מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע בדוח המתפרסם היום כי תרומתה האפקטיבית של רשות איסור הלבנת הון (רשל"ה) למלחמה בפשיעה המאורגנת אינה עומדת בציפיות (28 פברואר).
"דוח הביקורת חשף שורה של ליקויים בתפקודה של רשל"ה ובתרומתה לביסוס אישומים ותפיסות כספים במסגרת האכיפה הכלכלית כנגד ארגוני פשיעה", מבהיר המבקר.
רשל"ה היא יחידת מודיעין פיננסי שמסייעת לגופי האכיפה והביטחון – משטרה, רשות מסים, רשות ניירות ערך, שב"כ וצה"ל, במניעה של הלבנת הון ומימון טרור, ובחקירות.
לשם כך הופקדו בידיה סמכויות לדרוש מידע מאלפי גופים בנקאיים וחוץ בנקאיים, נותני שירותים פיננסיים וצ'יינג'ים. הרשות קולטת מעל שני מיליון דיווחים "רגילים" ו-100 אלף דיווחים "בלתי רגילים" מהגופים המדווחים בכל שנה, ומפיקה אלפי דוחות מודיעין. הדיווחים הרגילים מתייחסים לכל פעולה מעל 50 אלף שקל של בעל חשבון, ובדיווחים "הבלתי רגילים" נדרשים הגופים הפיננסים לדווח קונקרטית על פעולות המעלות חשד לעבירות של הלקוחות.
דו"ח המבקר בחן את האפקטיביות של דו"חות המודיעין שמנפיקה הרשות על סמך מיליוני הדיווחים. מסקנותיו הן כי הרוב המוחלט, מעל 87 אחוז של ה"כתבות היזומות" (דוחות המודיעין) שהעבירה רשל"ה למשטרה, לרשות המסים או לרשות ניירות ערך, לא הוביל לפתיחת חקירות של ממש נגד חשודים בהלבנת הון ועבירות כלכליות.
תחילת הליקויים, קובע המבקר, היא בקליטת דיווחי הגופים הפיננסיים. הרשות לא משתלטת על "הר הדיווחים" – מעל שני מיליון בכל שנה כולל 100 אלף דיווחים בלתי רגילים על דפוסים חריגים של לקוחות. חלק גדול מטופסי הדיווח (למשל מצ'יינג'ים) מגיעים באופן לא מקוון, ועשרות אלפי טופסי דיווח בשנים 2020-2021 – חצי ממלאי הדיווחים הלא רגילים – לא הוזנו כלל למאגר המידע.
אלפי דיווחים אחרים הוזנו למאגר באופן חסר וחלקי, ללא מיצוי המידע המודיעיני שנמסר על ידי הגופים הפיננסים.
העברת המידעים המודיעיניים למשטרה ולרשות המסים
מדי שנה מפיקה הרשות מעל אלף דוחות מודיעין. עם זאת טוען המבקר כי הרשות מתקשה בכרייה יעילה של המידע. בעשרות מקרים שעלו בביקורת, התקבלו ברשות עשרות דיווחים על בני אדם וחברות שחשודים בעבירות הלבנת הון ועבירות מקור, אך הרשות לא הפיקה דוחות מודיעין בעניינם. רק כעבור שנים, המשטרה פנתה בבקשה לקבל מידע על חשודים וגופים אלה, אז התברר שהמידע המודיעיני היה קיים ו"נקבר" במחשבים.
גם בנוגע לדוחות המודיעין, נמצא כי 87 אחוז מהם שהועברו למשטרה או לרשות המסים, לא הובילו לפתיחת חקירה. לדברי המבקר, "האמור מעלה חשש כי המשאבים הרבים שמשקיעה הרשות לאיסור הלבנת הון יורדים לטמיון".
שיתוף הפעולה עם רשות המסים 'לא עובד', קבע המבקר. רק חמישה אחוז מהדוחות של רשות איסור הלבנת הון הופקו עבור רשות המסים – ושם טוענים כי רשל"ה לא עומדת בזמני אספקת המידע המודיעיני המבוקש. מנגד, בתגובה לדוח קודם רשות המסים עצמה מסרה למבקר כי היא לא מבצעת חקירות הכוללות הלבנת הון בגלל בעיה אחרת, של חוסר בפרקליטים מלווים.
לסיכום הפרק הזה, המבקר מצא כי שיתוף המידע של רשל"ה עם המשטרה ורשות המסים במוקד המודיעיני המשולב, אינו מלא, גם עקב קשיים משפטיים.
ברשל"ה טוענים כי חסרה הסדרה בחוק לגבי היקף המידע המודיעיני שניתן להעביר לגופי החקירה, מתוך כלל המידע שנאסף מגופים פיננסיים.
סקר הפרקליטים
לצורך בחינת התרומה של הרשות למאבק בפשיעה, ביצע מבקר המדינה סקר בין פרקליטים לגבי 26 תיקים פליליים (תיקי הלבנת הון) שטופלו בפרקליטות בשנת 2020. לפי המבקר, בשבעה מתוך 26 תיקים לא היה דוח מודיעיני ׁשהפיקה הרשות לטובת גופי החקירה.
