חיים גליק, סגן נציב שירות בתי הסוהר לשעבר, שמאז פרישתו משמש כמנכ"ל מקצועי בשירות הציבורי, בין היתר כדירקטור מטעם הציבור בחברת הבנייה ב.יאיר, הוא עד תביעה שגוייס כעד הגנה במשפט נגד יאיר ביטון.
גליק, שמונה רק לאחרונה למנכ"ל הרכבת הקלה בתל אביב (נת"ע), הדהים את הנוכחים בבית המשפט כאשר תיאר כיצד המשטרה והפרקליטות הפעילו עליו לחץ לשנות את גרסתו המקורית. לדבריו, בעדותו במשטרה הפעילו עליו חוקרי יאחב"ל להב 433 לחץ אגרסיבי להפליל את ביטון, עד שהוא חש כי מתייחסים אליו בעצמו כאל "פושע". לאחר מכן סיפר כי הדבר חזר על עצמו כאשר זומן לרענון (ראיון הכנה לעדות) בפרקליטות מחוז תל אביב.
לדברי גליק, התובעת עו"ד עפרה קרמני, ביקשה ממנו שכאיש אכיפת חוק ולובש מדים בכיר בעבר, יתייצב בצד של התביעה ויתאר את החברה של ביטון כחברה עבריינית, בניגוד למה שמסר במשטרה. "הרגשתי מאוד לא טוב שם. שמובילים אותי למשהו שלא אני אמרתי. הבנתי שאני לא מספק את הסחורה ומצפים ממני לספק סחורה אחרת", אמר גליק בבית המשפט. לכן, לדבריו, הוא לא הופתע כשהתביעה ויתרה לבסוף על שירותיו כעד מטעמה.
התובעת קרמני נסתה לחלץ מגליק מידע על הליכים בלתי תקינים שהוא היה אמור לראות בחברה כדירקטור, ראיות מתיק החקירה על פעולות בחברה שעליהן היא כבר שאלה את ביטון. למשל, העברת עשרות מיליונים לקבלני הביצוע באילת מטעם ארגון אברגל לכאורה, נסים פינס ושמעון בלולו, מעבר לחוזה איתם, ללא קשר להתקדמות העבודה שלהם, תוך מידור לכאורה של המנהלים המקצועיים בחברה ולמרות שהחברה נקלעה אז ללחץ תזרימי והתקשתה לפרוע חובות אג"ח.
קרמני שאלה אז את ביטון: "איך החשב או המנכ"ל או הדירקטורים אמורים לדעת שיש עדכון בהוצאות הפרויקט, אם רק הבטחת לשמעון בלולו בשיחה ש'יהיה בסדר', אבל אין שום מסמך שמדבר על הוצאות שמסתכמות ב-20 ומשהו מיליון".
על כך השיב ביטון, "אם היתה התחייבות של 'אל תדאג יהיה בסדר', זו לא התחייבות שצריכה להופיע בכתב…. כל עוד לא היה משהו בכתב, אין על מה לדווח".
אבל, אמרה קרמני לביטון, מנובמבר 2009 עד ספטמבר 2010 ב.יאיר שלמה לקבלני המשנה באילת 25 מיליון שקלים ללא התקדמות בפרויקט. היא הטיחה בו כי ב-31 לאוקטובר 2011 ראש ארגון הפשע באילת אילן בן שטרית התקשר לקבלן ניסים פינס ואמר לו שהוא צריך כסף לעו"ד יורם שפטל, אז פרקליטו של יצחק אברג'ל בארץ ובארה"ב. היא הראתה איך יום למחרת פינס קיבל בירושלים מביטון צ'קים וכמה ימים לאחר מכן עו"ד שפטל הוציא עליהם חשבונית. "אני אומרת לך שהכספים כמו כאן וכמו בקזינו של שמעון בלולו ברומניה, מגיעים ישר מחשבון של חברת ב.יאיר למימון של יצחק אברג'ל העצור בארצות הברית".
