
מערכת "שחף" המופעלת על ידי שב"ס בטלפונים בבתי הכלא השונים מאפשרת להגביל שימוש של אסיר בטלפון באמצעות זיהוי קולו. הבעיה: לשב"ס מותר לקחת דגימת קול ולשמור אותה במאגר רק מאסיר שמסכים לכך. חקיקה שתאפשר לקחת דגימת קול מכלל האסירים, ולא רק מאלה שהסכימו, נתקעה לעת עתה.
בינתיים, כך מתברר, יש אסירים שמוצאים דרכים יצירתיות לבצע מעשי הונאה מתוככי הכלא, על אף המגבלות שמוטלות עליהם. על כך עשוי להעיד הסיפור הבא, כפי שמתארת פרקליטות מחוז מרכז בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי.
הנאשמים בסיפור הזה הם אילן ראובן (44) ואושרי אבוטבול (28), אסירי הונאה הכלואים באגף שמור בכלא השרון. כמו אסירים רבים אחרים, ראובן ואבוטבול הורשו לחייג ממכשיר "שחף" של מערכת הטלפוניה הצמוד לתא הכלא שלהם באמצעות שימוש בכרטיס "קירבה" המשויך אישית לכל אסיר.
מאחר שבתקופה הרלוונטית השניים הוגבלו בשימוש בטלפונים בתוך הכלא, הם יכלו לחייג אך ורק לרשימת "מותרים לחיוג", שכללה מספרי טלפון נייד וקווי של עורכי דין בלבד. משך זמן השיחה שלהם הוגבל ל-180 דקות במצטבר ביום. מעבר לשיחות אלה, ניתנה להם הזכות לשוחח עם בני משפחה ממכשיר אחר שנמצא במשרדו של מנהל האגף.
השניים, כך לפי האישום נגדם, מצאו דרך לעקוף את המגבלות.

עקוב אחריי
מאחר שמכשיר "השחף" היה צמוד לתאם של הנאשמים, הם לא נדרשו לצאת מתאם בזמן שיחות טלפון, אלא הושיטו ידיהם מחוץ לפתח דלת התא, הכניסו את שפופרת הטלפון, וחייגו. פשוט וקל.
לפי כתב האישום, בערך בינואר 2020 גילו השניים כאמור דרך מתוחכמת לעקוף את מגבלות שב"ס באמצעות התקשרות למרכזיה של הטלפון הקווי של משרדי עורכי דין אשר נכללו ברשימת "מותרים לחיוג" של שב"ס.
תחילה, כך נטען, ראובן פנה בעורמה למשרד עורך דין שהופיע ברשימת "מותרי החיוג" שלו, נענה על ידי מזכירת המשרד ושוחח איתה יחד עם אבוטבול שעמד לצדו. הפרקליטות טוענת כי הם רצו לבחון כיצד לנטרל את "ההודעה המתפרצת" – הודעה המושמעת בתחילת כל שיחת טלפון באמצעות מכשיר "שחף" – המתריעה כי השיחה מבוצעת מבית הסוהר. הם ביקשו לכאורה מהמזכירה לנתב את כלל השיחות שלהם דרך המרכזייה הזו, וגם לעדכן אותם אם שומעים במהלך השיחה את ההודעה המתפרצת. המזכירה שלא חשדה שיתפה פעולה, ועשתה כמבוקשם.
הפרקליטות מודה בכתב האישום כי בשב"ס ובמשטרה לא יודעים כיצד הצליחו הנאשמים להפעיל שירות "עקוב אחרי", באופן שבו כל חיוג למספר הטלפון הקווי במשרד, אשר לא נענה כעבור מספר שניות, עבר ישירות למספר שאותו הגדירו – טלפון ללא שיוך בעלות ("פריפייד"), וללא הודעה מתפרצת ברקע השיחה.

לפי כתב האישום, השניים לא הסתפקו במרכזייה אחת, ובתחילת חודש מאי יצר אבוטבול קשר עם משרדו של עו"ד יורם שפטל, מבכירי עורכי הדין הפליליים, "על מנת לאפשר היצע אפשרויות רחב יותר לצורך ביצוע מעשי עוקץ". לפי האישום אבוטבול הציג עצמו כאסיר וטען בכזב שהוא מרצה עונש מאסר בתיק רצח ומעוניין בייצוגו של עו"ד שפטל. בהנחיית העורך דין הבכיר העבירה המזכירה ייפוי כוח באמצעות פקס לכלא השרון. על בסיס ייפוי הכוח, אבוטבול ביקש משב"ס שמספרי הטלפון של משרדו וביתו של עו"ד שפטל יוכללו ברשימת מותרי החיוג, וכך אכן קרה.
"כחלק מתכנית המרמה, החל מאמצע חודש מאי 2020, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, התקשר מי מהנאשמים למשרדו של שפטל, שוחח איתו, הציג עצמו כטכנאי בזק ומסר לו במרמה שעליו להזין קוד הפניית שיחות. במהלך שיחתם, עו"ד שפטל שהאמין כי המשוחח עמו הוא אכן טכנאי של חברת בזק, ציין כי קרתה לו תקלה במשיבון בביתו. המשוחח הנחה את עו"ד שפטל במרמה להקיש מספר ספרות אשר הפעילו שירות 'עקוב אחריי' למספרי פריפייד בהם בחר המשוחח. במהלך תקופה זו חזרו על עצמם שיחות מרמה אלו בין מי מהנאשמים אשר התחזה לטכנאי בזק לעו"ד שפטל, ואיפשרו לנאשמים להשתמש במספרי הטלפון במשרדו ובביתו של עו"ד שפטל לצורך הוצאת שיחות ללא מגבלות שב"ס".

