"הסיפור הזה מתמצת את כל החיים שלי, כי אני אף פעם לא הולכת בדרך שכולם הולכים, אני לא עושה את מה שאני 'אמורה' לעשות אז אני תמיד בקרבות".
עם המונולוג הזה מסיימת הדס שטייף את הסרט "אפקט שטייף", סיפור חיים משולב בדוקו פשע אשר מלווה אותה באחד הצמתים הגדולים של חייה: פרשת אפי נווה, שגררה אותה להתמודדות עם תביעת הענק שהגיש נגדה "גיבור" הסיפור שלה.
הסרט, שכתבה וביימה ג'ולי שלז והפיק צפריר קוחונובסקי ל"יס דוקו", מתעד את מאחורי הקלעים של דמותה המורכבת כעיתונאית אמיצה, נחשונית, עשויה ללא חת שלא רואה בעיניים, ומקלף מבדידותה המקצועית את סיפור חייה כאישה המסרבת להיכנע לפחד, ותמיד ישנה טוב בלילה.
בעוד אני יושב לחבר את השאלות לראיון עם שטייף, לכבוד הסרט, מתפרסמות באינטרנט הידיעות על כך שהפרקליטות עצרה לחקירה את אפי נווה והשופט בדימוס איתן אורנשטיין, על שוחד, מרמה והפרת אמונים.
ההקלטות שחיים לוינסון פרסם ב"הארץ", הגיעו דרך המקור שלך?
"חני נווה היא זאת שנתנה אותן לפורץ, אני נכנסתי רק אחרי שהפורץ הבין מה יש שם ואז התוודעתי לחומרים הנוראים, אלמלא הפריצה לטלפון פרשת שחיתות מהגדולות בתולדות המדינה לא היתה יוצאת לאור. אבל מתוך עולם שלם של תוכן המדינה התירה לפרסם בקושי פרשייה וחצי – מין תמורת מינוי. על כל השאר יש איסור פרסום גורף, אם אני אפרסם אני צפויה לחמש שנות מאסר בפועל. והנה, באפריל 2024 יצאו החומרים של חיים לוינסון. גם אצלנו היה את כל זה, ויותר. מה אומרים לוינסון ושני כתבים אחרים שקיבלו את החומרים? שאין בעיה להשמיע. מתי אפשר להגיד שאין בעיה להשמיע, כאשר שותף לשיחה מאשר להשתמש בזה".
מי היה השותף?
"אחד משני אלה שהיו בשיחה, כל מישהו אחר שמפרסם הקלטות כאלה נוגע בפרי העץ המורעל (ראיה שהושגה באופן לא חוקי, א"ש) ועובר עבירה. יש משפט שמתחיל בשנה הבאה והכל יהיה שם, בינתיים אני מנועה מלדבר", אומרת שטייף שחוזרת לדבר על סרט על חייה, וחושפת יצירה נוספת.
"הסרט אמנם עובר כחוט השני על פרשת אפי נווה, אבל הוא מראה רק פן אחד של העבודה שלי, ושילמתי עליה מחירים. הרבה לפני מי טו חוויתי הטרדות מיניות במקומות עבודה כמו הכנסת, הממשלה, התקשורת וכיוצא בזה. אני כתבת מלחמות עם אינספור סיפורים, מי בכלל זוכר אותם? הכול יהיה בסדרת דרמה שכותבים אותה כרגע, שתהיה מבוססת על החיים שלי, וזאת תהיה דרמה, בגדול. אף אחד לא יודע שאני בעצם ציירת וכותבת שירים, אפילו התפרנסתי מזה שנים. וזאת רק דוגמה קטנה".
את שותפה לכתיבת הסדרה?
"בטח. אי אפשר לכתוב אותה בלעדיי. יהיו בה מימדים נוספים שיספרו איך הפכתי להיות מי שאני: אחת שלא פוחדת מכלום".
צו איסור פרסום פור לייף
עו"ד יוליוס (יולי) רוזנברג, ידידה של שטייף, שפרץ לטלפונים של חני נווה, גרושתו של אפי נווה, טוען שהפרקליטות לעולם לא תסיר את צו איסור הפרסום, ושטייף מנסחת זאת כך, "קיבלתי צו איסור פרסום פור לייף".
חומרים כל כך סודיים?
"אלא אם כן בעקבות החקירה של נווה ואורנשטיין יחליט מישהו לפתוח הכול. אל תשכח שאחרי שהפרשה שלי נחשפה נאלץ השופט אורנשטיין להתפטר מתפקידו כנשיא בית משפט מחוזי תל אביב, ואיילת שקד אמרה מי שפרץ לטלפונים צריך לשבת בכלא. מה שנחשף עכשיו זה רק מימד נוסף של מה שהיה".
