"טרגדיה נוראה מצויה בעיבורה של הפרשה, אשר מגיעה לקיצה. זוהי טרגדיה אשר נשאבו לתוכה שניים". כך נפתח גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה לגאורגי ז'לקוב (63), תושב העיר אשר הורשע ברצח דר-רחוב דימיטרי יונגרוב.
ז'לקוב, לפני האירוע אזרח נורמטיבי ושומר חוק, עבד כמאבטח בעיר חיפה והכניס את המנוח לביתו מתוך טוב לב ורצון לעזור. ואולם, לאחר שזה סירב להתפנות במשך תקופה והטיל מורא על דיירי הבית והשכנים, הנאשם ירה בו למוות.
יונגרוב היה מכור לחומרים ממכרים וריצה בעבר שורה של עונשי מאסר על עבירות שונות. פעם אחר פעם הוא חיפש לעצמו מקום לשהות בו ונזקק לעזרת אחרים. מגזר הדין עולה כי ז'לקוב חס אליו וחלק עמו מזון וכסף, ואף נתן לו מפתח לדירתו בזמן שאשתו היתה בחו"ל. כשחזרה אשתו של הנאשם ארצה ביולי 2021 והתברר לה שיונגרוב ממשיך להתגורר בדירה, היא עזבה וביקשה מהנאשם לדאוג לכך שיונגרוב יעזוב.
באוגוסט 2021 ביקש הנאשם מאשתו שתמתין לו מחוץ לדירה בזמן שניסה שוב לפנות את יונגרוב. בין השניים התפתח עימות נוכח התנגדותו של יונגרוב לעזוב, שבמהלכו הוציא הנאשם הוציא את אקדחו מהכספת וירה בראשו של יונגרוב ירייה שגרמה למותו במקום.
התיק הגיע להסדר טיעון ללא הסכמה על העונש.
הפרקליטות עתרה לעונש של לפחות 27 שנות מאסר, בעוד שהסנגור, עו"ד ליאוניד פרחובניק מהסנגוריה הציבורית, עתר למאסר של פחות ל-10 שנים בשל נסיבות רפואיות של הנאשם.
השופטים אבי לוי (אב בית הדין), ערן קוטון ועידית וינברגר קבעו כי "מדובר במקרה מיוחד במינו, שלו נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן, אשר חייבות לבוא לידי ביטוי בקביעת מתחם הענישה ההולם… נסיבות המקרה מצביעות על כך שהרצח בוצע מתוך תחושת חוסר אונים קשה שהיתה מנת חלקו של הנאשם, בניסיונותיו להתמודד עם המנוח, אשר למעשה השתלט על דירתו וסירב לעוזבה במשך חודשים".
השופטים הוסיפו כי "מכלול הנסיבות מלמד כי המנוח פגע במרקם חייו העדין של הנאשם, אדם קשה יום, שעלה ארצה עם רעייתו, אשר נאבק בקשיי הקיום היומיומי, עבד בעבודה אחראית כדי לפרנס את עצמו ואת רעייתו ואשר דאג לאמו, המתמודדת עם דמנציה ושוהה בבית הורים מוגן. פריצתו של המנוח אל סביבת חייו של הנאשם וסירובו לשחררו מאחיזתו קלעו את הנאשם למצוקה נפשית של ממש, לתחושת חוסר אונים וחוסר ישע; הנאשם חש מבויש ונבוך כלפי שכניו, כלפי רעייתו וכלפי מעסיקיו וחש במבוי סתום. או אז עשה את המעשה הנורא המתואר בכתב האישום כמעשה של ייאוש".
עם זאת ציינו השופטים: "אין כל ספק שהתנהלותו המתוארת לעיל של המנוח אינה מהווה בשום אופן הצדקה למעשה הרצח אותו ביצע הנאשם". לצד זאת אמרו השופטים כי שקלו את הנסיבות הייחודיות, בתוספת מצבו הרפואי של הנאשם, "שבר כלי" לדבריהם, חולה סיעודי כיום; הם אמרו כי הותרתו תקופה ארוכה מאוד מאחורי סורג ובריח תדון אותו לסיים חייו שם, והוסיפו כי יש לחרוג באופן מסוים ממתחם העונש ההולם – "חריגה אשר מותירה פתח צר לתקווה שהנאשם ישתחרר מכלאו ולא יקיץ ימיו מאחורי סורג ובריח".
לפיכך, השופטים גזרו על הנאשם 18 שנות מאסר ופיצוי של 120 אלף שקל שיחולקו שווה בשווה בין אמו של המנוח לבין אחותו.
את המדינה ייצגה עו"ד מירב בר.
