בחודש פברואר האחרון הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד חי בראנס (31) ממושב שחר ומשה כרמי (28) מאשקלון. כתב האישום ייחס לשניים תקיפה חמורה של שני צעירים מכפר קאסם מחוץ לפאב באשקלון.
בימים האחרונים נחתם הגולל על תיק האלימות קשה, כאשר עונשי מאסר בפועל הוטלו על שני הנאשמים במסגרת הסדר טיעון.
לפי כתב האישום המקורי, ב-7 בינואר אחר חצות הגיעו שני הצעירים מכפר קאסם יחד עם אדם נוסף לבלות בפאב, וישבו בשולחן סמוך לשולחן שבו ישבו הנאשמים וחבריהם. בשלב מסוים קם אחד מהקורבנות (א') וניגש לשירותים. לאחר מכן התכוון לחזור לשולחן, אלא שאז אחד מיושבי השולחן של הנאשמים אמר: "ערבים, תהיו מוכנים". בשלב זה אחד מהקבוצה הזו פנה לא' וביקש ממנו לצאת אתו אל מחוץ לפאב.
א' יצא מהפאב, ואיתו יצאו גם הנאשמים וחבריהם. מחוץ לפאב, הנאשמים ואחרים החלו לתקוף את א' באמצעות חפץ חד וזריקת אבנים, ודקרו אותו בכל חלקי גופו. בשלב זה חבריו של א' יצאו מחוץ לפאב והבחינו בתקיפה. עד מהרה הותקף גם חברו של א' באמצעות חפץ חד, נזרקו לעברו אבנים והוא נדקר בכל חלקי גופו. הוא הצליח להימלט למסעדה סמוכה בעודו דקור ולהזעיק עזרה.
צעירה שהיתה בקרבת א' ניסתה לגונן עליו בגופה בכך שנשכבה עליו כשהיה על הקרקע, והחלה לבדוק את פגיעותיו. באותה עת, מספר נשים שזהותן אינה ידועה – שהיו בין היושבים עם הנאשמים בפאב – החלו לקלל את א' וצעקו לעברו: "ערבי מסריח".
בזמן ש-א' נשכב על הקרקע, אחד הנאשמים צעק: "הוא לא נושם – זה רצח". בהמשך, הנאשמים תיאמו ביניהם שיש לקחת את מכשיר ה-DVR מהפאב, על מנת שלא ניתן יהיה לצפות במעשיהם במצלמות האבטחה.
הפרקליטות טענה כי בשלב זה בראנס עלה לרכבו יחד עם אחת הצעירות, בעוד שא' נותר מוטל על הרצפה. הוא החל בנסיעה תוך כדי שפגע ברכב חונה, ואז נסע לאחור לכיוונו של א' ששכב על הקרקע. צעירה שהיתה בסמוך הרימה במהירות את רגליו של א' על מנת שלא ייפגע. מיד לאחר מכן נסע בראנס מהמקום.
מכתב האישום המקורי עלה עוד, כי כרמי חזר לתוך הפאב, פנה לבעלי המקום ודרש ממנו לקחת אותו למקום בו נמצא מכשיר ה-DVR, כשכל העת הוא אוחז בתוך מעילו סכין. לאחר מכן תלש את המכשיר, העמיס אותו על הרכב ונסע מהמקום.
שני הקורבנות הובהלו לטיפול רפואי כשהם סובלים מחבלות ודקירות ונזקקו לעבור ניתוחים. הנאשמים נעצרו על ידי שוטרי תחנת אשקלון לאחר כשלושה שבועות והוגש נגדם כתב אישום על חבלה בכוונה מחמירה, פזיזות בנהיגה והשמדת ראיה – כל אחד על פי חלקו. התשתית הראייתית נגדם התבססה על עדויות שנגבו, צילומי אבטחה, וראיות נוספות, ביניהן ממצאי די-אן-איי מהמקום בו היה ממוקם מכשיר ה-DVR.
הנאשמים, שבאמתחתם הרשעות קודמות (בין היתר בעבירות אלימות), הכחישו את המיוחס להם. סנגוריהם – עורכי הדין אהוד בן יהודה וליאור שביט – טענו בעיצומו של ההליך המשפטי לקשיים ראייתיים משמעותיים, בין היתר בנוגע לזיהוי הנאשמים כמעורבים במעשה, וחלקם של כל אחד מהם באלימות.
למרות שבתחילה קיוו בפרקליטות לדרוש עונשי מאסר משמעותיים בני מספר שנים, נוכח הקשיים שהוצגו הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום. בכתב האישום המתוקן, בראנס הואשם בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, בעוד שכרמי הואשם בסיוע לפציעה בנסיבות מחמירות והשמדת ראיה. השניים הודו במיוחס להם בכתב אישום זה והורשעו.
כחלק מההסדר, על בראנס שיוצג על ידי עו"ד בן יהודה הטיל השופט יואב עטר 20 חודשי מאסר – 17 מהם על התיק הנוכחי והשאר הפעלת מאסר מותנה מתיק אחר.
על כרמי, שיוצג על ידי עו"ד שביט, הוטלו 14 חודשי מאסר בפועל. עוד הוטלו על הנאשמים מאסרים מותנים, ובראנס חויב לפצות את כל אחד מהקורבנות ב-15 אלף שקל.