התביעה האזרחית של נווה נגד המעורבים בפרשה אמורה להתחיל באפריל 2025. שטייף היא היחידה מכל הצוות שעבד על הפרשה בגל"צ, שלא קיבלה ייצוג מהפרקליטות. סנגורה, עו"ד דודי זלברבוים, טוען בסרט: "מישהו מכר את הדס, הפקירו חיילת בשטח".
מדוע הפרקליטות החליטה להפקיר אותך?
"הם חושבים שהפריצה לטלפון בעייתית, אבל אני לא פרצתי, אני רק לקחתי חומרים שנפרצו מהטלפון, ולכאורה גם זה היה אסור לי. כל הסיפורים הכי גדולים בעולם מגיעים ממקומות אסורים. מישהו כנראה רצה לסתום לאפי נווה את הפה כדי שלא יוציא חומרים בעצמו, וחשבו שאם יטילו על זה איסור פרסום ויענישו אותי, אולי זה ייתן משהו. אבל זאת הפקרה לכל דבר.
"לא לקחתי את החומרים בגלל העיניים הכחולות והיפהפיות שלי, לקחתי את זה לטובת המערכת כדי לפרסם מתוקף תפקידי המקצועי. אם לא מגבים אותי כשאני צריכה הגנה, אז מה זה נקרא? הפקרה. אם זה היה תלוי בגלי צה"ל הם היו משלמים, אבל זו תחנה של המדינה אשר כפופה לפרקליטות".
הריאיון עם שטייף נערך שלושה ימים לפני פרישתה לגמלאות, אחרי 35 שנים סוערות ככתבת לענייני פלילים ומשטרה של גלי צה"ל, בהן רשמה קריירה מזהירה, עתירת שערוריות, סקופים, סיפורים בלעדיים ותחקירי עומק מרתקים.
יש קשר בין הפרישה מגל"צ לעובדה שהמדינה הפקירה אותך?
"מה פתאום!!! הגעתי מזמן לגיל הפנסיה. בגלל המלחמה הארכתי את זה, אבל אין שום קשר. זה הזמן שלי, אפילו באיחור. אני עובדת בתחנה עם הסכם מדינה שאומר שבגיל כזה וכזה, אתה פורש. זה לא עסק פרטי שלי".
הקריירה העיתונאית של שטייף התחילה ב-1985, כשהוציאה את המקומון "נשים" באזור השרון, עד אז היא הייתה דיילת באל על וסטודנטית לאמנות וגרפיקה. ב-1989 נחתה בגל"צ ומאז היא מככבת שם ככתבת לענייני פלילים, משטרה. "לא רק", חשוב לה לציין, "עשיתי תחקירים והייתי כתבת צבאית במלחמות. עברתי את האינתיפאדה הראשונה והשנייה, שדרתי מאות פיגועים. באירועי אוקטובר 2000 בוואדי ערה שרפו לי את האוטו. במלחמת לבנון השנייה הייתי הכתבת היחידה שנכנסה לארבעה ימים עם הכוחות. זאת הייתה תופת. נהרגו המון חיילים מולנו. הייתי בכל המבצעים בעזה. ועכשיו ב'חרבות ברזל' הייתי עשרה ימים בעוטף מה-8 באוקטובר.
"כשהייתי באפיסת כוחות מול המראות, והבנתי שאין לתחנה כיסוי מלא בצפון לנוכח ההסלמה, עליתי צפונה וישבתי בבית הלל, משפחה נתנה לי צימר ללא תמורה והייתי שם עד היום בבוקר. יעל דן נפרדה ממני בשידור, וביום שישי בבוקר (31 מאי) היה השידור האחרון שלי בגלי צה"ל.
"אני פורשת אבל לא מפסיקה את עבודתי. אני מורידה מעליי את כל העול של השוטף, הפלילים והרצח והאונס, אבל ממשיכה בתחקירים. יש לי על השולחן כמה נושאים ואני חייבת להמשיך אותם והם ייצאו בבוא היום. סיפורים שאתה לא יכול להשאיר אותם ככה".
פליליסטית דיסלקטית
במהלך הסרט טוענת שטייף שכתבת לענייני פלילים זה מקצוע מאוד גברי, שבו היא מתחככת במקומות הכי אפלים של החיים.
יש לך הסבר למשיכה שלך למקומות האלה?
