.

הָיִיתִי בְּפָרִיז וְגַם בְּרוֹמָא
רָאִיתִי כָּל מָה אֲבַקֵּשׁ וַאֲפַלֵּל,
רַק לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לֹא בָּאתִי
וּמְבַזִּים אוֹתִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וְכָל שָׁבוּעַ אֲנִי בּוֹרֵחַ אֱלֵי שָׁמָּהּ
כִּי לֹא נָעִים לִי פֹּה, בַּמְּכוּרָה
וְזוֹ גָּלוּת נִמְשֶׁכֶת וְאֵינָהּ תַּמָּה
הַמַּצָּב פֹּה דֵּי אָיוֹם, מַמָּשׁ נוֹרָא.

שָׁלוֹם לָךְ אֶרֶץ נֶעְדֶּרֶת,
מִמֶּרְחַקִּים נוֹשֵׂא אֲנִי אֵלַיִךְ שִׁיר
כְּבָר מִזְּמַן נָטַשְׁתִּי זוֹ מִשְׁמֶרֶת
אֲנִי נֶחֱנָק כָּאן, אֵין לִי עוֹד אֲוִיר.

עַכְשָׁו לוֹנְדוֹן בָּאָה אֶל כַּוֶּנֶת
נִמְאַס לִי כְּבָר מִכָּל הַהַפְגָּנוֹת
הַכֹּל מוּטָח יָשָׁר וְאֵין כָּל מְסַנֶּנֶת
יוֹם מוֹלִיד יוֹם, וְשׁוּב וָשׁוּב צָרוֹת.
בּוֹדְקִים אוֹתִי בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת
וְלֹא נוֹתְנִים גַּם רֶגַע שֶׁל מְנוּחָה
אֵין מוֹצָא וְלֹא נִתַּן לְהָגִיף דֶּלֶת
מִזְּמַן לֹא חָוִיתִי רֶגַע שֶׁל שִׂמְחָה.

שָׁלוֹם לָךְ אֶרֶץ נֶעְדֶּרֶת…

וְאֵין טַיָּס יָבִיא אוֹתִי לִמְחוֹז חֵפֶץ
וּבִזְיוֹנוֹת אֲנִי חוֹוֶה וְאֵין מִי יַפְסִיק
הַכֹּל עַל בְּלִימָה לִפְנֵי קוֹל נֶפֶץ
מַצָּב כָּאן מְסֻכָּן וְדֵי, דֵּי דָּלִיק.
אֶחָד מִסוֹבְבַי מוֹשֵׁךְ אוֹתִי קָדִימָה
שֵׁנִי הוֹדֵף אוֹתִי חָזָק אֱלֵי אָחוֹר
דְּבָרִים אֵינָם כְּמוֹ בְּיָמִים יָמִימָה
וּמָה הָיָה לָבָן, עַכְשָׁיו הָפַךְ שָׁחוֹר.

שָׁלוֹם לְךָ אֶרֶץ נֶעְדֶּרֶת…

כט אדר תשפ"ג (22.3.2023)