כתב האישום נגד ראובן ואבוטבול כולל שמונה סעיפי אישום על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בצוותא.
בכתב האישום נטען כי בין החודשים מרס ליולי 2020, במספר רב של הזדמנויות, הנאשמים השתמשו ב"שיחות המעקף" דרך המרכזיות לצורך מעשי מרמה רבים: הם התקשרו לחנויות ובתי עסק, התחזו לבעלים ורימו את העובדים כאשר הנחו אותם להעביר כסף או סחורה לנהגי מוניות שנשלחו מטעמם של הנאשמים. העובדים, כך נטען, נשמעו להנחיות והעבירו לנהגים כסף וסחורה, שעברו בהמשך לאחרים מטעמו של ראובן.
לפי אחד האישומים, כך קרה למשל ב-16 ביוני. סמוך לשעה 17:30 התקשר ראובן באמצעות שיחת מעקף לאחד ממקורביו, שהתקשר לחנות טלפונים בקרית ביאליק. הקול מעבר לקו התחזה למנכ"ל הרשת, וביקש את פירוט הסחורה שנמצאת בחנות, כמו גם מה החוסרים. לאחר מכן הורה לעובד לארוז 25 מכשירי טלפון בשווי 75 אלף שקל, לצרף אליהם את הפדיון היומי בשתי שקיות (11,926 שקל), ולהעביר אותם לנהג שנשלח לחנות. נהג המונית שאסף את הסחורה והפדיון הגיע לאזור "כלבו שלום" בתל אביב, שם העביר את הסחורה והכספים לאדם אחר מטעמם של הנאשמים.
עם מעצרם של ראובן ואבוטבול חוקרי הפרשה פשטו על תאם בכלא השרון, וגילו את אחת הראיות המרכזיות בתיק – פנקסים שראובן תיעד בקביעות והחזיק בתאו בכלא, בהם נתפסו רשימות של רשתות, חנויות וסניפים שונים, ולצדם פרטי זהות של בעלי העסק, העובדים ואף סכום הפדיון בחנויות שונות. הפנקסים הללו הצטרפו ליתר הראיות בתיק, ביניהן מחקרי תקשורת שהצביעו על הונאת הטלפונים, עדויות נפגעי העבירה, וגם עדויות של נהגי המוניות אשר נשלחו לאסוף כספים וסחורות. עם העמקת החקירה התגלה כי מכשירי טלפון שנגנבו באחד ממקרי העוקץ נמצאו בשימוש בני משפחתו של ראובן.
את כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים הגיש עו"ד טובי הראל.
משב"ס נמסר לאתר "פוסטה" כי החל מסוף חודש יולי אין לאסירים אפשרות לבצע שיחות ועידה באמצעות הטלפונים בבתי הסוהר.
עורכי הדין זאב אלוני וערן ראו מסרו בתגובה: "נצלם את חומר הראיות נלמד את התיק ואז נוכל לומר אם יש ראיות לעבירה פלילית שקושרות אותו לביצועה אם לאו".

וחוזר חלילה
לראובן ולאבוטבול עבר פלילי מכביד הכולל עבירות מרמה. ראובן הוא אסיר שכבר הצליח "לעבוד" על מערכת הטלפונים של שב"ס ולבצע באמצעותה הונאות. כך קרה בשנת 2013, אז נגזרו עליו ארבע שנות מאסר נוספות עקב מעשי מרמה שהצליח לבצע מכלאו. בכתב אישום נוסף שהוגש נגדו בשנת 2018 נטען כי הפעיל מכלא רמון, ואחר כך מכלא השרון, רשת מתוחכמת של מרמה. באמצעות שיחות ועידה הוא יצר קשר עם בתי עסק והציג עצמו לכאורה כבעל ממון המתעניין ברכישת סחורה, עליה שילם באמצעות פרטי כרטיסי אשראי גנובים. במקרים אחרים, לפי הנטען, הוא הציג עצמו בפני העובדים כבעל הרשת, וביקש להעביר אליו עם שליח את הפדיון היומי או מעטפות מזומנים. לטענת התביעה, ראובן ושותפיו הצליחו לעקוץ 620 אלף שקל בסחורה ובמזומנים. בין קורבנותיהם לכאורה היו חנויות תכשיטים ואופנה.
אבוטבול שפוט ל-70 חודשי מאסר על חלקו ב"עוקץ האינסטלטורים": הוא הגיע לבתי קשישים לבצע "תיקונים" כמתחזה מטעם תאגיד המים העירוני, וגבה סכומי עתק. גם נגדו הוגש לפני שנה כתב אישום נוסף, בעודו מרצה את תחילת המאסר, בגין הונאות חדשות לכאורה מהכלא.
בשולי הדברים ניתן לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבה עורך דין יוקרתי "מככב" במקרה עוקץ. בבית משפט השלום בבאר שבע התנהל והגיע לסיומו ביולי 2018 תיק נגד עבריינים שהואשמו בהתחזות לעורך הדין ששי גז ועקיצת חצי מיליון דולר במזומן מאשתו של עבריין סייבר שעמד בפני הליכי הסגרה לארצות הברית. האישה העידה כי השיחות שבהן נעקצה התבצעו… מכלא אשל.