"אני לא יודעת אם אני בחרתי במקצוע, או המקצוע בחר בי, אני חושבת שהמקצוע בחר בי, אבל יש לזה סיבה. ראשית, אני עם הפרעות קשב. אני דיסלקטית, דיסגרפית וחסרת מנוחה. כשהייתי ילדה לא ידעו מה זה. עם השנים, דרך הבן שלי, אובחנתי. זה תורשתי. זה עשה לי הקלה נורא גדולה, אבל עד אז נאבקתי בתור ילדה, תלמידה, אתה מתמודד עם משהו שאתה לא מבין אותו וגם הסביבה לא מבינה. אם היו לי שגיאות כתיב, מה שיש לי עד היום, המורה הענישה אותי ונתנה לי לכתוב 100 פעם את המילה אנציקלופדיה. לילדה דיסלקטית, לכתוב 100 פעם אנציקלופדיה, זה עונש מיותר שלא עוזר. אבל פעם זה מה שעשו.
"למה אני מזכירה את זה? כי אני כתבת שטח. לעולם לא עברתי להגשה, קריינות או עריכה. אני יודעת שזה לא מתאים לאופי שלי. אני לא יכולה לשבת בדסק שעות ולכתוב. אני צריכה להיות בשטח, בתנועה. כאדם סקרן אני צריכה לראות. אנשים מסתכלים, אבל לא רואים. אנשים שומעים, אבל לא מקשיבים. אני רואה מה שרוב האנשים לא רואים, כי אין להם את ההפרעה שיש לי, והדקויות נעלמות מהם. מהסיבה הזאת הבאתי המון סיפורים מהטובים שהיו בגל"צ. הפכתי את החיסרון ליתרון.
"אני מאוד מקשיבה וההקשבה הזאת הביאה לי את הסיפורים הכי טובים. לא זלזלתי באף אחד שבא אליי עם סיפור, הקשבתי עד הסוף במלוא תשומת הלב. ואז, כשהיה לו סיפור אמיתי וטוב, הוא חזר אליי. ההקשבה היא הסוד הכי גדול שלנו כבני אדם, אבל הכלי הכי חשוב שלנו כעיתונאים. אף פעם לא היה אכפת לי מה הביאו ברשת ב', בטלוויזיה, אני הלכתי להביא את שלי".
נשים לא מחזיקות מעמד בתפקיד כתבת הפלילים.
"נכון, כי כדי להשפיע ולהיות משמעותי אתה צריך להיות כמו, לדוגמה, כרמלה מנשה ככתבת צבאית. אנחנו העיתונאיות היחידות שנשארו בשטח ואני עדיין נשארת בשטח".
את רואה באופק יורשת, ממשיכת דרך?
"גלי צה"ל יצטרכו חמישה אנשים כדי להחליף אותי. הכי מעט שלושה. אחד או אחת, שיעשו את כל מה שאני עשיתי, יהיה קשה. אני גם עושה מטה ארצי, שרון ושפלה, שרות בתי הסוהר, המשרד לביטחון פנים, מג"ב. אני גם תחקירנית ועכשיו הייתי כתבת צבאית בצפון במשך שבעה חודשים. ברשת ב' עבדו מולי בשוטף לפחות חמישה כתבים".
פליליסטית פמיניסטית
כמי שהחלה במאבק נגד ההטרדות המיניות במשטרה, בצבא ובכלל, הרבה לפני שפרצה לעולם אופנת המי טו, מטבע הדברים שטייף מרבה לדבר בסרט על המאבק שלה נגד התופעה.
"מהיום הראשון שהתחלתי כעיתונאית טיפלתי בסיפורים שהגיעו אליי. היו סיפורים קטנים על מנהל לשכת עבודה שהטריד מינית, או מאבטח באיזה מוסד. בנט המשפט יש המון אזכורים על אנשים שנעצרו בגללי ונשפטו להרבה מאוד שנים בכלא בגלל תקיפות מיניות, אונס ועוד. שני שמות בולטים, ג'קי אזולאי, שנידון ל-25 שנות מאסר בפועל בגללי; ורוני גלילי, בעל מועדון סאדו מאזו וחילופי זוגות, שנעצר בגלל תחקיר שלי.
