כחצי שנה לאחר שהועמדו לדין, בבית המשפט הוצג הסדר טיעון בעניינם של ארבעה נאשמים בסחיטת בעלים של חברת כוח אדם, שהיה מעסיק לשעבר של אחד מהם.
הארבעה שהועמדו לדין על ידי הפרקליטות הם:
איציק בוחניק (42) מאשדוד.
עטייה אל-סאנע (33) מטרבין
מוחמד אבו זעילה (33) מהרצליה
סעיד אבו קטן (32) מרהט.
כתב האישום המקורי הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתום חקירת ימ"ר לכיש. לפי כתב האישום, בוחניק עבד בחברה והתגלע בינו לבין מעסיקו סכסוך, על רקע הפסקת עבודתו במהלך שנת 2021 וטענתו של בוחניק כי המעסיק חייב לו סכום כסף גדול.
נטען כי במהלך יוני 2023 פגש בוחניק את מעסיקו לשעבר ואיים עליו "שלא ידאג, וכי על זה שלא שילם כסף יגיע יומו". עוד נטען כי בתיווך חבר משותף השניים נפגשו, ולפגישה הגיע גם אל סאנע יחד עם שלושה אנשים נוספים. מכתב האישום עלה כי אל סאנע והאחרים איימו על המתלונן ודרשו ממנו לשלם כחצי מיליון שקל על חשבון החוב. המתלונן, כך נטען, חשש מהנאשמים והבטיח לשלם ברגע שיהיה לו את הכסף. אחר כך עזב את המקום.
הפרקליטות טענה בכתב האישום המקורי כי האיומים נמשכו לאחר מכן ובמהלכם אל סאנע הבהיר למעסיק כי רכש את החוב מבוחניק. כמו כן נטען כי בוחניק העביר לאל סאנע צ'ק מבוטל של המעסיק, והשניים התקשרו אליו והמשיכו לדרוש כסף תוך כדי איומים.
בשלב זה פנה המעסיק פנה למשטרה. בהמשך פנה אבו קטן למעסיק וטען שהוא בעל צ'יינג' וצ'ק מבוטל של המתלונן הגיע אליו. המעסיק הפנה את אבו קטן לבוחניק, ופנה שוב למשטרה ודיווח.
המעסיק נפגש בהמשך, לבקשת אבו קטן, אתו ועם אבו זעילה ואדם נוסף. הם התקשרו לבוחניק ונפגשו, במהלך הפגישה אמר בוחניק לאבו קטן ואבו זעילה שהמתלונן חייב לו מיליון שקל.
השניים פנו למעסיק, ציינו בפניו שהם בצד שלו ודרשו ממנו לשלם לבוחניק את הכסף. בעל החברה מסר לנאשמים כ-10,000 שקל, והשניים יצרו קשר עם אל סאנע, שטען שהמעסיק מזלזל בהם. סמוך לאחר מכן התקשר למעסיק ואיים ש"יעשו לזה סוף היום", וכי סכום של 10,000 שקל אינו מקובל עליו. בשלב זה בעל החברה העביר לאבו קטן ולאבו זעילה עוד 6,000 שקל במזומן.
כפי שכבר פורסם באתר "פוסטה" אודות כתב האישום המלא, בהמשך אבו קטן נסע עם המתלונן ברכב עד שעצרו במקום מסוים, שם ניגש לרכב חונה, לקח מאחד האנשים דבר מה שנחזה להיות אקדח ודרך אותו. אחר כך המשיכו בנסיעה לנקודת מפגש אחרת, שם המתין גם אבו קטן. בהגיעם למקום דרשו מבעל החברה לרוקן את כיסיו ולתת את מפתחות הרכב שלו. בעל החברה המפוחד נתן לאחר את המפתחות ו-6,000 שקל.
עוד נטען, כי סמוך לאחר מכן הגיע לשם אל סאנע עם עוד ארבעה אנשים, והחל לתקוף את בעל החברה באגרופים לפנים. כמו כן נטען כי איים להרוג אותו, והוסיף שלאחר מותו החברה תהיה של הנאשמים. בכתב האישום המקורי נטען כי סמוך לכך הגיע למקום גם בוחניק עם ארבעה אנשים נוספים, ותקף לכאורה בעצמו את המתלונן. אולם, פרט זה נמחק מכתב האישום המתוקן ובגזר הדין ונכתב כי המתלונן היה זה שתקף את בוחניק.
המעסיק לשעבר שהיה נסער חש ברע וביקש לנסוע לתחנת דלק כדי שיוכל לשתות. הנאשמים נענו לבקשתו, ובמפגש בתחנת הדלק, בו נכחו כל הנאשמים ואנשים נוספים רבים, הם דרשו ממנו לשלם והוא סירב. בשלב זה אוים והותקף עד שהצליח לברוח. שוטרים שהיו בסמוך הוזעקו לסייע למתלונן, ורדפו אחרי הנאשמים והאחרים.
כתב האישום ייחס לנאשמים סחיטה באיומים ותקיפה בצוותא. שלושה מהנאשמים (פרט לבוחניק) הואשמו גם בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בוחניק עצמו הואשם גם בעבירת איומים.
במסגרת דין ודברים מול הפרקליטות לבין ההגנה העלו סנגוריהם של הנאשמים – עורכי הדין קובי בן שעיה וזקי אלעברה – מספר קשיים בתיק החקירה, בנוגע לחלוקו המדויק של כל אחד מהנאשמים.
כמו כן העלו הסנגורים טענות לפיהן חלק מפעולות החקירה שבוצעו על ידי המשטרה, כמו עיכוב והאזנות, בוצעו ללא צו.
מנגד, בפרקליטות לא רצו לחשוף במסגרת ההליך את שיטות הפעולה המבצעיות של המשטרה.
על רקע כל אלה, הצדדים הגיעו להסדר טיעון שבמסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן. בוחניק ואל סאנע הואשמו בסחיטה באיומים, בעוד שאבו זעילה ואבו קטן הואשמו בדרישת נכס באיומים.
במסגרת ההסדר הצדדים גם הגיעו להסכמות עונשיות:
על בוחניק יוטלו 18 חודשי מאסר
על אלסאנע יוטלו 23 חודשי מאסר
על אבו זעילה יוטלו 12 חודשי מאסר
על אבו קטן יוטלו 12 חודשי מאסר.
לפי ההסדר, לצד עונשי המאסר יוטלו על הנאשמים מאסרים מותנים ושלושה מהם אף ישלמו פיצוי כספי של אלפי שקלים לקורבן. השופט יואל עדן הרשיע את הנאשמים שהודו בהתאם להסדר.
שלב הטיעונים לעונש נקבע ל-20 במרס ו-7 במאי.
