מדוע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתעקש להמשיך לנהל שתי תביעות אזרחיות פרטיות נגד משטרת ישראל, בעודו מכהן כשר הממונה על המשטרה?
אתר "פוסטה" מפרסם כי בתחילת חודש מרס הודיע השר בן גביר לבית המשפט כי הוא מעוניין להמשיך ולקדם דיונים בשתי תביעות שהגיש בשנה שעברה כאשר עוד היה חבר כנסת בלבד, אחת יחד עם מפלגתו "עוצמה יהודית" נגד משטרת ירושלים, ושנייה אישית נגד קצין המשטרה, אף הוא ממשטרת ירושלים.
רשמי בית המשפט ביקשו מבן גביר להודיע אם בכוונתו להמשיך בהליכים, שכן התביעות עשויות להימחק מחוסר מעש. ב-19 פברואר בן גביר ביקש משתי הערכאות ארכה לקביעת מועדי דיון בתביעות, עקב הלו"ז הצפוף שלו כשר לביטחון לאומי, אך לא ביקש למשוך את התביעות לאור השינוי במעמדו הציבורי ומינויו לשר הממונה על המשטרה.
לעיון בשתי התביעות שהשר בן גביר מתעקש להמשיך ולקדם יש ערך מוסף במיוחד בימים אלה, על רקע התערבותו האישית בטיפול השוטף של המשטרה בהפגנות המחאה נגד הממשלה שהוא חבר בכיר בה, מה שהוא מכנה קביעת מדיניות בלבד.
שתי התביעות אף מגחיכות את שינויי החקיקה שהוא מקדם בנושא היחסים בין הממשלה והשר לבין משטרת ישראל, בין היתר על רקע המשקל הרב שהוא מייחס בהן לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, החוק שהוא ושני שותפיו למפלגה ולממשלה, בצלצאל סמוטריץ ושמחה רוטמן, מבקשים לבטל במסגרת מה שהם מכנים "הרפורמה המשפטית" ומרבית אנשי המקצוע מגדירים כ"הפיכה המשטרית".
תיאור הפרטים בתביעה שמתייחסת למתיחות שהיתה ערב חג הפסח והרמדאן, והתייחסות הפרקליטות אליהם בכתב ההגנה, מצביעים למעשה גם על פוטנציאל ההתלקחות הכרוך בעצם המינוי של בן גביר לשר המופקד על כוחות משטרת ישראל, מה שכידוע לא מנע מראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל את דרישתו לתפקיד.
קריאת תוכן התביעות היום, בשיאו של גל המחאה, היא עוד עדות לשינוי המדהים שעבר בן גביר בשנה האחרונה, מיריב ומתעמת סדרתי עם המשטרה, "אנרכיסט" – אותו תיאור שהוא מתעקש כיום להדביק לאחרים שמתנגדים לממשלה, כפי שעשה כל ימיו – עד לתפקיד השר הממונה על אותה משטרה.
פסח אשתקד בדרך לכותל
בחודש מאי 2022 הגיש בן גביר לבית משפט השלום בירושלים תביעה על סך 200 אלף שקל נגד משטרת ירושלים. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד חנמאל דורפמן, מקורבו של בן גביר ומי שהיום משמש כראש המטה האישי שלו במשרד לביטחון לאומי, עוד סוג של ניגוד עניינים במצב החדש שנוצר.
התביעה הוגשה בעקבות החלטת המשטרה לחסום תהלוכה של אנשי ימין אשר צעדה אל שער שכם כאשר ח"כ בן גביר עומד בראשה. הימים היו ימי חול המועד פסח בשנה שעברה אשר היו בחופף לחודש הרמדאן – ימים נפיצים בירושלים, בין היתר מאחר וציינו אז גם שנה לאירועי "שומר חומות". ראשי עוצמה יהודית ופעילי ימין החליטו לקיים "צעדת דגלים" אל הכותל המערבי במסלול שעבר דרך שער שכם, אבל המשטרה חסמה את הנתיב הזה והצועדים הופנו למסלול חלופי על מנת שלא ייכנסו אל הרובע המוסלמי.
