הוועדה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תכנית "בית שאן מערב" (25 דצמבר). במסגרת התוכנית תוקם שכונה חדשה בעיר, על שטח שהועבר לאחרונה בהסכמה לאחר שהיה בשליטתה של המועצה האזורית עמק המעיינות.
מטרת התוכנית הינה יצירת סביבת מגורים חדשה בהתאם לרוח תוכנית המתאר העירונית ולמגמות התכנון העכשוויות.
התוכנית מוסיפה כ- 2,700 יחידות דיור לעיר. כמו כן, היא כוללת כ-47 דונם שטחי ציבור לבית ספר על יסודי, בתי ספר יסודיים, גנים ומעונות יום, כמו גם מבני קהילה שלובים בבנייה הציבורית.
לאורך שני הרחובות הראשיים בשכונה צפויים להיות כ-10,000 מ"ר שטחי מסחר. ברחוב הכניסה לשכונה כ-7,000 מ"ר של שטחים לתעסוקה.
השכונה מתוכננת כאמור במערב העיר, בגבול עם המועצה האזורית עמק המעיינות. בבסיס התוכנית עומדים שני ערכים המוגדרים "מחוללי תכנון":
אחד, שילוב ערכי הטבע המקומיים בשלד השכונתי, ובפרט שילוב נחל הקיבוצים בתפר בין העיר הוותיקה לשכונה החדשה.
השני, שילוב ערוץ נחל והטיפול בו בהתאמה למדיניות התכנון.
המתכננים הצהירו בתוכניות העבודה שלהם כי הם "שואפים ליצור אסטרטגיה לשיפור הנוחות האקלימית בשכונה העתידית, תכנון אלמנטים לטובת מיתון החום העירוני, בשל המאפיינים האקלימיים הקיצוניים של מרחב בית שאן".
התוכנית מקדמת יצירת רצף עירוני בין השכונה החדשה לבין שכונות נווה נחל, נוף שאן ונוף הגלבוע, באמצעות חיבורים רגליים ותחבורתיים החוצים את הנחל.
רחוב הכניסה המערבית לעיר, המהווה המשך לדרך אזורית 6667, חוצה את השכונה ועתיד לחבר בין העיר הוותיקה בבית שאן לשכונה החדשה ואל הקיבוצים והמושבים השוכנים ממערב לה.
מתכנני השכונה שואפים להפוך ציר זה לרחוב עירוני עם עירוב שימושים, בזיקה להמשך לרחוב יצחק שמש המוביל למרכז העיר.
תמהיל המגורים המוצע בשכונה מכוון "ליצור איכויות מקומיות בשכונה החדשה ולתת מענה גם לצרכים המשתנים של האוכלוסייה הקיימת והעתידית בעיר". המטרה היא לתת פתרונות דיור רב דוריים באמצעות שילוב יחידות דיור בתמהיל גדלים משתנה ועל ידי התרת בנייה של דירות קטנות (דיוריות) כחלק מיחידות דיור גדולות בשכונה.
"נחל הקיבוצים המהווה את גבולה המזרחי של השכונה, יחד עם נחל חרוד – גן לאומי התוחם את השכונה מצפון ונוף הגלבוע ממערב – מקנים לאזור ערכים נופיים גבוהים", אומרים המתכננים, "התכנון המוצע מייצר שכונת מגורים השלובה במערכת ירוקה ופיתוח נחל הקיבוצים כמחולל המרקם העירוני המתוכנן. כל זאת תוך התווית כלים תכנוניים שיבטיחו את צמצום הפגיעה בשטחים הערכיים".
