מסתבר שאין מחדלים מדאיגים רק באתרי הבנייה, שגרמו למותם של עשרות עובדים בשנת 2019; גם בהליך החקירה של המקרים המדאיגים יש לעתים תקלות מביכות. מקרה כזה התרחש באסון שנרשם באתר בנייה בגני תקווה בחודש מרס 2017. חיים קשקביץ ז"ל, ופועל נוסף שעבד לצידו, עלו על רמפה המצויה בקומה השנייה של הפרויקט, על מנת לקבל משטחים ובלוקים שהובאו באמצעות מנוף. בזמן הפריקה נפלו שלוש חבילות דיקטים על ראשו של קשקביץ, שנהרג במקום. מנהל האתר עמיר אור (45) מיבנה הואשם בעקבות האירוע הטרגי בגרימת מוות ברשלנות.
במהלך ההליך המשפטי, בפרקליטות טענו כי הנאשם הפר חובותיו כמנהל עבודה, בכך שאפשר את הנחת הדיקטים באופן שאינו בטיחותי ויציב. כראייה לכך הביאה התביעה במהלך המשפט תמונות שצולמו על ידי חוקר תאונות העבודה ומז"פ, בסמוך לאירוע, מהן ניתן ללמוד כי הוצבו בבניין קרשים שבלטו בצורה נראית לעין וללא תמיכה. מעבר לכך, הנאשם לא העיד במהלך המשפט, דבר שהעלה ביקורת נוספת מצד הפרקליטות.
סנגוריו של הנאשם – עורכי הדין גלעד באום וחדוה באום – טענו כי יש לזכות את מרשם בעקבות כשלים חמורים בהליך החקירה. לטענתם, הסיבה לנפילת הדיקטים אינה ידועה, לא הוכח כי ערימת הדיקטים הונחה בצורה לא יציבה, לא הוכח כי הנחה זו גרמה לנפילתה, וכלל לא הוכח שדיקטים פגעו במנוח. עוד נטען כי לא הוכחה רשלנותו של הנאשם, וכי הנאשם הנחה את העובדים במפורש שלא לעבוד מתחת למטען. בנוסף, נטען כי חוקר תאונות עבודה שהגיע לזירת האירוע, לא הציג כל תיעוד לפעולות החקירה שאותן ביצע.
השופט דרור קלייטמן מבית משפט השלום בפתח תקווה ביקר בצורה קשה את הפרקליטות והגופים החוקרים בגזר הדין: "אין כל עדות ישירה לכך שדיקטים פגעו בראשו של המנוח. חוקר תאונות העבודה, טען בעדותו כי העיר בעבר על הנחת קרשים באופן זה, אך לא היה ביכולתו להציג כל ראייה לכך. עוד הוא העיד, כי לאחר האירוע נתן הוראה להכניס את הקרשים הנותרים… אציין כי לנוכח מחדלי החקירה הרבים והחורים בגרסת המאשימה, הרי שלא ניתן לשלול הסברים חלופיים לאירוע".
השופט ציין גם שהמנופאים באתר נחקרו באזהרה, אולם התיק נסגר בגלל העדר ראיות: "אם כן, כיצד ניתן לקבוע על סמך אותן ראיות חסרות כי האשמה נופלת על הנאשם, אך משום שהוא מנהל העבודה במקום? אי העדת הנאשם יש בה על מנת להוות חיזוק לראיות המאשימה, אולם לא על מנת למלא את החסר שבהם".
תגובת עורכי הדין גלעד באום וחדוה באום: "דבר ידוע הוא שכאשר יש תאונת עבודה בבנייה, דבר ראשון חוקרים את מנהל העבודה ובסוף הוא גם זה שעומד לדין. לאורך השנים הצלחנו להביא לסגירת התיקים נגד מנהלי העבודה עוד בשלב החקירה ובטרם הגשת כתב אישום, בדיוק מאותן טענות שהעלינו בתיק הזה. אבל בשנה האחרונה, בגלל שהתאונות האלו באמת הפכו למכת מדינה, מופעל לחץ על הפרקליטות להגיש כתבי אישום כנראה בכל מחיר, והתוצאה, כמו במקרה הזה, היא ששופכים את התינוק עם המים. התוצאה היא שהוגש כתב אישום נגד אדם חף מפשע, כאשר בית המשפט הסביר בפסק הדין כי בשל מחדלי המשטרה, משרד העבודה והפרקליטות – האשמים האמיתיים נמלטו מהדין. הנאשם הוא אדם נורמטיבי שקם בבוקר לעבודה ולצערו הרב מאוד קרתה תאונה ופועל מת, אבל לחלוטין לא באשמתו. מעבר לטראומה של המקרה עבורו, הוא גם מסתובב כבר שלוש שנים כשעננת מאסר מרחפת מעל ראשו. שלא לדבר על הקורבן ומשפחתו שלא זכו לראות את האחראי למות יקירם עומד לדין. ככה לא פותרים את בעיית תאונות העבודה בענף הבנייה. ככה רק מחריפים אותה".