בן גביר ציין בתביעה כי לא מדובר במצעד הדגלים המסורתי שנערך ביום ירושלים אלא בתהלוכה שנערכה "במחאה על התנהלות ממשלת ישראל והמהלכים הפוליטיים שעשה ראש הממשלה" (נפתלי בנט, ז.ק). לטענתו של חבר הכנסת דאז, בהגיעו לכיכר צה"ל הוא נחסם על ידי כוחות משטרה, ומפקד מרחב ציון סנ"צ קובי יעקובי הודיע לו שהגעתו לשער שכם נאסרה מתוקף צו של כוחות הביטחון על פי החלטת הדרג המדיני, בהמלצת שב"כ.
בתביעה זו בן גביר טוען כי משטרת ישראל פגעה בחופש הביטוי ובחופש התנועה שלו כחבר כנסת, ושימו לב לטיעוניו בתביעה, מאלפים ממש: "חובתה של הנתבעת (משטרת ישראל) לפעול על פי החוק ורק בהתאם לאמור בו, ואין לנתבעת שום אפשרות להיעתר לגחמות פוליטיות של גורם פוליטי כזה או אחר, ודאי מבלי שהדברים יתבססו על חוקי המדינה… גם אם היתה הוראה של מאן דהוא מהדרג המדיני, הרי שמדובר בהוראה בלתי חוקית שביצועה נעשה בחוסר סמכות וללא הפעלת שיקול דעת כלשהוא".
לטענת בן גביר בתביעה, מפקדי המשטרה חייבים להפעיל שיקול דעת עצמאי מקצועי ולא לקבל הוראות והנחתות של הדרג המדיני כחותמת גומי. "נציגי הנתבעת טענו כי מדובר בהחלטה של הדרג המדיני והם רק מממשים את ההחלטה. גם אם היתה הוראה של הדרג המדיני, הרי שמדובר בהוראה בלתי חוקית שביצועה נעשה בחוסר סמכות וללא הפעלת שיקול דעת!".
עוד הוא טען, כי בחסימת דרכו בירושלים יש "הפרת חובות החקוקות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".
טיעון אחר בתביעה מספק רמז עבה מאוד למניעים של בן גביר ביסוד דרישתו כיום מהמשטרה, לפעול ביד קשה נגד הפגנות האופוזיציה במדינת ישראל. לטענת בן גביר בתביעה, "הנתבעת התנהלה כאילו חופש הביטוי הוא זכות השמורה לאנשי שמאל בלבד, וכאשר אנשי ימין מעוניינים לממש את חופש הביטוי שלהם הזכות תינטל מהם". במלים אחרות הסעד המבוקש הוא תגמול, כמו שחסמתם את הצעדה שלי – תחסמו את אנשי השמאל.
בהקשר זה יש לציין כי הרבה לפני כהונת בנט, גם ממשלות נתניהו הקודמות הגבילו את חופש התנועה של בן גביר ומנעו ממנו פעמים אחדות להגיע לשער שכם ולעלות להר הבית, בנימוק בטחוני על רקע חשש מהתפרצות אירועים לאומניים ומלחמה מול עזה.
כעת, כשר לביטחון לאומי, הוא מבקש לערוך השוואה בין פעילותו כפעיל ימין קיצוני שהוגבל גם על ידי ממשלות ימין קודמות, לבין האופוזיציה הרחבה במדינת ישראל, שלמחאותיה אין שום היבט בטחוני.
בן גביר וההסלמה הבטחונית
כתב ההגנה של משטרת ישראל הוגש באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים ב-6 אוקטובר 2022, חודש לפני הבחירות, וחודשיים לפני מינויו כשר הממונה על המשטרה.
בכתב ההגנה נטען, כי ח"כ בן גביר "השתתף בתהלוכה לא חוקית ופעולותיו המתוכננות בוודאות קרובה היו גורמות הסלמה בטחונית… גורמי הביטחון צפו כי התקדמות התהלוכה ופעילות מתריסה של התובע בן גביר בשער שכם, כגון הקמת לשכה פרלמנטרית, תוביל לעימותים אלימים חריפים. הגבלת התנועה נעשתה על פי חוות דעת מודיעינית תוך מתן אפשרות להמשך תהלוכה ברובע היהודי".
המשטרה הבהירה בכתב ההגנה כי בן גביר החליט לצעוד בנתיב המדובר, אף על פי שמסלול התהלוכה לא אושר והודעה על כך נמסרה לו מבעוד מועד.
