בית המשפט לתעבורה בבת-ים גזר 11 חודשי מאסר על נהג בן 65 מתל אביב, שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות (30 נובמבר).
לפי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד גיא גורן מפרקליטות מחוז תל אביב, ב-3 ביוני סמוך לשעה 18:25 נהג הנאשם ברכבו ברחוב קרייתי בעיר ממזרח למערב, לכיוון הצומת עם רחוב בועז. למרות שהנאשם הגיע למעבר חציה, הוא לא האט את מהירות נסיעתו והמשיך בנסיעה רציפה, בדיוק כאשר הגיעה לכביש קשישה בת 91 ניצולת שואה, שהחלה לחצות עם הליכון את הכביש במעבר החציה. הנאשם פגע בקשישה, שפונתה למרכז הרפואי איכילוב עם חבלת ראש. כשעה וחצי לאחר מכן נקבע מותה.
הנאשם הודה הורשע במסגרת הסדר טיעון בו סוכם כי התביעה תבקש עונש של 12 חודשי מאסר וההגנה תבקש תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. עוד סוכם כי הנאשם יישלח לתסקיר מבחן ולממונה על עבודות שירות כדי לבדוק את התאמתו לריצוי המאסר בעבודות. משפחת המנוחה התנגדה להסדר.
תסקיר המבחן התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לגילו ומצבו הרפואי. הוא עבר לפני כ-30 שנה תאונת דרכים קשה ולפני מספר שנים אירוע מוחי. התסקיר העריך כי הנאשם יתקשה לעמוד במאסר בפועל והמליץ על עבודות שירות. הממונה העריך כי הנאשם מתאים לבצוע עבודות באופן ההולם את מצבו הרפואי.
במהלך דיון הטיעונים לעונש העידו ילדיה של המנוחה שסיפרו כי היא נמלטה מאימת הנאצים כאשר היתה בת 11. הם הוסיפו כי למרות גילה המופלג – היתה יכולה לחיות עוד שנים רבות.
התביעה הדגישה את עברו התעבורתי של הנאשם וציינה כי אין מדובר במעידה חד פעמית. הנאשם הוסמך לנהוג בשנת 2008 ומשנת 2011 צבר לחובתו 11 הרשעות קודמות, ביניהן אי ציות לאור אדום, אי ציות לתמרור עצור, שלוש הרשעות מהירות מעל המותר ושימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה. עוד הדגישה התביעה כי ממועד האירוע מושא כתב האישום ועד היום, הנאשם הספיק לבצע שתי עבירות נוספות – נהיגה בחוסר זהירות וחציית קו הפרדה רצוף.
סנגורו של הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד יואב נוריאלי, הדגיש את מצבו הרפואי של הנאשם והזכיר כי הוא הודה במיוחס לו, לקח אחריות והביע צער עמוק על מות המנוחה. בנוסף טען הסניגור כי הנאשם ניסה ליצור קשר עם משפחת המנוחה אולם הם סירבו. בנוסף ציין הסניגור כי הנאשם רצה לעלות לקברה של המנוחה, אך לא ידע היכן מקום קבורתה. אביו של הנאשם אמר במהלך הדיון לטיעונים לעונש כי הוא מודאג מכך שבנו יהיה בבית סוהר, מאחר והוא צורך סמים בשל נסיבות רפואיות.
השופטת ציפורה משה ציינה בגזר הדין, כי הנאשם "סובל מנכות רפואית ותפקודית וכן בעיות בריאותיות שונות… התרשמתי כי דבריו של הנאשם, אכן כנים ואמיתיים, הנאשם גילה אמפתיה כלפי משפחת המנוחה, צער וחרטה ומסר כי חווה קושי אמיתי נוכח תוצאותיה הקשות של התאונה".
עם זאת ציינה השופטת: "לא מצאתי כי בנסיבות תיק זה קיימים שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מהעקרונות המנחים בענישה בגרימת מוות ברשלנות, ולפיהם העונש הראוי הינו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ופסילה בפועל לתקופה הולמת".
על כן גזרה השופטת על הנאשם 11 חודשי מאסר, פסילה לתקופה של שמונה שנים ופיצוי כספי של 12 אלף שקל למשפחת המנוחה. יש לציין כי הנאשם החליט להגיש ערעור על גזר הדין לבית המשפט המחוזי, באמצעות עו"ד דוד גולן, שמסר בתגובה: "ערעור על חומרת העונש מתבקש בתיק זה. בית המשפט החמיר ביותר עם הנאשם בכך שלא הסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שרות. זאת לאחר תיקון כתב האישום והפחתת דרגת הרשלנות שהיא למעשה הברומטר לעונש. ככל שרף הרשלנות נמוך העונש צריך להתאים לרף זה. בית המשפט גזר עונש מאסר בפועל והתעלם מהנתון הנ"ל. כמו כן בית המשפט לא התחשב בפסיקה הענפה שהוצגה בכלל בפניו, במקרים חמורים יותר בהם הסתפק בית המשפט בעונש של עבודות שרות. עקרון אחידות הענישה נפרץ בתיק זה לחלוטין. הגיעה העת שבית המשפט העליון יאמר את דברו".