ביטון השיב על כך, "מה את רוצה מהחיים שלי? אני יודע מי מעביר למי מה? אני מנהל את הפרויקט של ב. יאיר, לא את גן רווה… לאן הכסף שלהם עובר, אם הוא הלך לחיזבאללה, מה את רוצה ממני?".
סילוף העדות במשטרה
לאחר שהתביעה ויתרה על עדותו של גליק כעד תביעה, סנגורו של ביטון, עו"ד איתן פלג, הביא אותו כעד הגנה. גליק סיפר שכאשר פרש משירות בתי הסוהר כסגן הנציב לפני עשור הוא חיפש את דרכו לעולם הבנייה והתשתיות, מאחר ועסק בתחום של בינוי בתי סוהר. בהמשך לכך הוא השתלב בהנהלת ב.יאיר, אבל שימש גם כמנכ"ל עיריית ראשון לציון בתקופת החקירות הפליליות נגד ראש העירייה הקודם דב צור, וכמנכ"ל אוניברסיטת בר אילן, תפקיד שבו נמתחה עליו ביקורת נוקבת בדו"ח מבקר המדינה על הסכם השכר המופלג שלו (2012).
"כשהגעתי להגשת עדות בלהב הדגשתי את העובדה שאני כדירקטור מטעם הציבור בחברת ב.יאיר לא הרגשתי בשום שלב, שמסתירים ממני משהו", סיפר גליק ותיבל את דבריו במלים קשות. "המוצר שמונח כאן לפנינו (פרוטוקול עדותו במשטרה, ז"ק) עבר הרבה מאוד תיקונים ומחיקות שערכתי בו. כשקראתי את המסמך הוא לא שיקף נאמנה את מה שאמרתי. תחושתי הייתה שמכוונים למטרה מסוימת, שמצופה ממני להציג מציאות בתצורה שונה".
לדברי גליק, חוקרי תיק הלבנת ההון של ביטון, החזיקו אותו בחדרי החקירות של יאחב"ל שעות ארוכות לשווא. "אמרו לי משפטים כמו: 'אתה בא מאכיפת החוק ואנחנו מצפים שאתה תהיה יותר ברור כחלק מאכיפת החוק'… אני הסברתי שעם כל הכבוד אני הייתי שם בכובעי כדירקטור, לא סגן נציב בתי הסוהר ולא לובש מדים, אלא אזרח שנותן את עדותו…
"הושהיתי שם שבע שעות באופן קצת מוזר, את החקירה הזאת ניתן היה לסיים הרבה יותר מהר. נתתי עדות וחשתי כחשוד.. לא נתנו לי לצאת לשירותים. אני נמצא בחדר סגור ומישהו כאילו מייצר עליי איזשהו לחץ, לא הבנתי למה. באתי להעיד עדות אמת ואני אעמוד על האמת שלי כפי שאני ראיתי אותה. אני לא חשבתי שצריך ללוות אותי לשירותים, אני לא חושב שצריך להמתין לקבל אוכל בכל הכבוד לחקירה הזו, אני הייתי שם עד בלבד. היו לי שם שבע שעות מוזרות אני מוכרח לומר … חשתי שם כאילו עשיתי איזשהו פשע".
עד "מטעם" המדינה
לאחר מכן בא התיאור של העד גליק על הראיון בפרקליטות, עת זומן לריענון על ידי עו"ד קרמני ועוזרה עו"ד יונתן טל. לדבריו, "זומנתי להכנה לקראת מתן עדותי כעד תביעה. היה ניסיון לרענן את זכרוני ושוב היה ניסיון לייצר בתוך השיח איזה משהו טיפה שונה ממה שאמרתי. בתחושה שלי לפחות, הכוונה היתה להוביל אותי שוב לאותו מהלך שציפו ממני בחקירה בלהב. עמדתי על עמדתי כפי שהיא, האמת העובדתית… היא לא עלתה כנראה בקנה אחד איתם… ביקשו שאאיר את הסיטואציה באור יותר חריף. למשל, במידע שהועבר לדירקטורים ואליי על מה שקורה בחברה. אני אף פעם לא הרגשתי שיושב ראש החברה או המנכ"ל חסמו מידע בדירקטוריון. לא הרגשתי שאני נמצא באיזושהי עננה מוזרה כזאת שאני לא יודע, ופתאום מגלה דברים אחרים. יאיר (ביטון) היה פתוח ולמיטב ידיעתי שקוף, התחושה היתה שמצפים ממני לספר שזה לא היה כך".
