בשבועות האחרונים התחדש הקמפיין התקשורתי נגד אייל גולן, בתזמון לא מקרי, בדיוק כאשר משטרת מחוז תל אביב פתחה מחדש את תיק החקירה שנסגר לפני תשע שנים (2013). במשטרה נאלצו לבצע את העבודה לפי הנחייה של פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), בעקבות עדויות "מרועננות" שבקשו למסור שתיים מהמתלוננות המקוריות, בהשראת עורכות הדין שלהן בתביעה האזרחית נגד גולן, ובליווי אוהדותיהן ואוהדיהן בארגוני הנשים ובנישה של ME TOO בערוצי הטלוויזיה והרדיו.
אלא שאז הפתיעה פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), שתקפה את שתי המתלוננות על רקע התנהלותן בתביעה האזרחית שהגישו ב-2020, נגד גולן ואחרים ובינהם משטרת ישראל, תביעה אותה הן מבקשות לתקן ולהרחיב מאז שוב ושוב. בתגובה שנמסרה לבית המשפט ניכר קוצר רוח ואפילו איבוד סבלנות כלפי שתי התובעות מצד הפרקליטות, שהעלתה שלל טענות נגדן: על הדרך בה הן מנהלות את ההליכים המשפטיים בתקשורת, על כך שהן מפיצות מידע לא נכון בעניין ההליכים האזרחיים והפליליים, ואף מוסרות תגובות לא נכונות לבית המשפט.
בכובע אחד, כאשר הפרקליטות מגינה על המשטרה ומייצגת אותה בהליך האזרחי היא טוענת שהתנהלות המתלוננות מעלה תמיהות והיא אפילו מפוקפקת – תיקון כתב תביעה אחרי שנתיים, התנהלות המוכתבת על ידי שיקולים תקשורתיים יחצ"ניים, שינויי זכרון הקשורים לאירועים תקשורתיים ועילות עליהן חלה התיישנות.
בכובע השני, כאשר הפרקליטות מנחה את המשטרה ומלווה את החקירה המחודשת, נראה שלא הוצבו שום תנאי סף דומים בדרכן של התלונות לבירור לפני שהוחלט על פתיחת התיק מחדש. אמנם להליכים אזרחיים ופליליים יש כללים שונים, ועדיין, מדובר באותם האירועים, התלונות למשטרה הן העתק של התביעות האזרחיות.
כאשר מדובר בתביעה נגד המשטרה עקב מחדלי חקירה נטענים, נציגי המדינה דורשים להפעיל אמצעי סינון ולמחוק חלק מהטענות על הסף מטעמי התיישנות ותוך הטלת דופי באמינות התובעות, ואפילו בקשה להטלת הוצאות. אך כאשר מדובר בחקירה פלילית ממוחזרת נגד הזמר המפורסם וחבריו, כאן לפרקליטות הפלילית יש נכונות להתמסר ללא פילטרים. בעוד הפרקליטות האזרחית דורשת להוציא חלק מטענות התובעות מחוץ לכתב התביעה, הפרקליטות הפלילית מנחה את המשטרה לחקור את התיק כאילו מדובר בתיק חדש.
סקירת האירועים
בינואר 2020 הוגשה על ידי ט' ו-נ' תביעה נגד אייל גולן, המפיק שלו לשעבר בני פרץ, שני נתבעים נוספים, וכן נגד משטרת ישראל.
בנובמבר 2021, לאחר שהחליפו ייצוג, המתלוננות מגישות תלונות חדשות למשטרה ומבקשות לפתוח מחדש גם בהליכים פליליים נגד גולן ואחרים, שנגדם הפרקליטות סגרה את התיק ב-2013 כאמור.
ביוני 2022, כזריקת מרץ ליוזמה לפתיחת התיק, המתלוננות מגישות גם ערר על סגירת התיק הראשון, ומבקשות לקבל את חומרי החקירה אחרי תשע שנים.
ביולי 2022 באמצעות פרקליטתן החדשה, עו"ד גליה שמילוביץ, שתי המתלוננות מגישות תביעה אזרחית שניה, הפעם נגד 12 נתבעים נוספים מ"חבורתו של גולן" אותם הן לא תבעו מקודם (על שמות חלק מהנתבעים מוטל צו איסור פרסום). בנוסף, הן בקשו לתקן את התביעה הראשונה מ-2020 שהוגשה רק נגד שישה נתבעים (כולל משטרת ישראל), להרחיב את הטענות במסגרתה ולאחד אותה עם ההליך הנוסף. בתוך כך מספר הנתבעים הגיע ל-18.