רק בחמישה תיקים מתוך 26 שנבדקו, עלה מסקר הפרקליטים, כי התרומה של דוחות המודיעין של הרשות לביסוס תשתית עובדתית חדשה ולאיתור רכוש הייתה רבה. בתיקים אלו נתפסו 20 מיליון שקל במסגרת החקירה, אך בפועל 12 מיליון שקל מתוכם כבר הוחזרו לחשודים לפני כתב אישום.
לגבי 19 תיקים אחרים שבהם נתפס לחילוט רכוש בסך 124 מיליון שקל, הערכות הפרקליטים בנוגע למידת התרומה של רשות איסור הלבנת הון לביסוס תשתית חדשה או לאיתור רכוש, הוערכה כמועטה.
מבקר המדינה מסכם וכותב כי "נדרש לחדד את ההבנה ולהטמיע ברשל"ה דפוס תפקודי לפיו מידע משמעותי המתקבל אצלה או שנדרש ממנה על ידי גופי האכיפה, אשר אינו מטופל ומנותח בתוך פרק זמן קצר – עלול לפגוע ביכולת של גופים אלו למנוע עבירות ולבצע אכיפה במסגרת המאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת".
המבקר אנגלמן מוסיף: "תוצריה של הרשות צריכים להיבחן בראי הנטל הכבד שהוטל על הציבור והגופים הפיננסיים, הנדרשים לקיים משטר דיווחים נרחב וסבוך הכרוך בתשומות כספיות וביורוקרטיות רבות".
המבקר המליץ כי הרשות תקים מוקד ישיר לקבלת מידע ודיווחים מהציבור בעניין הלבנת הון ומימון טרור, לרבות תגמול למוסרי המידע הוולונטרי.
תקופת הביקורת מתייחסת לשנים 2017-2021. בינתיים, במאי 2022 נכנסה לתפקידה מנהלת חדשה לרשל"ה, עו"ד עילית אוסטרוביץ לוי, אשר מילאה קודם תפקידים בכירים ברשות ובפייסבוק ישראל.
דוח מבקר המדינה מתעלם כמעט לחלוטין מדוח הארגון הבינלאומי FATF המשותף לכ-35 ממשלות וכלכלות מובילות בעולם. ה-FATF שתפקידו להעריך מדינות לפי חוזק משטר איסור הלבנת ההון שלהם, דירג ב-2018 באמצעות צוות של תשעה מומחים, את ישראל כבעלת רשות איסור הלבנת הון מהחזקות בעולם.
הרשות הישראלית משתתפת בקביעות בפורומים של ה-FATF. לכך צריך להוסיף כי העולם מתעניין בעיקר בידע הישראלי שנצבר בתחום של נתיבי הכסף לפעילות טרור. בתחום הזה, לישראל מעמד בכורה בינלאומי כמרכז ידע, אבל רשות איסור הלבנת הון מטבע הדברים נתמכת בידע ובנסיון העצום שנצבר גם בגופי המודיעין במערכת הבטחון.
תגובת הרשות לאיסור הלבנת הון לדוח: "למבקר המדינה תפקיד חשוב בשיפור תפקודם של גופים ציבוריים במדינת ישראל. לפיכך, במשך שלוש שנים שיתפה הרשות פעולה באופן מלא עם צוותי הביקורת במטרה לעמוד ברף הגבוה ביותר. הרשות מתייחסת במלוא הרצינות להמלצות וכבר במהלך התהליך החלה לפעול ליישומן, תוך נטילת אחריות על תיקון הממצאים. הרשות שותפה למסקנות הנלמדות מדוח המבקר כי ראוי להגדיל את המשאבים העומדים לרשותה, באופן שיאפשר את זירוז היישום וההטמעה של ההמלצות. נדגיש כי הביקורת הצטמצמה לבחינת רכיבים מסוימים וחלקיים מאוד בפעילות הרשות ואינה מלמדת כלל על פעילות הרשות המוערכת מאוד בארץ ובעולם. ארגון ה-FATF, כוח המשימה הבין-לאומי, אשר קובע את הסטנדרטים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור לכל מדינות העולם, העניק לרשות את ציון האפקטיביות הגבוה ביותר שניתן בעולם – הרשות השניה בהיסטוריה שזכתה בציון זה. בנוסף, במהלך התקופה הנבדקת זכתה הרשות פעמיים בפרס החקירה הכלכלית הטובה בעולם של ארגון האגמונט העולמי וכן זכתה בפרס נציב שירות המדינה להתייעלות. הרשות שמחה להיווכח שגם המבקר לא מצא ליקויים משמעותיים בחלק הארי של פעילותה, שהוא העבודה האופרטיבית מול משטרת ישראל בכלל והיחידות הארציות בלהב 433 בפרט, וצוותי החקירה המשותפים עם רשות המסים בחקירות פשיעה חמורה, עבירות כלכליות ועבירות הלבנת הון".
