בצהריים התקבל במשטרה דיווח על חשד לאירוע אלימות בתוך דירה ברחוב חובבי ציון בעיר חדרה (27 אוגוסט).
חובשים ופראמדיקים של מד"א דיווחו על גבר בן 80 ללא סימני חיים וקבעו את מותו.
פראמדיק מד"א מחמד קייסי סיפר: "כשנכנסנו לדירה ראינו את הגבר כשהוא מחוסר הכרה. ביצענו בו בדיקות רפואיות, הוא היה ללא סימני חיים ונאלצנו לקבוע את מותו במקום".
שוטרי תחנת חדרה שהוזעקו למקום פרצו את דלת הדירה והבחינו בגבר שרוכן מעל אמו וחונק אותה כשסכין לידו. המשטרה מדווחת כי "השוטרים השתמשו באמצעים נגד החשוד, מנעו ממנו לרצוח את אמו ועצרו אותו במקום".
אמו של החשוד, בשנות ה-70 לחייה, נפצעה באירוע באורח קל.
מפקד מחוז חוף, ניצב דני לוי, סיים לפני זמן קצר הערכת מצב בהשתתפות סגל הפיקוד של המחוז; מפקד מרחב מנשה, נצ"מ שלומי בן שושן; ונציגי תחנת חדרה. ניצב לוי שיבח את השוטרים על אופן פעולתם והטיל את החקירה על שוטרי היחידה ללוחמה בפשיעה במרחב מנשה.
עדכון (28 אוגוסט)
החשוד הובא לבית משפט השלום בחדרה (28 אוגוסט).
מהדיון להארכת מעצרו התברר גודל הזוועה: מחקירת המשטרה עולה כי החשוד כרת את ראשו של אביו, ולאחר מכן ניסה לרצוח גם את אמו, אך נוטרל ברגע האחרון על ידי השוטרים, שירו עליו באמצעות טייזר והוא נהדף לאחור.
המשטרה ביקשה הארכת מעצר של 14 ימים לצורך ביצוע פעולות חקירה נוספות.
סנגורו של החשוד, עו"ד אבי איילון, אמר: "מדובר באירוע טרגי שבו אדם רוצח את אביו בצורה קשה ואי אפשר לתת לזה הסבר מלבד מחלת נפש, כששאלתי את החשוד למה ביצעת את זה הוא ענה כי הוא קיבל הוראה מהתורה וזה היה לשם שמיים. הוא היה מאושפז בצרפת מספר פעמים בגלל מחלת נפש".
עוד הוסיף הסנגור כי אחיו של החשוד פנה אליו בשמו ובשם אמו וביקש להעביר לו מסר לפיו הם אוהבים את החשוד ולא כועסים עליו.
השופטת רקפת סגל מוהר ציינה בהחלטתה כי "מתיק החקירה עולה אירוע המתאר רצח באכזריות מיוחדת, רצח האב וניסיון לרצוח את האם שבנס ניצלו חייה בעקבות הגעת המשטרה אל המקום. מעיון בתיק עולה כי מדובר במי שמוכר למערכת הפסיכיאטרית, ובעברו יש לו שני אשפוזים בכפייה בצרפת ובישראל".
השופטת האריכה את מעצרו של החשוד עד 6 בספטמבר והורתה לערוך לו בדיקה פסיכיאטרית תוך כדי מעצרו בתנאי אשפוז.
עו"ד איילון מסר בתגובה: "החשוד נשלח לבדיקה פסיכיאטרית שתבחן את שאלת אופן המעצר. מההתרשמות שלי הוא במצב נפשי קשה מאוד ולא רואה כל אפשרות שישהה בבית מעצר רגיל. מקווה שגם הפסיכיאטר המחוזי יחשוב כך. מעבר לכך, בני משפחתו מכירים היטב את מצבו הנפשי בשנים האחרונות וכולם ללא יוצא מן הכלל מבקשים למסור לו שהם אוהבים אותו ואינם כועסים עליו".