"לפני קמפיין מי טו אלה היו סיפורים קטנים, לכאורה, עד שיום אחד נבנה תא העיתונאיות והתחילו להגיע המון עדויות על עמנואל רוזן, טאלנט בכיר מאוד בתקשורת, שפגע מינית. זה קשה. יום אחד אני שומעת שהוא עומד להגיש את תוכנית הדגל של ערוץ 10 ביום שישי בערב. זה היה הרגע שאמרתי: לא לא לא!!! עד כאן!!!! הוא לא יכול להיות יותר עיתונאי. פירסמתי שבכיר בתקשורת חשוד בכך וכך וכך, ואחר כך פורסם שמו. אמרתי באיזה פאנל שהוא גם אנס. לא על פי חשד ולא לכאורה.
"כל אמצעי התקשורת עטו עלי, איך אני תולה אותו בכיכר העיר, כשהוא עוד לא הועמד למשפט ויש רק חקירה. אז אמרתי שהוא מוזמן לתבוע אותי תביעת לשון הרע. סוף דבר: הוא לא הועמד לדין פלילי והתיק נגדו נסגר בגלל חוק ההתיישנות שחל על רוב התלונות שהגישו נגדו, כולל אונס, מעשים מגונים ועוד, אבל אף גוף תקשורת לא לקח אותו יותר לעבודה. פה הבנתי שמה שאי אפשר בעזרת הרף הפלילי, אפשרי דרך הרף הציבורי. עברתי לשיימינג כתוצאה מתחקיר מעמיק ועדויות".
לשיימינג יש לפעמים קונוטציות שליליות.
"לא לפעמים, זה תמיד שלילי. אני מכירה את סימני השאלה הגדולים סביב זה, אבל אני לא מוציאה שום דבר ללא ראיות מגובשות – עדויות, הקלטות, מסמכים, הכול. אני בטוחה שאורנשטיין לא יעמוד בסופו של דבר לדין, אבל נעשה לו כזה שיימינג, שאני לא יודעת אם הוא יוכל להמשיך לעבוד".
עוד שמות בסדרת ההטרדות המיניות?
"סילבן שלום, מאיר שטרית, גבי גזית – שדנה וייס התחילה את זה, אבל הוא אמר שהיא משקרת, ואני הוכחתי שהיא לא משקרת, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, נתן זהבי ועוד".
טענת בזמנו שאהוד אולמרט הטריד אותך.
"אהוד אולמרט הטריד אותי, אבל לא הגשתי נגדו תלונה".
יש אצלנו ב"פוסטה" איזה הרגשה, שהמדיה מתייחסת בהתנשאות לסיקור עולם הפלילים.
"זה נכון, אבל עולם הפלילים מסקרן, מעניין ואפל, ואנשים… ת'יודע. העבריינים עצמם מאוד אוהבים שמדברים עליהם, זה נותן להם המון כוח. אם מחר אני צריכה לספר סוד במי אבחר? האם בחבר או מקורב בתקשורת, או בחבר שלי מהעולם העברייני? לעולם זה יהיה חבר מהעולם העברייני".
מדוע????
"יש להם קודים. יש להם נאמנות, שאתה לא מוצא בחיי היומיום. הם יודעים לשמור סוד. הם לא ירכלו ולא ילכלכו. אם קורה לי משהו ואני צריכה עזרה, הם הראשונים שיבואו לעזור. הרבה אנשים נקלעו שלא בטובתם לעולם הפשע, והרבה מאוד מהם חזרו בתשובה".
ב-2001 הורשעת בסיוע להאזנות סתר לקציני משטרה, נגזרו עלייך 100 שעות עבודות לתועלת הציבור.
"קקה בלבן. מה זה סיוע להאזנות סתר? נתתי מספר טלפון לכתב אחר, והוא האזין. זה הסיפור. זאת גם עבירה דרדלה. כולה נתתי מספר. הצוות שחקר אותי נחקר אחר כך במח"ש, כי הם עברו עבירות פליליות במהלך החקירה שלי, והם עפו. קטן עליי".
בנובמבר 2023 מפקדת גלי צה"ל השעתה אותך מסיקור הפיגוע הכפול בירושלים, אחרי שאמרת כי "אי אפשר להפריד בין האירוע לבין המשא ומתן הקואליציוני, והרצון למנות מישהו מסוים לתפקיד ניהול משרד מסוים".
"שקר וכזב. לא הושעיתי ולא בטיח. מפקדת גל"צ בסך הכל עשתה איתי בירור".
המישהו המסוים הוא איתמר בן גביר.