השופטת טלי חיימוביץ נכנסה בשלב זה לעובי הקורה כהרגלה, וביקשה מהעד שיחדד את דבריו: "מר גליק, האם בריענון בפרקליטות נאמר באופן מפורש או במשתמע, שאדוני צריך לסטות ממה שאמר בחקירה במשטרה? אמרו לך, תגיד דברים אחרים?".
גליק: "כן. האווירה של הפגישה היתה שאני צריך לתת יותר ממה שיש בעדות, אמרו לי שהסיפור חמור. נאמר לי בצורה מאוד מאוד ברורה שאני בא מעולם של אכיפה ואני צריך להבין שאני חלק מתרומה לשלטון החוק, ובמסגרת הזו, אני צריך לייצר את התשובה היותר ברורה למעשים החמורים שנתגלו בחברה, כפי שאני לא ראיתי אותם".
התובעת עו"ד קרמני מתפרצת בשלב הזה: "גברתי יודעת שזה לא הסגנון שלי".
גליק: "בסופו של דבר, הפער בין עדותי לבין איך שרצו לראות אותה, הוא פער בין התנהלות נורמלית רגילה של חברה לבין התנהלות עבריינית. אני טוען שבכל מה שקשור אליי, התנהלות החברה היתה מצוינת".
השופטת חיימוביץ: "ואתה אומר שהדברים שאמרת לא הניחו את דעת הפרקליטה".
גליק מאשר, ומסייג, שלא היתה אמירה בוטה, "תשנה את עדותך", אבל כל השיחה הובילה לשם, בטון, באוירה, במשמעות הדברים, בציפיה שיתקרב לעמדת התביעה. "גברתי התובעת ביקשה שאני אסייע לה בניהול התיק, כמי שלבש מדים הרבה שנים, כשומר חוק, כמי שמבין את חובתי הציבורית, כדי לתת את הצביון כפי שאני הבנתי אותו ככזה שאמור להחמיר את התיק", אמר גליק והמשיך בפנייה ישירה לתובעת קרמני. "הניואנס, האווירה של המפגש, היתה שאתה חייב לעזור לנו כדי לייצר תמונה שמציגה את עבודת החברה כעבודה לא תקינה… אתה צריך לעזור לנו להתמודד עם התיק הזה ולסייע בידנו. זה אומר, שאם לא בדיוק זכרתי, אז אני צריך להיזכר קצת יותר. למשל, התובעת אמרה על דיווח מסוים לדירקטוריון: 'אני מבקשת לרענן את זיכרונך שהוא לא היה תקין', ואני זכרתי שהוא כן היה תקין".
השופטת חיימוביץ: "אמרו לך שאתה צריך לשנות מתקין ללא תקין?".
גליק: "כן. שאני ארענן את זכרוני, אולי תיזכר בדברים נוספים, ויכול להיות שהדיווח היה אחר… היה בינינו ויכוח מאוד קשה. יצאתי משם בחוסר הסכמה מוחלט. הרגשתי מאוד לא טוב שם. הרגשתי שמובילים אותי למשהו שלא אמרתי. השיחה בינינו היתה לא נעימה, אותה תחושה שהיתה לי במהלך החקירה במשטרה. חבר'ה, לא תוציאו ממני משהו שאיננו אמת, או לא תוציאו ממני שום דבר אחר ממה שאני העדתי עליו".
בשלב זה, יאיר ביטון התפרץ ואמר לשופטת: "את האמת גברתי? אני רוצה לבכות".
השופטת: "לא לא, אין לך מה לבכות".
ביטון: "יש לי, יש לי, יש לי הרבה על מה לבכות".