בנובמבר 2022, כאמור, נכנסה גם החקירה הפלילית המחודשת להילוך מואץ. גולן והנתבעים הוזמנו לחקירה במשטרת מחוז תל אביב במסגרתה נערכו להם גם עימותים מול המתלוננות כאשר מחוץ לבניין ובאמצעי התקשורת מתחולל קמפיין רעשני כמיטב המסורת שמניעות המתלוננות ובאות כוחן המשפטיות והתקשורתיות.
גולן והאחרים טוענים בתגובה כי מדובר בנסיון לסחיטה כספית מחודשת.
מלכודת הדבש: אייל גולן
בכתבי התביעה האזרחיים בולטת התוודותן של ט' ו-נ' על הרקע לאירועים הנטענים בפרק המבוא, בו הן כותבות כי "התופעה שבה נערות ונשים צעירות מעריצות אמנים וזמרים, אינה חדשה, וככל שהזמר מוכר ומפורסם יותר כך ההערצה אליו גדולה יותר". לדבריהן, "שמו של אייל משמש 'מלכודת דבש' אשר מושכת אליה נערות צעירות, מעריצות מושבעות המגיעות מרקע של מצוקה… הן בעלות רצון עז להימצא בקרבתו ולספוג חלק מאבק הכוכבים שלו, והוא וחבריו עושים בנערות שימוש לסיפוק צרכיהם המיניים".
הצעירות, ילידות 1995 (היו בנות 17-18 במועד האירועים), מציינות בתביעה כי בחלק מהמקרים חבריו של גולן ניצלו את שמו להפקת טובות הנאה מבלי שהוא עצמו היה בזירה – למשל, "פיתויין של התובעות להגיע למקום כלשהו בהבטחה לפגוש באייל או להצטלם איתו, כאשר בדיעבד מתברר כי אייל כלל אינו במקום, ובמקום זאת נדרשות הנערות לספק את מאווייהם של הגברים הנמצאים שם".
כך לדבריהן התנהל מנגנון "ניצול מיני של נערות צעירות, הבאות מרקע של מצוקה שהועברו מיד ליד בין קבוצה של גברים מבוגרים… פעילות המנגנון לוותה בכמויות נכבדות של אלכוהול ושל סמים".
על הזיכרון המאוחר שהתעורר אצלן ביחס לרוב הנתבעים, הישנים והחדשים, הן טוענות בכתב התביעה כי מדובר "בתהליך היזכרות מתמשך במסגרתו עולים וצפים זכרונות מודחקים… ט' ביקשה למסך על האימה באמצעות שקיעה לסמים, דבר שהוביל אותה להתקפים פסיכוטיים ואישפוזים בבית חולים פסיכיאטרי, ו-נ' עשתה מספר נסיונות אובדניים".
עוד טענה מעניינת במיוחד שעולה על ידן, היא כי "האירועים המודחקים החלו להציף אותן בהדרגה כתוצאה מפגישתן עם תחקירני התוכנית של אורלי וגיא, שהכינו סרט על הפרשה". אותו תחקיר ביוזמת אורלי וילנאי וגיא מרוז הוביל לטענתן "לפתיחת סכר של זכרונות… ומאז הגשת התביעה ב-2020 צפים ועולים זכרונות נוספים".
אגב, בהקשרים אחרים בשנים האחרונות על רקע סגרי קורונה, מנהלי ערוצי התקשורת המרכזיים בישראל סירבו לשדר סרטים בהפקת אורלי וגיא, בהם הצמד המתוקשר פקפק בתוקף המגפה. גורמי תקשורת האשימו את השניים בהפצת "פייק ניוז" עד שצמד אנשי התקשורת הוותיקים נאלצו להפיץ את סרטם באינטרנט בלבד, ולמעשה נעלמו מהמסך.
היחס לסרטם על "תיק אייל גולן" היה אחר כמובן – ברוח ימי מי טו.
היחצנות של התובעות המתלוננות
כאמור, בתגובת המדינה לבקשת המתלננות לאשר את תיקון כתב התביעה האזרחית מ-2020, נציגי המדינה כבר דרשו להטיל על התובעות הוצאות.
