בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה ואישר צווי הריסה שיפוטיים מיידיים של שישה מבנים שנבנו באופן בלתי חוקי על קרקע חקלאית במתחם קבר הרשב"י בהר מירון.
בית המשפט העליון קבע, כי "נוכח האינטרס המובהק בשמירה על הסדר הציבורי במקום, בין היתר לצורך היערכות להילולה העתידה להתקיים בל"ג בעומר הקרוב – קיים בהחלט 'עניין ציבורי מיוחד' במתן הצווים שהתבקשו".
כזכור, המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בקשות למתן צווי הריסה למבנים הבלתי חוקיים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, בקרקע שייעודה חקלאי, בשטח כולל של כ-1,000 מ"ר, במסגרת פעילות אכיפה נרחבת ודחופה במתחם הקבר נגד בנייה אסורה. מדובר במבנים שנבנו ללא היתר על שטחים ציבוריים בקרקעות מדינה והם מוחזקים בידי עמותה שעוסקת במתן ארוחות ושתייה חינם למבקרי מתחם הקבר. חלק מהמבנים בנויים מחומרים קלים ועל לוחות אסכורית ללא כל ליווי הנדסי או מקצועי אחר, לא ידוע מי בנה אותם ומי עושה בהם שימוש, והם אותרו בסיורים שנערכו במקום ביוני 2021, לאחר אסון מירון.
הבקשות לצווי הריסה שיפוטיים הוגשו ללא הליך פלילי, לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, שמטרתו לאפשר הליך יעיל ומהיר לטיפול בעבירות בנייה בנסיבות שבהן לא ניתן לנקוט בהליך פלילי – בין אם משום שקיים קושי באיתור זהות העבריין, בין אם משום שעבירות הבנייה התיישנו ובין אם משום שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין פלילי.
המדינה טענה, כי קיים עניין ציבורי מיוחד המצדיק סילוק מהיר של כל הבנייה הבלתי חוקית במתחם הקבר, וכי מדובר במשימה לאומית בעלת חשיבות עליונה – בבחינת "פיקוח נפש של ממש" לאור לקחי אסון מירון, כדי לסייע למתכנני אירועי ל"ג בעומר הקרובים בתכנון מיטבי של אירועי ההילולה, ללא מפגעים או מכשולי בטיחות.
בית משפט השלום בצפת קיבל כאמור את בקשת המדינה ונתן צווי הריסה למבנים. העמותה ערערה, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי במקום כה רגיש בוצעו עבודות בנייה מאולתרות ללא היתר וללא פיקוח, "על בסיס טלאי על טלאי", ולכן קיים סיכון בטיחותי ממשי שמצדיק מתן צווי הריסה. גם בקשת רשות הערעור שהגישה העמותה לבית המשפט העליון נדחתה, אף ללא בקשת תגובה מהמדינה.
שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, קבע כי אין שום הצדקה להותיר את המבנים הבלתי חוקיים על כנם, שכן הדבר מנוגד באופן מובהק לאינטרס הציבורי. בהחלטה צוין, כי "משקבעו הערכאות קמא כי המבנים מקימים 'סיכון בטיחותי ממשי', ובכך איני רואה להתערב, ודאי שלא במסגרת 'גלגול שלישי'; ומשהובהר כי פעילות האכיפה נעשית כחלק מלקחי האסון הנורא שארע, בו קיפחו את חייהם 45 בני אדם; ונוכח האינטרס המובהק בשמירה על הסדר הציבורי במקום, בין היתר לצורך היערכות להילולה העתידה להתקיים בל"ג בעומר הקרוב – קיים בהחלט עניין ציבורי מיוחד במתן הצווים שהתבקשו".
