצמו כלל לא מעוניין בהחזר ההלוואה". יחד עם זאת, מאחר שבמקרה זה ובשונה מפרשת מיליקובסקי, נתניהו כן דיווח, קיבל אישור מוקדם ממבקר המדינה והסתמך על אישורו – החליט בג"ץ לאפשר את המשך קיומו של הסכם ההלוואה, בכפוף לכך שמבקר המדינה יפקח על ההחזר לפרטרידג' שאליו נתניהו התחייב בתוך עשר שנים.