עוד מבהירות המשטרה והפרקליטות בכתב ההגנה, כי מאות פלסטינים כבר החלו להתפרע והחלו הפרות סדר אלימות, "כוחות משטרה פעלו להדוף את ההמון הערבי ולמנוע ממנו להתקדם לכיוון התהלוכה הלא חוקית (של בן גביר), ומנגד למנוע ממשתתפי התהלוכה להתקדם לכיוון שער שכם. אילולא היערכות נרחבת והתערבות המשטרה, עלולה היתה התנהלות המשתתפים בארוע להוביל לנפגעים בנפש".
הפרקליטות הודיעה כי היא מבקשת לדחות את התביעה ולחייב את בן גביר בהוצאות.
לבן גביר ניתנו מספר הצעות לרדת מהתביעה, אולם ב-21 פברואר, המגשר שמונה על ידי בית המשפט במסגרת הליך הקדם משפט מסר כי בעקבות סירובו של השר בן גביר ייקבע מועד להליך גישור בבית המשפט עד חודש מאי – גישור לסכסוך בין השר לביטחון לאומי לבין משטרת ישראל.
"הלשכה" בשייח ג'ראח
תביעה שנייה עליה בן גביר מתעקש היא זו שהוא הגיש לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בפברואר 2022. התביעה, על סך 10,000 שקל היא אישית נגד קצין משטרה זוטר יחסית, פקד איתמר אוחיון ממחוז ירושלים ונגד משטרת ישראל.
בפועל, מדובר בכתב טענות חריף של בן גביר גם נגד המפכ"ל קובי שבתאי ונגד מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון תורג'מן. מדובר באירועי הקמת הלשכה הפרלמנטרית של בן גביר לפני שנה בשכונת שייח ג'ראח במזרח העיר. בן גביר הודיע על הקמת "לשכה" ליד בית משפחה יהודית מבודדת, שלדבריו ספגה התקפות מהשכנים הערבים.
בכתב התביעה טוען בן גביר כי לאחר שהתמקם בשכונת שייח ג'ראח עם עוזריו הפרלמנטריים, הקצין בשטח איתמר אוחיון הפקיר את בטחונו, ולטענת בן גביר הוא עשה זאת בהנחיית המפכ"ל שבתאי ומפקד המחוז תורג'מן, לא פחות.
בן גביר טוען בתביעה, כי הקצין אוחיון התעלם מאיומים וקללות שהשמיעו תושבי השכונה כלפיו. בשלב מסוים, לטענתו, הורה הקצין לשוטרי מג"ב שתחת פיקודו לסגת מהמקום, ובכך הותיר את בן גביר כאשר לצידו רק שני מאבטחים של משמר הכנסת מול ה"פורעים". לטענת בן גביר, הקצין בשטח התעלם אף כשהוא פנה אליו והתלונן כי אחד הערבים איים 'אני אזיין אותך'. לדבריו, הקצין שמע והחליט לא לעצור את הערבי, "כאשר דרשתי זאת ממנו הוא אמר לי: "אתה כמו כל אזרח, לך תתלונן במשטרה".
בן גביר הוסיף בכתב בתביעה: "החלטתי לנקוט הליכים נגד השוטר אולם לפי מה שנודע לי, מי שעמד מאחורי המדיניות הוא מפקד המחוז ניצב תורג'מן והמפכ"ל קובי שבתאי, בינינו יש 'דם רע' וביקורת קשה שלי נגדו לאורך כל השנה האחרונה".
בן גביר הוסיף והאשים את פיקוד המשטרה ב"זדון או לכל הפחות אדישות לפגיעה בי". לטענתו, המשטרה פעלה בהנחיית השר עומר בר לב להתנכל לו כל מהלך שהותו ב"לשכה" המאולתרת שהקים בשכונה הערבית, הכל מתוך "רצון לגרש אותי מהשטח".
בן גביר צירף לתביעה מכתב שכתב למפכ"ל: "הכתובת על הקיר – הפקרת הבטחון האישי שלי לצורך שיקולים פוליטיים". הוא הוסיף כי "האשמה כולה מוטלת על משטרת ישראל ובראשה מר שבתאי ומר תורג'מן… המקיימים הוראה בלתי חוקית להפקיר בטחוני".
