בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעור המדינה על קולת עונשו של תושב נס ציונה, שנשלח למאסר של 58 חודשים עקב מעשי אלימות ואיומים קשים כלפי בת-זוגו. במקביל נדחה ערעור ההגנה על חומרת העונש.
הנאשם, בן 31, הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום שכלל שלושה אישומים והורשע בריבוי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כנגד בת זוג, וריבוי עבירות איומים.
באישום הראשון צוין כי לאחר שחשד שהיא מסתירה ממנו דבר מה, הנאשם תקף ואיים על בת-זוגו במשך שעות ארוכות, תוך שגרר אותה בשערותיה, איים בסכין לשחוט אותה, סטר לה, ירק אל פיה, הטיח אותה בשידה ובקיר, היכה בה באגרופים, ניסה להכניס את ראשה לאסלה לאחר שהקיאה, איים עליה עם סכין לגרום לה להפלה טבעית, וחנק אותה עם כרית עד שהחלה לפרפר בהעדר אוויר.
מסכת האלימות, שהחלה סביב חצות, הסתיימה סביב השעה שש בבוקר, כאשר הנאשם נרדם. בהמשך הוא התעורר לזמן מה ורק כאשר נרדם בשנית, סמוך לשעה 11 בבוקר, היא ברחה מהבית.
באישום שני נטען, כי באירוע שהתרחש מספר שבועות קודם לכן, הנאשם דחף את אצבעו לנחיר אפה של המתלוננת כדי לבדוק שלא צרכה סמים.
באישום שלישי, שמתאר מקרה שהתרחש לאחר הנטען באישום הראשון, צוין כי תקף אותה בכך שמשך אותה בידה ונגע באיבר מינה.
במהלך המשפט הוגש תצהיר נפגעת עבירה של המתלוננת, ונשמעה עדותה במסגרת הטיעונים לעונש. היא תיארה את הטראומה שמלווה אותה, הסיוטים שפוקדים אותה, החשש שלה לצאת מהבית בגפה, הפחד שלה מגברים והיעדר היכולת שלה לקיים מערכות יחסים. היא סיפרה שיחסיה עם הנאשם היו יחסי הזוגיות ראשונים שלה, ושהיא ראתה בהם אהבה אמיתית וכנה, אך לדבריה הוא הרס את חייה.
במסגרת הטיעונים לעונש עתרה התביעה לעונש של שמונה שנות מאסר, וציינה כי באמתחתו של הנאשם הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש ואלימות.
הסנגורים, עורכי הדין ירון פורר ושי רודה, עתר להסתפק בעונש שנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר, תוך שציינו כי הנאשם נטל אחריות, וחסך זמן שיפוטי ואת הבאת המתלוננת לעדות. כמו כן צוין כי הוא התנצל בפניה. עוד נטען כי עברו הפלילי אינו מכביד. זאת ועוד, הסנגורים הצביעו על נסיבותיו האישיות של הנאשם וציינו כי למתלוננת לא נגרמו חבלות בלתי הפיכות.
מלבד 58 חודשי מאסר, בית משפט השלום בתל אביב הטיל על הנאשם קנס של 2,000 שקל וחייב אותו בפיצוי של 30 אלף שקל למתלוננת.
התביעה הגישה ערעור על העונש הקל לטעמה, תוך שנטען כי "הנאשם התעלל באכזריות ובסדיסטיות בבת זוגו ההרה במשך 11 שעות של אימה, כך שאך בנס לא קופחו חייה".
מנגד, ההגנה ערערה על חומרת העונש.
הרכב של שלושה שופטים – שי יניב, מעין בן ארי ומיכל רוזן עוזר – שמע את טיעוני הצדדים ולבסוף דחה את שני הערעורים. השופטים קבעו כי "בית משפט קמא בחן את מכלול השיקולים הרלוונטיים – אלה שלכף חובה ואלה שלכף זכות ונתן להם את משקלם הראוי. גם העונש שגזר בית משפט קמא הוא עונש ממשי, המשקף עמדה הרואה בחומרה עבירות של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה ממשית ואיומים".
"לא הוצג בפנינו טעם המצדיק הקלה בעונשו של הנאשם ומכאן שאין יסוד לערעור הנאשם", הוסיפו השופטים, "בכל הנוגע לערעור המאשימה, ייתכן שלו היה עניינו של הנאשם נדון בפנינו מלכתחילה היה העונש שנגזר עליו חמור יותר, אך לא נוכל לומר כי בגזר הדין נפלה טעות מהותית, או שהעונש שהוטל מהווה סטייה קיצונית מהענישה הראויה. לפיכך לא מצאנו להחמיר בעונשו של הנאשם".