בתגובה הרשמית לבית המשפט עורכי הדין ליאת גור וניר גנצ'רסקי מפרקליטות תל אביב (אזרחי) כתבו כי תיקון התביעות מתבצע בשיהוי ניכר, ותוך הוספת עילות תביעה שהתיישנו. ההתיישנות הנטענת היא ביחס לסעיפי תביעה שהוגשו נגד משטרת ישראל בשל "התרשלותה" לכאורה בחקירה המקורית.
"בית המשפט מתבקש לתת את הדעת להתנהלות התובעות; השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה; ומטרת הבקשה לתיקון", כתבו נציגי המדינה. "הפסיקה קובעת כי נקודת המוצא לגבי בקשות לתיקון כתבי תביעה תהיה ליברלית, עם זאת, נקבעו הגבלות כמו חיוב בהוצאות ואיסור על העלאת עילות שהתיישנו".
באשר להתנהלות התקשורתית והיחצנית נציגי המדינה תקפו את התובעות במפורש, ופקפקו בכשרות מניעיהן: "יש לציין שעסקינן בהליך שלעתים נדמה שרק מעט ממנו מתנהל כהליך משפטי, בעוד מיטב מרצן של התובעות מושקע בפלטפורמות תקשורתיות ופרסומיות מקבילות. כתוצאה מכך, התובעות טוענות שהסערה התקשורתית בה הן לוקחות חלק, וכן יוזמות שלהן להגשת בקשות והליכים שונים, הן שהביאון (בעקיפין, תוך העלאה לתודעתן) להעלאת מעשים ואירועים שיש לחקור ועל הנתבעים לתת עליהם את הדין".
נציגי הפרקליטות חזרו והדגישו, "מידע שהועבר לבית המשפט ומופץ לציבור על ידי התובעות אינו מדויק בלשון המעטה", והפנו לפרסומים של המתלוננות על כך שהגשת הערר בנוגע לתיק הסגור מ-2013 היתה מתואמת עם הפרקליטות. עורכי הדין גור וגנצ'רסקי מבהירים, כי "בשום שלב הפרקליטות הפלילית או מי מטעמה לא המליץ, אישר, או הביע עמדה כלשהי לגבי הגשת ערר".
לפי נציגי המדינה, ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית חדשה התקבלה ללא קשר להחלטה בענין הערר שהגישו הבנות על סגירת התיק (שטרם התקבלה), זאת נוכח מסירת גרסאות חדשות על ידן שלא נמסרו לפני עשר שנים.
האילוצים של הפרקליטות
אתר "פוסטה" הפנה לפרקליטות מחוז תל אביב מספר שאלות בנושא שתואר עד כה בכתבה:
* על איזה בסיס הוחלט לפתוח מחדש את התיק נגד החשודים להם ניתנו הודעות סגירה לפני כמעט עשר שנים?
* האם ההחלטה נתמכת בראיות חדשות, חיצוניות התומכות בגרסת המתלוננות?
* מהן הראיות החדשות מלבד עדויותיהן המשתנות?
* האם עצם הגשת תלונות חדשות מספיק כמצע לקיום חקירה חדשה כאשר מדובר באירועים עליהם המתלוננות מסרו גרסאות בזמן אמת, ואף הפלילו את אחד המעורבים? אביו של אייל גולן, דני ביטון המנוח הורשע על בסיס עדויותיהן.
* כיצד מוסברת האבחנה, שכנגד אביו של גולן הן היו כשירות למסור עדות מפלילה, ואילו כנגד 17 אחרים בפרשה נגדם הן מתלוננות כעת, הן לא היו כשירות אז למסור עדות אמת?
* ומעל הכל, מה התוקף של עדויות אשר נמסרות בשינוי מקיף של הגרסאות המקוריות ותוך הרחבה של עדויות אשר נתנו על ידן בסמוך לאירועים מלפני עשור, כתמיכה לתביעה אזרחית?
בפרקליטות מחוז ת"א מסרו בגובה תשובה לקונית בלבד: "כל אדם שמבקש למסור תלונה, רשאי לפנות למשטרה, וזו מחוייבת לבחון תלונתו. כך נעשה גם במקרה זה".
התשובה האמיתית, שנציגי הפרקליטות לא יודו בה במפורש היא, שהם לא יכולים להרשות לעצמם לסגור את התלונות החדשות על רקע הפרופיל התקשורתי הגבוה של החשודים, ובעיקר הקמפיין הציבורי ברוח תנועת ME-TOO אשר שם לעצמו כיעד חשודים "מפורסמים", כאמצעי לקידום מטרותיו. זאת, בנוסף לפסיקת בתי המשפט אשר מעניקה למתלוננות בעבירות מין "הקלות" שאינן שמורות בתיקים אחרים, לרבות קבלת גרסאות כבושות לכאורה.