תופעת הריענונים
עו"ד פלג הודיע לבית המשפט על התנגדותו לכך שהתובעים אשר ניהלו את ריענון העד בפרקליטות והחליטו להימנע מהעדתו כעד תביעה, יחקרו אותו נגדית כעת כעד הגנה. גם סנגורי יתר הנאשמים, עורכי הדין עדי ברקאי, תמיר סננס וערן ערבה, הצטרפו לדרישה.
עו"ד פלג: "התביעה הייתה חייבת להודיע לנו על הפגישה עם העד בזמן אמת, היו צריכים לומר, התכוונו להביא אותו ובעקבות הריענון החלטנו שלא. שמענו מהעד שהתביעה ניסתה להניא אותו מעדותו, לחזור בו ממה שאמר במשטרה. התובעים האלה נמצאים בניגוד עניינים, יש להם פוזיציה אישית כשמדובר בדבר שהיה בינם ובינו, בלי שיש לו תיעוד".
הסנגור הזכיר גם את המלצת מבקר הפרקליטות, דוד רוזן, להקליט ריענונים של עדי תביעה, לנוכח תלונות על הדרכת עדים בריענונים ומקצה שיפורים שעורכים לעדויות בפרקליטויות השונות. "הסנגורים בתיק הביעו חוסר נחת מדרך הריענונים של עדים על ידי התביעה כאן. עכשיו מסתבר שהתחושות שלנו היו מוצדקות".
בהקשר זה אפשר לציין פסק דין של השופטת מיכל אגמון-גונן מבית משפט מחוזי בתל אביב, שנסתה לעגן את המלצת רוזן בהחלטה שיפוטית, אבל בית משפט העליון קיבל את ערעור המדינה וקבע כי מוקדם לפסוק כך מאחר ויש לקבוע בחוק את תנאי ראיונות ההכנה לעדים (הריענונים).
עו"ד קרמני טענה בתגובה כתובה לבית המשפט: "גרסת העד נותרה מעורפלת, לא ברורה ורצופת סתירות ותהיות. התביעה שוללת שהיה ניסיון ליצור אווירה כאילו העד מתבקש לסייע לה להתמודד עם התיק. על אף תפקידו בעבר כמפקד בתי כלא, ועל אף תפקידו כדירקטור של חברת ב.יאיר, לא נראה שלעד יש את היכולות לסייע כפי שהוא תפס את תפקידו… בית המשפט מתבקש להתרשם באופן ישיר מעדותו הפתלתלה ומהנסיון שלו לחמוק ממתן תשובות ישירות".
עו"ד קרמני הציעה כי עו"ד יונתן טל שמילא תפקיד משני ברענון יחקור את גליק בחקירה נגדית, ועו"ד פלג נתן לבית המשפט את הסכמתו.
כתבות נוספות מהמשפט:
יאיר ביטון מדבר על יצחק אברג'ל, פישקה ומסעות הקזינו עם הכנופייה הירושלמית
גבי בן הרוש מציע להעיד בשיחת וידאו נגד יאיר ביטון
ממש לא מפתיע, פרקליטות מושחתת, תופרים תיק בכל דרך אפשרית!!! גם עם עדי מדינה בתיקים אחרים כך מתנהל ושם כמובן יותר משכנע להסכים כי מתעסקים עם עבריינים ורוצחים שיש להם מה להפסיד אם לא ישקרו… כך מתנהלת המדינה שלנו בושה !! אין צדק ואין רחמים להרשיע אנשים בכל מחיר
אתה לא מבין כמה שאתה צודק
עצוב שכך מתנהלים במדינה שלנו.
והם כמובן, הפרקליטות לא עומדים לדין!!!!
זה יכול לגעת בכל אחד מאיתנו ממש מפחיד
רוצה להאמין שלפחות יש שופטי צדק בישראל – כולי תקווה
טלי חיימוביץ אחת השופטות ביותר, אם לא המובילה – עניינית,מתונה, רצינית ויסודית
מתאים לה להיות בעליון