"ברור. איתמר בן גביר ואני אויבים. אני העיתונאית היחידה מהפליליסטים שלא ישבה איתו, לא דיברה איתו, הוא לא מקור שלי, ולא רוצה שידליף לי שומדבר, כי הוא מדליפן וליצן. מבחינתי הוא בכלל לא שר. הוא רק עושה נזק. אני בזה לו. מבחינתי הוא זה שהרס את המשטרה, במקום לבנות אותה. הוא השתלט עליה ונהיה מפכ"ל על. תראה עכשיו איזה בדיחה עם הדחת המפכ"ל קובי שבתאי. בדיחה עצובה. עוד לפני בן גביר, הרבה קצינים טובים עזבו, מאוד עצוב, כי אין לנו משטרה אחרת, ובמדינה דמוקרטית אי אפשר שלא תהיה משטרה".
משהו שאת מתחרטת והיית עושה אחרת?
"דווקא בפרשת אפי נווה, הטעות הגדולה היתה שהייתי ישרה וכנה, כשהבנתי מה יש בחומרים מיד הודעתי למערכת, כולל למפקד גלי צה"ל שמעון אלקבץ, ובהמשך חשפתי בפניהם ובפני היועץ המשפטי והמשטרה מאיפה החומרים. זה לא שהסגרתי מקור, אבל הייתי צריכה להגיד שהחומרים הגיעו אליי וזהו. כמו שעושים רבים אחרים. לגופו של עניין, אני האמנתי שהחומרים הגיעו בדרך חוקית, כי אלה היו טלפונים של חני נווה, היא נתנה אותם, היא זו שביקשה לפרוץ אותם, לא אני".
ועכשיו מצפה לך מלחמה נגד אפי נווה.
"הוא תבע שבעה מיליון שקלים ממני ומשותפיי לגלי צה"ל, אבל הוא לא יקבל ממני שקל. לא נראה לי שבית המשפט ייתן לו. בוא. אני במקומו לא הייתי מעזה לטפל בזה. הוא לא תבע אותי תביעת לשון הרע. הוא תובע על פגיעה בפרטיות. זאת לא פגיעה בפרטיות. אין בטלפונים האלה שומדבר שקשור למשפחה או עבודה. הכול זה מאנקי ביזנס. יש פסיקות שאומרות שאם יש שחיתות ציבורית, שזכות וחובת הציבור לדעת, גם אם הידיעה הגיעה מפרי העץ המורעל.
"הסיבה האמיתית שהפרקליטות סגרה את תיק מין תמורת מינוי היא שזאת היתה הדרך שלהם להגיד לאפי נווה, אל תוציא יותר ממה שיש לך, ואנחנו נעניש את ה'פורצת' ולא נשפה אותה. הפכו אותי לקורבן, לשעירה לעזאזל. זה הכי קל. אבל הם לא הבינו עם מי יש להם עסק".
הפקת הסרט היא סוג של צל"ש על עבודתך במשך עשרות שנים?
"עדין לא ראיתי את כל הסרט, אבל המעמד של הפרמיירה בסינמטק, כשכולם עמדו ומחאו כפיים במשך דקות ארוכות, זה הימם אותי. זה היה בשבילי כאילו: מה, זה הכל בשבילי? אני בסך הכול פועלת שחורה. זה סוג של הכרה בעבודה שעשיתי כל חיי. הציבור מאוד אוהב אותי. אנשי התקשורת לא אוהבים אותי. ההפתעה הכי גדולה הייתה כשהפרשה פרצה, מי שהשמיץ אותי היו אנשי תקשורת. במקום שתגידו לי כל הכבוד, תהיי חזקה, הבאת סיפור חזק. אשכרה השמיצו אותי, ומאחורי הקלעים צלצלו אליי ובקשו לקבל חומרים. כמובן שהם לא קיבלו.
"אני לא ביקשתי שיעשו עליי סרט, זה קרה וכנראה שזה היה צריך לקרות, כי הסרט עושה חסד מאוד גדול עם הדס שטייף".
"אפקט שטייף". 75 דקות, החל מ-16 יוני, yes דוקו
אם נחטט בטלפונים של כל המדינה, נצטרך לפתוח לכולם תיק פלילי, אולי גם כתם מוסרי. בעולם מתוקן לא מתחילים חקירה לאחר שחיטטת בטלפון של אדם והוצאת משם ראיות, אלא קודם תפתח בחקירה ואז אולי תיעזר בפריצה לטלפון של אותו אדם ותהייה מוגבל לחטט בטלפון רק לשם קידום החקירה הספציפית.
רק בישראל ובעוד מדינות חשוכות מאוד הממסד מרשה לעצמו לחטט בטלפונים של אזרחים וההתדרדרות של האח הגדול לפגוע בפרטיות של האזרח היא מהירה מאוד.