בכתב ההגנה שמייצג את דעת המפכ"ל ומפקד המחוז, אשר הוגש באמצעות עו"ד בת חן שלזינגר מהפרקליטות, נכתב כי "התיאור בכתב התביעה רחוק מלשקף את הדברים. מדובר באירוע במסגרתו הן התובע והן המפגינים (הערבים) ליבו את האווירה ויצרו פרובוקציות".
בנוגע לקצין הנתבע, נכתב כי הוא "הורה לשוטרי מג"ב ליצור חיץ ולהגן על התובע בגופם", אלא שלדברי המשטרה, בן גביר בעצמו "הגביר את ההתלהמות והחיכוך".
מדו"חות הפעולה של הקצין והשוטרים בשייח ג'ראח עולה, כי הם הגיבו להנפת דגל פלסטין על ידי אחד המפגינים אשר מחה נגד נוכחות בן גביר במקום. השוטרים עשו שימוש בכוח כדי להחרים את הדגל והקצין הורה על פיזור ההפגנה. לדברי המשטרה, בניגוד לטענת בן גביר, לא היתה כל תקיפה פיזית נגדו מצד המפגינים. הדבר עולה גם מסרטון האירוע אשר שודר על ידי עוזריו של בן גביר באותו יום בפייסבוק.
לפי כתב ההגנה של משטרת ישראל, בן גביר עצמו התקרב ופנה למפגינים אחד אחד והטיח בהם בהתגרות: "את מחבלת.. אתה מחבל.. אנחנו בעלי הבית כאן. התובע הסתובב מוגן על ידי שומר ראש, בתוך ההתקהלות ותרם להתססה של המפגינים באופן ישיר".
פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי) כוכבית נצח-דולב ביקשה מבית המשפט למחוק את שמו של פקד אוחיון מהתביעה, בהתאם לחסינות המוקנית לו כעובד ציבור בתפקיד, ולהשאיר את משטרת ישראל.
ב-6 דצמבר 2022 היה אמור להתקיים דיון בבית המשפט לתביעות קטנות, אולם ברגע האחרון בן גביר ביקש לדחות את המועד "בשל ניהול המשא ומתן הקואליציוני".
ב-18 ינואר הודיעה רשמת בית המשפט ריבי לב-אוחיון כי ככל ולא יוגש עדכון על ידי התובע, התביעה תימחק בתוך עשרה ימים.
ב-19 פברואר בן גביר, עכשיו כבר השר לביטחון לאומי, הגיש לבית המשפט הודעה לפיה הוא מעוניין לקיים דיון גם בתביעה הזו, אולם מבקש דחייה לתיאום מועדים מוסכמים. בן גביר כתב כי "בהתחשב במצב הבטחוני השורר בארצנו, ומתוקף תפקידו, נאלץ התובע לעסוק סביב השעון בענייניה הבטחוניים של המדינה. הדבר כרוך בהשתתפות בישיבות ממשלה והערכות מצב במשרד לבטחון לאומי עם גורמים שונים. במצב דברים זה", כתב בן גביר, "כאשר התובע שם את ענייני הציבור והדאגה לשלומו בעדיפות על ענייניו הפרטיים, נזקק התובע לארכה נוספת להגשת הודעה בדבר תאריכים לדיון".
נימוקי התביעות הם חומר משובח לקריאה אירונית בימים אלה במיוחד. ההתעקשות של בן גביר "לחנך" את משטרת ישראל בדרך של גביית פיצויים היא יותר מתמוהה, לאור תפקידו הנוכחי כסמכות המדינית, "דמות אב ממלכתית" שמעל המשטרה כיום. הימנעותו ממשיכת התביעות וביטולן המיידי מדגימה כי הוא עדיין מתקשה להיגמל מערכי העימות והניכור.
בשבוע האחרון אתר "פוסטה" ביקש מבן גביר כמה פעמים תגובה, לאור בקשתו מבית המשפט לתאם המשך לדיונים המשפטיים. תחילה הוא בחר לא להגיב. אחר כך מסר באמצעות דוברו כי "נותרו מספר תביעות בודדות מול המשטרה והשר שוקל את ההמשך בתביעות".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בהליכים תלויים ועומדים אשר מנוהלים בבית המשפט ולא באמצעי התקשורת".
גאונות!