פרקליטו של אחד הנחקרים החדשים בפרשה, בעלים של רשת מועדונים וחבר אישי של גולן, אומר ל"פוסטה" בהתייחסות לפרשה. "לפני 10 שנים מרשי לא נחקר, אותן המתלוננות בקושי הזכירו את שמו, אז הן סיפרו שהן היו איתו ועם אייל גולן בבית מלון וכל מה שעשו עם הלקוח שלי היה בהסכמה. עכשיו, בתביעות החדשות, אותו אירוע הפך לאונס ברוטלי. הסיפור שהן מספרות פתאום עכשיו הוא, שאייל קרא לחבר שלו, שאנס את שתי הבנות ביחד ונתן להן סמים… את שינוי העדות הן מסבירות בכך שלקח להן זמן, שהן התבגרו ושהסרט של אורלי וגיא עזר להן 'לגלות את האמת' ושימש כטריגר. אבל הן שוכחות שגם בסרט הן לא אמרו על הלקוח שלי כלום".
הסנגורית על הקפאת ההתיישנות
שוחחנו עם עו"ד גליה שמילוביץ, עורכת הדין החדשה של שתי המתלוננות התובעות, זו העומדת מאחורי הבקשה להרחיב את כתב התביעה האזרחי, ומאחורי הדרישה לפתוח מחדש את החקירה הפלילית.
המדינה אומרת שהכנסתן לתביעה טענות שחלה עליהן התיישנות?
"ההתיישנות מול המדינה שונה מההתיישנות מול החשודים. על הטענות נגד החשודים חלה התיישנות אחרת כי הן היו קטינות, או כי היו מאושפזות בבתי חולים פסיכיאטריים אחרי האירועים, ולכן יש הקפאה של הזמנים".
בנוגע לטענת התביעה נגד משטרת ישראל.
"מדובר באירוע חמור שעלה בהאזנות בחומר הראיות: המשטרה האזינה לדני ביטון ושמעה על אירוע במועדון שבו ט' ו-נ' (התובעות) היו עם נערה נוספת. אותה נערה איבדה הכרה בעקבות סמים שקיבלה, והובלה עם קצף בפה לבית החולים ברזילי ונשארה להשגחה במשך הלילה".
בהאזנות אלה, לטענת עו"ד שמילוביץ, "נשמעו השיחות שהתנהלו בין דני ביטון ואחרים בחבורה שצעקו 'הלך עלינו'. בזמן אמת, המשטרה ביקשה לפנות לבית החולים ולקבל את התיק הרפואי. זו היתה הזדמנות חד פעמית לראות אלו חומרים נתנו לקטינות, ראיות פורנזיות. אבל המשטרה פונה לבית המשפט עם הדו"ח הלא נכון ולא מקבלת צו".
איך אתן מסבירות את האבחנה בין קבילות העדות נגד אביו של אייל גולן, בעניינו הקטינות מסרו עדות מלאה בזמן אמת, וכנגד האחרים לא?
"עקב מצבן אז הן לא היו מסוגלות להעיד בבית משפט. העדויות שלהן במשטרה הספיקו כדי להשיג הסדר טיעון עם ביטון, והוא הודה בעבירות הפחות חמורות שיוחסו לו, בלי שהתנהל משפט… אייל גולן הצליח לחמוק ועל כך כתבנו ערר של 750 סעיפים (על סגירת התיק)".
עו"ד טל גבאי מסר בשמו של אייל גולן: "אין לנו כל עניין בניהול החקירה באמצעי התקשורת ואנו בטוחים כי רק הראיות והעובדות הן שיכריעו. יש לראות בחומרה את הניסיון הפסול להפעלת לחץ תקשורתי בלתי פוסק על גורמי החקירה באמצעות ראיונות בתקשורת תוך זיהום בלתי פוסק של החקירה. אייל גולן סמוך ובטוח כי לא נפל רבב במעשיו וכי בסופו של יום הצדק יצא לאור והתיק ייסגר מחוסר אשמה".
עוד תיק חקירה מקולקל שהנפגע לא יקבל צדק בגלל המשטרה.
שוב כמו זדורוב ,הצדק לעולם לא יצא .
אבל כולנו יודעים את האמת ..
החלילן מהמלין זאת לא אגדה אורבנית